מדרש תהילים קל״וMidrash Tehillim 136
א׳הודו לה' כי טוב וגו'. אמר רבי יהושע בן לוי הודו למי שגובה חובתו של אדם בטובתו עשיר בשורו עני בשיו יתום בביצתו אלמנה בתרנגולתה. ואמר רבי יהושע בן לוי הני כ"ו כי לעולם חסדו כנגד מי. כנגד כ"ו דורות שברא הקב"ה ולא נתן להם תורה וזן אותם בחסדו. למה נקרא שמו הלל הגדול. אמר רבי יוחנן מפני שיושב הקב"ה ברומו של עולם ומחלק מזונות לכל בריה. מהיכן הלל הגדול. אמר רב יהודה מהודו ועד על נהרות בבל. ר' יוחנן אמר משיר המעלות ועד על נהרות בבל. רב אחא ברבי יעקב אמר מכי יעקב בחר לו יה עד על נהרות בבל:
1
ב׳ לעושה נפלאות גדולות לבדו. וכי אחר עשה עמו דבר שהוא אומר לבדו אלא הוא לבדו יודע מה פלאים עושה. כיצד אדם נתון על המטה והנחש לפניו על הארץ בא לעמוד הרגיש לו הנחש מלפניו ואינו יודע מה פלאים עשה הקב"ה עמו. ומי יודע הקב"ה. וכן הוא אומר (תהלים מ ו) רבות עשית אתה ה' אלקי נפלאותיך ומחשבותיך אלינו אין ערוך אליך. אין לי להעריך שבחך ואיני כדאי לספר נפלאותיך. א"ר אלעזר אפילו בעל הנס אינו מכיר בנסו שנאמר לבדו. וכדדרש רב יוסף מאי דכתיב (ישעיה יב א) אודך ה' כי אנפת בי. במה הכתוב מדבר בשני בני אדם שהלכו לסחורה ישב לו קוץ לאחד מהם התחיל מחרף ומגדף לימים שמע שטבע ספינת חבירו בים התחיל מודה ומשבח. לכך נאמר (שם) ישוב אפך ותנחמני:
2
ג׳ לרוקע הארץ על המים. שנו רבותינו שלשה משקין אסורין משום גלוי מים ויין וחלב. מים מנין שנאמר לרוקע הארץ על המים. חלב מנין שנאמר (שופטים ד יט) ותפתח את נאד החלב. יין מנין מדכתיב (ירמיה יג יב) כל נבל ימלא יין. תניא רבי יוסי אומר אוי להם לבריות שרואות ואינם יודעים מה רואות עומדין ואינם יודעין על מה עומדים. הארץ על מה היא עומדת על העמודים. שנאמר (איוב ט ו) המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון. ועמודים על המים שנאמר לרוקע הארץ על המים. ומים על ההרים. שנאמר (תהלים קד ו) על הרים יעמדו מים. והרים על הרוח. שנאמר (עמוס ד יג) כי הנני יוצר הרים ובורא רוח. ורוח בסערה שנאמר (תהלים קמח ח) רוח סערה עושה דברו. וסערה תלוי בזרועו של הקב"ה שנאמר (דברים לג כז) ומתחת זרועות עולם. וחכמים אומרים על י"ב (עומדים) [עמודים] עומדת. שנאמר (שם לב ח) יצב גבולות עמים למספר בני ישראל. ויש אומרים על ז' עמודים עומדת. ר' אלעזר בן שמוע אומר על עמוד א' עומד וצדיק שמו. שנאמר (משלי י כה) וצדיק יסוד עולם:
3
ד׳ למכה מצרים בבכוריהם. בשעה ששלח הקב"ה מכת בכורות א"ל כחצות הלילה ומת כל בכור. נכנסו כל הבכורות אצל אבותיהם ואמרו להם כל מה שאמר משה הביא עלינו אין אתם מבקשים שנחיה בואו והוציאו את העברים האלו מבינינו ואם לאו אנו מתים. השיבו להם ואמרו אפילו כל המצרים מתים אינן יוצאים מכאן. מה עשו נכנסו כל הבכורות אצל פרעה והיו מצווחין לפרעה ואומרים בבקשה ממך הוציא את העם הזה שבשבילם רעה תבוא עלינו ועליך. אמר לעבדיו צאו וקפחו שוקיהם של אלו. מה עשו הבכורות מיד יצאו ונטלו כל אחד חרבו והרג את אביו שנאמר למכה מצרים בבכוריהם. למכה בכורי מצרים אין כתיב כאן אלא למכה מצרים בבכוריהם. ששים רבוא הרגו הבכורות באבותיהם. ר' אבין בשם רבי יודא בן פזי אמר בתיה בת פרעה בכורה היתה ובתפלתו של משה נצולה דכתיב (משלי לא יח) טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בלילה נרה. ליל כתיב. כמה דאת אמר (שמות יב מב) ליל שמורים הוא לה':
4
ה׳לגוזר ים סוף לגזרים. י' נסים נעשו לאבותינו על הים. נבקעו ונעשו כמין כפה שנאמר (חבקוק ג יד) נקבת במטיו ראש פרזיו. נחלק לשנים שנאמר (שמות יד טז) נטה את ידך על הים ובקעהו. נעשה יבשה שנאמר (שם טו יט) ובני ישראל הלכו ביבשה. נעשה כמין טיט שנאמר (חבקוק ג טו) דרכת בים סוסיך חומר מים רבים. נעשה פרורין שנאמר (תהלים עד יג) אתה פוררת בעזך ים. נעשה סלעים שנאמר (שם) שברת ראשי תנינים על המים. נעשה גזרים שנאמר לגוזר ים סוף לגזרים. נעשה ערמות שנאמר (שמות טו ח) וברוח אפך נערמו מים. נעשה כמין נד שנאמר נצבו כמו נד. יצאו להם מים מתוקים מתוך מלוחים שנאמר (תהלים עח טז) ויוציא נוזלים מסלע. קפא המים משני חלקים ונעשה כמין בולוס של זכוכית שנאמר (שמות טו ח) קפאו תהומות. לגוזר ים סוף לגזרים. וכתיב נותן לחם לכל בשר. מלך בשר ודם עומד במלחמה אינו יכול לא לזון חיילותיו ולא לספק להם אפסניות. אבל מי שאמר והיה העולם אינו כן אלא (שמות טו ג) יי' איש מלחמה. שנלחם במצרים. ה' שמו שזן ומפרנס לכל בריותיו. שנאמר לגוזר ים סוף לגזרים. וכתיב נותן לחם לכל בשר. א"ר שמואל בר נחמני קשה הפרנסה מן הגאולה שהגאולה על ידי שליח שנאמר (בראשית מח טז) המלאך הגואל אותי. והפרנסה על ידי הקב"ה שנאמר (שם טו) האלקים הרועה אותי. ר' יהושע דסיכנין אומר יותר מקריעת ים סוף דכתיב לגוזר ים סוף לגזרים. וסמיך ליה נותן לחם לכל בשר. תנא דבי אליהו פעם אחת הייתי עובר ממקום למקום מצאני אדם אחד שהיה בו מקרא ואין בידו משנה. אמר לי רבי אומר לפניך דבר אחד ומתירא אני שמא תקפיד עלי. אמרתי לו חס ושלום אם אתה שאלני בדבר תורה. אמר לי רבי מפני מה כתיב נותן לחם לכל בשר. וכתיב (תהלים קמז ט) נותן לבהמה לחמה. וכי אין אדם מכין לחמו. א"ל זהו דרך ארץ עושה בידיו והקב"ה מברך מעשה ידיו שנאמר (דברים יד כט) למען יברכך ה' אלקיך בכל מעשה ידיך. יכול יהא יושב ובטל תלמוד לומר אשר תעשה. אמר ליה תשובה זו היא שטה ראשונה שאמרתי לך. אמר לו בני אשיבך צא ולמד מן השוטה כשנטלה ממנו חכמה אינו יכול לפרנס עצמו שעה אחת כך בני אדם כשנטלה מהם דעה חשובים כבהמה וכחיה ועוף והקב"ה מחלק מזונות לכל באי עולם:
5
ו׳ למכה מלכים גדולים. כתיב (עמוס ב ט) ואנכי השמדתי את האמורי אשר כגובה ארזים גבהו. אמרו רבותינו קשה היה סיחון כמגדל וחומה והיה קשה מכל הבריות וארוך מכל המגדל ורגליו מגיעות לארץ ואין כל בריה בעולם יכולה לעמוד לפניו. מה עשה הקב"ה כפת שר שלו. שנאמר (שם) ואשמיד פריו ממעל. והפילו ממקומו ומסרו לישראל. אמרו חכמים קשים היו סיחון ועוג יותר מפרעה וחיילותיו. וכשם שאמרו שירה על מפלת פרעה כך היו ראויין לומר שירה על מפלתן של סיחון ועוג אלא שבא דוד ואמר עליהם שירה שנאמר למכה מצרים בבכוריהם למכה מלכים גדולים. ולעוג מלך הבשן. אמר רבי שמעון בן לקיש משום בר קפרא פליט היה שמו שנאמר (בראשית יד יג) ויבא הפליט. ולמה נקרא שמו עוג שבא ומצא אברהם שעוסק בעוגת הפסח. כשבא משה וישראל לתחומא דאדרעי אמר (לו) [להם] משה נחנה כאן ולמחר אנו נכנסין בשחרית וכובשין אותה. עמדו שחרית ועדיין לא היתה העין רואה תלה משה את עיניו וראה את עוג יושב על החומה ורגליו מגיעות לארץ אמר משה איני יודע מה אני רואה חומה אחרת בנו הלילה. אמר לו הקב"ה זה שאתה רואה עוג הוא. א"ר יוחנן אורך רגליו היו י"ח אמה. עוג היה תולש הר וזורקו לישראל. א"ל אל תתירא. משה היה נוטל צרור ומזכיר עליו שם המפורש וסומכו. ישראל היו אומרים ארורים הם הידים שכך זורקות. והאמורים היו אומרים ארורים הם הידים שכך סומכות:
6