מדרש תהילים קי״חMidrash Tehillim 118
א׳הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו. זה שאמר הכתוב (ישעיה ג י) אמרו צדיק כי טוב. כשיהא אדם מזכיר את הצדיק יהא מזכיר אותו לטובה שנאמר אמרו צדיק כי טוב. וכשיהא מזכיר את הרשע יהא מזכיר אותו לרעה שנאמר (שם יא) אוי לרשע רע. וכן הוא אומר (משלי י ז) זכר צדיק לברכה. וכן את מוצא כשהקב"ה מזכיר את אברהם הצדיק היה מברכו שנאמר (בראשית יח יז) המכסה אני מאברהם. מה כתיב בתריה (שם יח) ואברהם היה יהיה. וכשמזכיר את עמלק היה מקללו שנאמר (דברים כה יז) זכור את אשר עשה לך עמלק. מה כתיב בתריה (שם יט) תמחה את זכר עמלק. הוי אמרו צדיק כי טוב. דבר אחר אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו את מוצא את הברכה עושה פירות והקללה אינה עושה פירות שנאמר אוי לרשע רע כי גמול ידיו ישיב לו. כפרי אינו אומר אלא כגמול ללמדך שאין עושה פירות. דבר אחר אמרו לצדיק הקב"ה שהוא טוב. את מוצא בראש השנה הכל עומדין בדין לפני הקב"ה וכל אומה ואומה אומרים אנו נצחנו בדין. ובא יום הכפורים ומזכה את ישראל וסולח לעונותיהם שנאמר (ויקרא טז ל) כי ביום הזה יכפר עליכם. ועדיין אין אנו יודעין מי זכה בדין אם ישראל אם אומות העכו"ם. כיון שבא החג כל ישראל נוטלים את לולביהן ומקלסין לצדיקו של עולם כמי שבא ונוצח ויודעין שישראל זוכין בדין. הוי אמרו צדיק כי טוב:
1
ב׳ דבר אחר הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו. זה שאמר הכתוב (ישעיה יב א) ואמר ביום ההוא אודך ה' כי אנפת בי. אין לישראל שיאמרו להקב"ה אלא הודייה בלבד על כל הטובה שהוא עושה עמהם שנאמר (שם כה א) ה' אלקי אתה ארוממך. כיון שראה דוד היאך ההודיה טובה אמר הודו לה' כי טוב. לפי שההודייה טובה. וכן הוא אומר (משלי כח יג) מכסה פשעיו לא יצליח ומודה ועוזב ירוחם. ואומר (תהלים לב ה) אודה עלי פשעי לה'. וכן הוא אומר (שם צב ב) טוב להודות לה'. לכך הודו לה' כי טוב. דבר אחר כל מי שהוא מודה לפניו הוא לוקח טוב שנאמר (הושע יד ג) קחו עמכם דברים וגו' כל תשא עון וקח טוב:
2
ג׳ דבר אחר הודו לה'. מהו כי לעולם חסדו אין הקב"ה עושה חסד עם ישראל לא לשנה ולא לשנתים אלא לעולם. וכן את מוצא שנתן להם משה את התורה שנקראת חסד שנאמר (משלי לא כו) ותורת חסד על לשונה. ולא נלקחה מהם לעולם אלא נתנה להם למורשה שנאמר (דברים לג ד) תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב. וכן כל החסדים שעשה עמהם לעולם הם שנאמר (איכה ג כב) חסדי ה' כי לא תמנו. הוי כי לעולם חסדו. דבר אחר כי טוב. [משל] לבעל הבית שהיה מלוה לכל בני עירו והיו בני עירו אומרים זכור אותו בעל הבית לטובה שהוא נותן לנו כל צרכינו בימות הגשמים אלא שהוא נוטל ממנו שלשה סלעים רבית בימות החמה. בא אחד ואמר אני נותן לכם בסלע אחד. הניחו לראשון ומודים לשני. בא אחד ואמר אני נותן לכם חנם. לזה נאה להודות שהוא נותן חנם. כך הקב"ה מפרנס לבריותיו חנם ולו נאה להודות. לכך הודו לה' כי טוב:
3
ד׳ יאמר נא ישראל. אין נאה מן האדם שיאמר שהוא טוב על עצמו אלא אם אחרים מעידים עליו שהוא טוב. ומי מעיד בהקב"ה יעקב שאמר החסד שעשית עמי לא ליום ולא לשנה אלא לעולם שנאמר (בראשית לב י) קטנתי מכל החסדים. אמרו לו וכמה חסדים עשה עמך. אמר להם אין להם קצבה. אלא (שם מח טו) האלקים הרועה אותי. יאמרו ישראל מה עשיתי להם במצרים. ומה ששלמתי להם במדבר (שמות יג כא) וה' הולך לפניהם יומם. ומה עשו לי בסיני (שם כד ז) כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע. באותה השעה אמר (ירמיה ב ב) זכרתי לך חסד נעוריך. הוי יאמר נא ישראל יאמרו נא בית אהרן. משל לבעל הבית שהיה מנהיג יפה עם אריסיו ובשעת החשבון אינו מדקדק עמהם ובשעת הגורן הוא משייר להם שיורין ובשעת הגת משייר להם שיורי הגת אבל אינן יודעין משאו ומתנו בתוך ביתו. ומי יודע עבדיו ובני פלטין שלו. ומי הן עבדיו של הקב"ה בני אהרן שהן מקריבין לפניו כל עת:
4
ה׳ יאמרו נא בית אהרן מה עשיתי להם לכל מי שעמד כנגדן. עמד קרח וסיעתו בלעה אותם הארץ. עמד עוזיהו וביקש להקטיר את הקטורת וזרחה במצחו הצרעת. ובשביל מה שילמתי לו השכר הזה בשביל שהלך לפני ביושר שנאמר (מלאכי ב ו) בשלום ובמישור הלך אתי. ולמד תורתי שנאמר (שם) תורת אמת היתה בפיהו:
5
ו׳ יאמרו נא בית אהרן. אלו המילדות שלא שמעו לפרעה שנאמר (שמות א יז) ותיראן המילדות את האלקים. ומה עשיתי להם בתים:
6
ז׳ יאמרו נא יראי ה'. ומי היו יראי ה' זה היה ביתו של דוד שנאמר (תהלים קיט סג) חבר אני לכל אשר יראוך. ומה עשה עמו דוד (שמואל-ב ז ב) הנה אנכי יושב בבית ארזים. ומה עשיתי לו (תהלים פט כח-ל) אף אני אשמור לו חסדי ושמתי לעד זרעו וכסאו כימי שמים. דבר אחר יאמרו נא יראי ה' זה פנחס שהרג לזמרי ונתן נפשו על קדושת שמי שנאמר (במדבר כה ח) ויבא אחר איש ישראל וגו'. ומה שלמתי לו (שם יב) לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום. שלא יערערו על הכהונה אף על פי שלא נמשח אלא בדמו של זמרי. דבר אחר יראי ה' אלו הגרים. באברהם כתיב (בראשית כב יב) כי ירא אלקים אתה. בעובדיה כתיב (מלכים-א יח ג) ועובדיה היה ירא את ה'. אמר רבי חנינא גדול מה שנאמר בעובדיה ממה שנאמר באברהם ויוסף הצדיק. דאילו באברהם ויוסף הצדיק כתיב ירא (אחד) בלבד. ובעובדיה כתיב (שם) ירא ה' מאד. דבר אחר יאמרו נא יראי ה' יאמרו נא חנניה מישאל ועזריה היאך הצלתי אותם מכבשן האש בשביל שבטחו בי (ישעיה נו ה) ונתתי להם יד ושם טוב מבנים. ולא לעולם הזה בלבד אלא אף לעולם הבא שנאמר (תהלים קג יז) וחסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו:
7
ח׳ מן המצר קראתי יה. מהו מן המצר בכל לשון שישראל קוראין להקב"ה הוא עונה אותם. קראוהו בשדי שנאמר (בראשית כח ג) ואל שדי יברך אותך. וענה אותם בשדי שנאמר (שם לה יא) אני אל שדי פרה ורבה. קראוהו באלקים (שם טו ב) ה' אלקים מה תתן לי. וענה אותם באלקים (שמות ב כג) ותעל שועתם אל האלקים. קראוהו בה' (דברים כו ז) ונצעק אל ה'. וענה אותם בה' (שם) וישמע ה' את קולנו. קראוהו ביה מן המצר קראתי יה וענני במרחב יה. וכן הוא אומר (שם ד ז) כי מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו כה' אלקינו בכל קראנו אליו. דבר אחר מן המצר מדבר במצרים (שמות א יד) וימררו את חייהם וגו'. ענני הקב"ה במרחב יה שהרחיב לי הקב"ה כנפי חסדו שנאמר (תהלים סח יד) כנפי יונה נחפה בכסף. דבר אחר מדבר בדוד. בשעה שירד דוד לאחיו והניחוהו אחיו וכל ישראל באותה שעה נשא דוד עיניו למרום ואמר (שם קכא א) שיר למעלות אשא עיני אל ההרים. השיבתו רוח הקדש ואמרה לו (שם ג) אל יתן למוט רגליך אל ינום שומרך. במרחב. שהרחיב לו הקב"ה שחזרו אחריו כל ישראל ובאו עד מחנה פלשתים (שמואל-א יז נג) וישובו בני ישראל מדלוק אחרי פלשתים:
8
ט׳ ה' לי לא אירא מה יעשה לי אדם. אברהם אמר מה יעשה לי אבימלך. יעקב אמר מה יעשה לי עשו. דוד אמר מה יעשה לי גלית:
9
י׳ ה' לי בעוזרי. משל לשני בני אדם שהן באין לדין אצל בימה והיו מתיראין מן הדין. אמרו להם אל תיראו מן הדין אלא תעיזו לבבכם. כך ישראל עתידין לעמוד בדין לפני הקב"ה והם מתייראין ומלאכי השרת אומרים להם אל תתייראו בן עירכם הוא שנאמר (ישעיה מה יג) הוא יבנה עירי וגלותי ישלח. וחזרו ואמרו להם אל תיראו מן הדין. אין אתם מכירים אותו קרובכם הוא (תהלים קמח יד) לבני ישראל עם קרובו הללויה. ושבו ואמרו להם אל תיראו מן הדין אחיכם הוא (שם קכב ח) למען אחי ורעי. וביותר שהוא אביכם שנאמר (דברים לב ו) הלא הוא אביך קנך. וכן הוא אומר (שם ד ז) ומי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים. שמזכה אותנו לדין. כמה דאמר (ישעיה מח יב) ישראל מקוראי. חמשה צדיקים עמדו בעולם. נח ועבר ושם ואשור ואברהם. נח לא הקפיד לעבור אלא עמד ונטע לו כרם. ושם ועבר הטמינו את עצמן. אשור אמר היאך אני דר בין הרשעים הללו הלך לו שנאמר (בראשית י יא) מן הארץ ההוא יצא אשור. אברהם צדקתו עומדת לעד אינו מניח להקב"ה. ואף הקב"ה לא הניחו שנאמר (שם טו ז) אני ה' אשר הוצאתיך:
10
י״א טוב לחסות בה'. שלא היה בוטח על דברי אביו ולא על דברי אמו. ותרח היה רואה במזלות ורואה מזלו של הרן שהוא נשרף ומזלו של אברהם שכל העולם מתמלא ממנו. נכנסו כל האומות אצל אברהם אמרו לו של מי אתה. אמר להם לעולם לא אניח הקב"ה שבשמים. מיד נטלוהו והשליכוהו לכבשן האש ולא ירד עמו לא עיר ולא קדיש ולא שרף ולא גדוד אלא הקב"ה בעצמו שנאמר (שם) אני ה' אשר הוצאתיך. הרן היה לבו חלוק והיה בוטח על דברי אביו. נכנסו כל האומות אצלו אמרו לו של מי אתה. אמר בלבו אברהם גדול ממני אם ראיתיו שנמלט אומר אני של אברהם אני ואם לאו אומר שלכם אני. כיון שראה שאברהם נמלט אמר של אברהם אני. מיד נטלוהו והשליכוהו לתוך הכבשן ולא הספיק לירד עד שהמיתו האש ונטלו המלאך והשליכו אצל אביו שנאמר (שם יא כח) וימת הרן על פני תרח אביו. ותרח יפה היה רואה שמזלו של הרן שנשרף ומזלו של בנו אברהם שכל העולם מתמלא ממנו ואינו יודע אם מן האנשים או מן הנשים ושרי היתה בתו של הרן שנאמר (שם כט) ויקח אברם ונחור להם נשים. יסכה זו שרה ונתמלא ממנו כל העולם. טוב לחסות בה' מבטוח בנדיבים שכן דוד אומר (תהלים קמו ג) אל תבטחו בנדיבים:
11
י״ב כל גוים סבבוני. ג' פעמים עתיד גוג ומגוג לעלות לירושלים כדרך שעלה סנחריב לארץ ישראל וכדרך שעלה נבוכדנצר לירושלים. שלש פעמים פעם ראשון הוא אומר כל גוים סבבוני. שהוא עתיד לכנוס כל העולם ולהעלותם לירושלים שנאמר (מיכה ד יא) ונאספו אליו גוים רבים. וכל הפרשה. והמה פרוכין. לכך נאמר בשם ה' כי אמילם. פעם שניה הוא אומר סבוני גם סבבוני. שהוא עתיד להרגיש כל האומות ולהעלותם לירושלים שנאמר (תהלים ב א) למה רגשו גוים. והם פרוכין. לכך נאמר בשם ה' כי אמילם פעם שניה. פעם שלישית אומר סבוני כדבורים. שהוא עתיד לפרוש דוגמניות על כל המדינות להוציא כרוזות. כמה דאת אמר (יואל ד ט) קראו זאת בגוים קדשו (עצרה) מלחמה. וכל הפרשה. והמה פרוכין. לכך נאמר בשם ה' כי אמילם פעם שלישית:
12
י״ג דבר אחר כל גוים סבבוני. שהוא עתיד להכניס כל אומות העכו"ם להעלות לירושלים וישראל מתייראים ממנו. באותה השעה אומר להם הקב"ה (ישעיה מא יד) אל תיראי תולעת יעקב. סבוני גם סבבוני. שהוא עתיד לתפוס שבט יהודה ולאסור אותן וכסבורין למסור כל אחד ואחד לשונאים שלו ויאמרו יבואו אחינו וישלטו בנו ואל ישלטו בנו שונאינו שנאמר (זכריה יב ה) ואמרו אלופי יהודה בלבם. והקב"ה עושה להם נסים ומפיל שונאיהם לפניהם שנאמר (שם ו) ביום ההוא אשים את אלופי יהודה וגו'. והמה פרוכים. לכך נאמר בשם ה' כי אמילם. סבוני כדבורים. מה הדבורה הזו מכניסה דבש לבעליה כך עתיד הקב"ה לכנס כל אומות העולם ולהעלותם לירושלים שנאמר (שם יד א) הנה יום בא לה'. יכול יש בהם ממש לכך נאמר דועכו כאש קוצים. משל למלך שנכנסו עליו גנבים והיה המלך פקח. אמר המלך אם אני עומד עליהם מיד הם אומרים מה מצא בידינו מן המחתרת. אלא יודע אני שעתידין לבוא שלשה פעמים לסוף אני עומד עליהן והורגן. כך המלך זה הקב"ה. גנבים אלו אומות העכו"ם. המחתרת זה העיר שנאמר (שם ב) ואספתי את כל הגוים אל ירושלים. ואומר (שם) ונלכדה העיר ונשסו הבתים זו הביזה. והנשים תשכבנה אלו הבנות. (שם) ויצא חצי העיר בגולה זו השביה. והקב"ה יוצא ונלחם עמהם שנאמר (שם ג) ויצא ה' ונלחם עם כל הגוים. והקב"ה משלח בהם מגפה שנאמר (שם יב) וזאת תהיה המגפה. וכל הפרשה. והמה פרוכין. לכך נאמר כי אמילם. דחה דחיתני לנפול בימי עשו וה' עזרני. דוד אמר דחה דחיתני לנפול בימי גלית וה' עזרני:
13
י״ד עזי וזמרת יה. בעולם הזה מקלסין אותי בשתי אותיות אבל בעולם הבא בחמש [בארבע] עזי וזמרת יה ה' ויהי לי לישועה. ואומר (ישעיה כו ד) כי ביה ה' צור עולמים. קול רנה וישועה. אנשי ירושלים אומרים מבפנים קול רנה וישועה. אנשי יהודה אומרים מבחוץ ימין ה' עושה חיל. לא אמות כי אחיה. אברהם אמר לא לי לתנות כל הנסים שנעשו לי בימי נמרוד. יצחק אמר לא לי לתנות כל הנסים שנעשו לי בימי עשו. דוד אמר לא לי לתנות נסים שנעשו לי בימי גלית שובך ושאול:
14
ט״ו יסור יסרני יה. חביבים היסורין שהם מרצין כקרבנות. שבקרבנות אומר (ויקרא א ד) ונרצה לו לכפר עליו. וביסורין כתיב (משלי ג יב) וכאב את בן ירצה. דבר אחר חביבין היסורים שהם מרצין יותר מן הקרבנות. שחטאת ואשם אין מכפרין אלא לאותה עבירה שנאמר ונרצה לו לכפר עליו. אבל היסורים מכפרין על הכל. הוי יסור יסרני יה:
15
ט״ז פתחו לי שערי צדק. לעולם הבא אומר לו לאדם מה היתה מלאכתך והוא אומר מאכיל רעבים הייתי. והם אומרים לו זה השער של מאכיל רעבים הכנס בו. אחר אומר משקה צמאים הייתי והם אומרים לו זה השער של משקה צמאים הכנס בו. וכן למלביש ערומים ומגדל יתומים ולגומל חסדים. וכן לכל המצוות. אמר דוד אני עשיתי את כולם פתחו לי את כולם. לכך אומר פתחו לי שערי צדק אבא בם:
16
י״ז זה השער לה' צדיקים יבואו בו. משל לאדם מהלך בדרך וסחורתו בידו. הגיע להרגים נתן להם מה שנתן וניצל. הגיע לחרמים נתן להם מה שנתן וניצל. כיון שהגיע במדינה אמרו לו הזהר שהאפרכוס במדינה אם אינך מוכס כל סחורתך אין את מוצא בידך כלום. הוי אומר פתחו לי שערי צדק:
17
י״ח אודך כי עניתני ותהי לי לישועה. [משל] לאחד שהתקין אנפוריא שלו לצאת בדרך יצא חוץ למדינה הכהו הקוץ עקצתו עקרב אחזתו חמה הניחוהו והלכו להם. התחיל עומד ומתפלל לפני הקב"ה אמר לפניו מה עונותי וחטאתי והיה מצטער הרבה. ולא באו ימים רבים עד ששמע שנאבדה אותה השיירא התחיל עומד ומשבח לפניו ואומר אילו הייתי שם הייתי כאחד מהם. וכן הוא אומר (ישעיה יב א) אודך ה' כי אנפת בי:
18
י״ט אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה. אברהם יצא ממנו ישמעאל. וכן בני קטורה. יצחק יצא ממנו פסולת עשו וכל אלופיו. אבל יעקב העמיד שנים עשר שבטים וכולם שלמים להקב"ה שנאמר (בראשית מב יא) כולנו בני איש אחד נחנו כנים אנחנו. ואומר (שיר השירים ד ז) כלך יפה רעיתי:
19
כ׳ מאת ה' היתה זאת היא נפלאת בעינינו. מדבר בכנסת ישראל בשעה שהיו משועבדין בטיט ובלבנים ולאחר שיצאו התחילו מתנשאין בענני כבוד והיו המצריים תמהים עליהם ואומרים עד עכשיו הייתם משועבדין בכל עבודה קשה ועכשיו אתם מתנשאין בכל כבוד. וישראל משיבין אותם ואומרים להם אתם תמהים עלינו אנו תמהים יותר מכם שנאמר (שיר השירים ו יב) לא ידעתי נפשי שמתני מרכבות עמי נדיב. ורוח הקדש משיבה ואומרת מאת ה' היתה זאת היא נפלאת בעינינו. דבר אחר מאת ה' היתה זאת רוח הקודש אומרת כן. זה היום עשה ה' כל הגאולות שעברו על ישראל אחריהם שעבוד מכאן ואילך אין אחריהם שעבוד שנאמר (ישעיה יב ה) זמרו ה' כי גאות עשה:
20
כ״א דבר אחר מדבר בדוד כשהיה רועה את הצאן ומלקט בעשבים הרכים ומניחן לפני הגדיים והטלאים והקשים מניח לפני התישים והכבשים. אמר הקב"ה זה ראוי להיות רועה על עמי ישראל. וכשמלך היו אומרים עליו אמש היה רועה בצאן ובשעה קלה מלך. והוא אומר להם אתם תמהים על זה הדא הוא דכתיב (שיר השירים ו יב) לא ידעתי נפשי וגו'. ורוח הקדש משיבה אותן מאת ה' היתה זאת. ענו כולן ואמרו היא נפלאת בעינינו. משל לאחד שהיה נושא משאו לדוכסין ונעשה אפרכוס והוא אומר להם אתם תמהים עלי יותר אני תמה מכם. כך כשיראו אומות העכו"ם לישראל בשלוה לעתיד לבוא יאמרו אינן אלו הנגופים אינן אלו הדחופים. וישראל משיבים אותם אתם תמהים עלינו יותר אנו תמהים מכם. ורוח הקדש משיבה להם מאת ה' היתה זאת:
21
כ״ב אנא ה' הושיעה נא. אנשי ירושלים אומרים מבפנים אנא ה' הושיעה נא. אנשי יהודה אומרים מבחוץ אנא ה' הצליחה נא. אנשי ירושלים אומרים מבפנים ברוך הבא. ואנשי יהודה אומרים מבחוץ ברכנוכם מבית ה'. אנשי ירושלים אומרים מבפנים אל ה'. ואנשי יהודה אומרים מבחוץ ויאר לנו. אנשי ירושלים אומרים מבפנים אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח. ואנשי יהודה אומרים מבחוץ אלקי ארוממך. אנשי ירושלים ואנשי יהודה פותחין את פיהם ומשבחין ומהללין יחד להקב"ה אומרים הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו. (תהלים קג יז) וחסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים:
22
