מדרש תהילים י׳Midrash Tehillim 10
א׳למה ה' תעמוד ברחוק. זה שאמר הכתוב (דניאל ז כה) ומילין לצד עילאה ימלל. אמר רבי יוסי אין הרשעים מזדווגין לאדם אלא אם כן מחרפים שנאמר ומילין לצד עילאה ימלל. (א"ר יוסי) זה הקב"ה. ואחר כך ולקדישי עליונים יבלא. אלו ישראל. כמה דאמר (ויקרא יט ב) קדושים תהיו. ומנין שנקראו ישראל עליונים שנאמר (דברים כח א) ונתנך ה' אלקיך עליון. משל למה הדבר דומה לאדם שהיה לו כרם והיו ליסטים מבקשין ליכנס בתוכו ולא היו יכולין שהיה לו גדר. מה עשו פרצו את הגדר ואחר כך נכנסו לכרם. כך אומות העכו"ם מזדווגין לישראל שהן כרמו של הקב"ה שנאמר (ישעיה ה ז) כי כרם ה' צבאות בית ישראל. והם מחרפין להקב"ה ואחר כך באין על ישראל שנאמר ומילין לצד עילאה ימלל. ואחר כך ולקדישי עליונים יבלא. (דניאל ז כה) ויסבר להשניה זמנין ודת. זמנין אלו שלשה רגלים. ודת זו תורה שנאמר (דברים לג ב) מימינו אש דת למו. (דניאל ז כה) ויתיהבון בידיה. יכול לעולם תלמוד לומר (שם) עד עידן עידנין ופלג עידן. ומה אנו משתעבדין על כך שהרחיק עצמו ממנו. הוי למה ה' תעמוד ברחוק:
1
ב׳ למה ה' תעמוד ברחוק. זה שאמר הכתוב (זכריה ז יג) ויהי כאשר קרא ולא שמעו. א"ר יוחנן שלש שנים ומחצה היתה שכינה עומדת בהר הזיתים ומכרזת (ישעיה נה ו) דרשו ה' בהמצאו. ולא היו משגיחין שנאמר (שם סה א) נדרשתי ללא שאלו נמצאתי ללא בקשוני. א"ר חנינא משל לשייר שהיה מהלך בדרך כיון שהחשיך בא לו הבורגן אמר לו הכנס עצמך לבורגן מפני חיה רעה ומפני הליסטין. אמר לו אין דרכו של שייר להכנס לבורגן כיון שהלך בא עליו אישון לילה ואפילה. חזר ובא לו אצל הבורגני והיה מבקש ממנו שיפתח לו. אמר הבורגני אין דרכו של בורגן להפתח בלילה ואין דרכו לקבל אדם בלילה. בשעה הזו כשאני בקשתי להכניסך לא רצית עכשיו איני יכול להכניסך. כך אמר הקב"ה דרשו ה' בהמצאו קראוהו וגו'. (ירמיה ג יד) שובו בנים שובבים. ולא היו מבקשים לשוב. אמר הקב"ה (הושע ה טו) אלך ואשובה אל מקומי. כיון שנמסרו לעכו"ם שנמשלו לחיות התחילו צועקים למה ה' תעמוד ברחוק. אמר להן הקב"ה כשבקשתי לא בקשתם עתה שאתם מבקשין ממני איני שומע לכם. מדה כנגד מדה. לכך נאמר (זכריה ז יג) ויהי כאשר קרא ולא שמעו. שמא עד עולם חס ושלום עד עידן עידנין ופלג עידן:
2
ג׳ בגאות רשע ידלק עני. זה לוט שנתפס עם אנשי סדום. יתפשו במזמות זו חשבו אלו השבטים. א"ר יודן מאן דאמר רחמנא וותרן הוא ליוותרון מעוהי אלא מאריך אפיה וגבי דיליה. אמר הקדוש ב"ה לשבטים אתם מכרתם אחיכם מתוך מאכל ומשתה שנאמר (בראשית לז כה) וישבו לאכל לחם. הרי בניכם נמכרים בשושן מתוך אכילה ושתיה שנאמר (אסתר ג טו) והמלך והמן ישבו לשתות. אמר ר' יששכר ומה אם יוסף שמחל לאחיו דכתיב (בראשית מה ח) לא אתם שלחתם אותי הנה. ראה עד היכן מתוקנת להם. מי שאינו מוחל לחבירו על אחת כמה וכמה. א"ר חנין אמר הקב"ה לשבטים אתם אמרתם לעבד נמכר יוסף חייכם אתם קורין עצמכם בכל שנה ושנה עבדים היינו. ר' פינחס אמר בשם ר' הושעיה שבטים גרמו לקרע שמלת אביהם ונפרע להם במצרים שנאמר (שם מד יג) ויקרעו שמלותם. יוסף גרם לשבטים שיקרעו שמלותם עמד בן בנו ונפרע לו שנאמר (יהושע ז ו) ויקרע יהושע שמלותיו:
3
ד׳ כי הלל רשע על תאות נפשו. אין הרשעים מהללין אלא אם כן עושין תאותן שכן נבוכדנצר אומר (דניאל ב מז) מן קשוט די אלהכון הוא אלה אלקין. ואין הרשע עושה עבירה אלא אם כן עשאה חולין בפניו:
4
ה׳ ובצע ברך נאץ ה'. רבי אליעזר בן יעקב אומר הרי שגזל סאה של חטים וטחנה ולשה והפריש ממנה חלה כיצד מברך. אין זה מברך אלא מנאץ שנאמר ובוצע ברך נאץ ה'. דבר אחר ובוצע ברך אין בוצע אלא הנייה כמו (תהלים ל י) מה בצע בדמי. אמרו ישראל לפני הקב"ה בית אחת שהיה לך הנייה ממנו עמדו שונאים והחריבוהו ונאצו שמך עליו והן קיימין והוא חרב. והצדיקים שהיו לך הנייה מהם עמדו שונאים ופגרו אותן ונאצו שמך עליהם והן קיימין. הוי ובוצע ברך נאץ ה':
5
ו׳ ידכה ישוח. א"ר יצחק ודכה כתיב. שאין הרשעים מזדווגין אלא לבני אדם כמותן. ונפל בעצומיו חלכאים. אמר ר' חנינא בר פפא אין הרשע נופל עד שתתמלא סאתו שנאמר (איוב לד כו) תחת רשעים ספקם. (שם כ כב) במלאות ספקו יצר לו. א"ר סימון אין הרשע מפיל בקולרים שלו אלא רשעים גבורים כמותו שנאמר (דניאל ג כ) ולגוברין גברי חיל די בחיליה. א"ר סימון כגון הקוסטינר שהיה מכה ומסיר צלע וחוליא בבת אחת:
6
ז׳ אמר בלבו שכח אל. כמה דאמר (איוב כב יד) עבים סתר לו ולא יראה. כביכול הסתיר פניו בל ראה לנצח. קומה ה' אל נשא ידך. ר' יודן בשם רבי יהודה אמר אמרו ישראל לפני הקב"ה הגיעו הצרות על נפשנו כאדם שנושק את העבים פשוט ידך ודלינו. אל תשכח. לית אנא מנשי וציון אמרה עזבני ושכחני:
7
ח׳ על מה נאץ רשע אלקים. לית דין ולית דיין הניח הקב"ה עולמו והלך לו. ראיתה כי אתה עמל וכעס תביט. ראו עיניך שעשו הרשע בא והחריב את מקדשך ושבה את ישראל בקולרין ומגלה אותם מארצם. לתת בידך. ואת היית משרה שכינתך ורוח הקדש על יצחק ואומר לו (בראשית כז לט) משמני הארץ יהיה מושבך. עליך יעזוב חלכה. מלכות העכו"ם אומרת לישראל אייתי גולגלתך והוא אומר יתומים אנא זיין והיא אמרה שמעת עלי דאנא זיין יתמין. זיל גבי אלהא דיעקב ויקים לכון שנאמר (תהלים סח ו) אבי יתומים ודין אלמנות. יבוא ויעמוד להם. רומוס ורומילוס מתה אמם נזדמנה הזאבה והניקתן ועמדו ובנו שני צריפים גדולים ברומי יתום אתה היית עוזר. דבר אחר כי אתה ראית בעיניך שנבוכדנצר הרשע בא ומחריב את מקדשך ושבה את ישראל בקולרין ומגלן מארצם. לתת בידך. ואתה משרה שכינה על ירמיה ואומר (ירמיה כז ז) ועבדו אותו וגו' ואת בנו ואת בן בנו. עליך יעזוב חלכה. מחר הוא נוטל חנניה מישאל ועזריה ומשליכן לכבשן האש ואומר להן (דניאל ג טו) מאן הוא אלה די ישיזבינכון מן ידי. יתום אתה היית עוזר. יתומה אחת נשתיירה לו זו ושתי עשתה אגוסתא במלכות שאינה שלה. שנאמר (אסתר א ט) גם ושתי המלכה. מה כתיב בתריה שבור זרוע רשע בל תמצא להם זכות:
8
ט׳ ה' מלך עולם ועד. אימתי כשיאבדו גוים מארצו:
9
י׳ תאות ענוים שמעת ה'. א"ר לוי בשם רבי יהושע זה משה שנקרא עניו. בשעה שאמר לו הקב"ה (ויקרא טז ב) דבר אל אהרן אחיך ואל יבא. התחיל מצטער אמר לו כמדומה אני שאין אחי רשאי ליכנס לפנים מן המחיצה. אמר יש עת לשעה יש עת ליום יש עת לשנה יש עת לשתים עשרה שנה יש עת לשבעים שנה. יש עת לשעה מגופיה דקרא אל יבא בכל עת. יש עת ליום שנאמר (יחזקאל ד יא) ומים במשורה תשתה וגו' מעת עד עת. יש עת לשנה שנאמר (דברי הימים-א כ א) ויהי לעת תשובת השנה. לי"ב שנה (תהלים קה יט) עד עת בוא דברו. עת לשבעים שנה (ירמיה כט י) כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה (בויקר"א פכ"א ואומר (ירמיה כז ז) עד בא עת ארצו). ויש עת לעולם (תהלים ד ח) נתתה שמחה בלבי מעת דגנם ותירושם רבו. אמר ליה הקב"ה לא כשאתה סבור בכל שעה שרוצה ליכנס הוא נכנס אלא (אל יבא בכל עת). התחיל אומר תאות ענוים שמעת ה' תכין לבם תקשיב אזנך:
10
י״א דבר אחר למה ה' תעמוד ברחוק. זה שאמר הכתוב (הושע ה ו) בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את ה' ולא ימצאוהו חלץ מהם. פיליסופיס שאל את רבן גמליאל יש לכם לומר שאתם מקוים להקב"ה שיגאל אתכם. אמר לו הן. אמר לו ולא כך כתיב חלץ מהם. יבמה שחלצו לה אחים יכול בעלה לשוב אליה. אמר לו לאו. אמר לו מכאן שאינו שב אליכם. השיבו רבן גמליאל מי חולץ האיש או האשה. אמר לו האשה. אמר לו הוא חלץ ואנו לא חלצנו לו וכי יבמה דחלצו לה אחין מידי מששא אית בה. וכן הוא אומר (שיר השירים ה ה-ו) קמתי אני לפתוח לדודי וגו' ודודי חמק עבר. התחילו קורין למה ה' תעמוד ברחוק:
11