מדרש תהילים ב׳Midrash Tehillim 2
א׳למה רגשו גוים. זה שאמר הכתוב (ישעיה נז כ) והרשעים כים נגרש. מה הים הזה כל סירותיו על פיו כך סירותיהן של רשעים על פיהם. פרעה אמר (שמות ה ב) מי ה'. סיסרא (שופטים ד ג) לחץ את בני ישראל בחזקה. מאי בחזקה בחירופין וגדופין. כמה דכתיב (מלאכי ג יג) חזקו עלי דבריכם. סנחריב אמר (מלכים-ב ח לה) מי בכל אלקי הארצות. נבוכדנצר אמר (דניאל ג טו) ומאן הוא אלה די ישיזבינכון מן ידי:
1
ב׳ דבר אחר למה רגשו גוים. זה שאמר הכתוב (ישעיה מ כב) היושב על חוג הארץ. למה הרשעים דומין לחגבים שהם נתונין בקלפי מפרכסין לעלות והן נופלין כך הרשעים. ר' יהודה בר נחמני אמר אחר דור המבול כתיב (בראשית יא א) ויהי כל הארץ שפה אחת. ולא היה להם לאחרונים ללמוד מן הראשונים וגוג ומגוג אתו לעלמא דאתי ונפלי ודוד רואה ואמר למה רגשו גוים. דבר אחר מה הים הזה הגל שלו עולה ומתגבר כאילו מציף את העולם וכיון שמגיע לשפת הים הוא משתטח לפני החול. כך אומות העכו"ם כל מי שמזדווג לישראל לעשות להם רעה נופל לפניהם. למה שישראל משולין כחול. שנאמר (הושע ב א) והיה מספר בני ישראל כחול הים. ואומות העכו"ם משולים כים. וכן הוא אומר (ישעיה נז כ) והרשעים כים נגרש. את מוצא נמרוד וחביריו נזדווגו לאברהם ונפלו לפניו שנאמר (בראשית יד טו) ויחלק עליהם לילה. אבימלך לפני יצחק עשו לפני יעקב פרעה ומצרים לפני ישראל וכן רבים בתורה. ואף לעתיד לבוא גוג ומגוג עתידים ליפול לפני ישראל ודוד רואה וצווח למה רגשו גוים. אמר רבי יצחק אפילו אומר אדם לחבירו למה את עושה כך הוא כועס עליו. והצדיקים אומרים להקב"ה למה אתה עושה כך ואינם נענשין. ולמה אינם נענשין לפי שלא בקשו טובה לעצמן אלא על ישראל. אמר ר' איבו כל ריגושן של רשעים וכל יגיען לריק. שנאמר (ירמיה נא נח) ויגעו עמים בדי ריק. אבל ישראל לא ייגעו לריק ולא ילדו לבהלה:
2
ג׳ יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד. שבאים על הקב"ה ואומר להם הקב"ה אני מנגינתם מתבר אנא להון. כמה דאת אמר (בראשית יד כ) אשר מגן צריך בידך. לעתיד לבוא אומר למלך המשיח מדינה פלניא מרדה בך והוא אומר יבוא גובאי ויחריב אותה שנאמר (ישעיה יא ד) והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע. כיון שרואין צרתן רבה הן באים ומשתחוים למלך המשיח. שנאמר (שם מט כג) אפים ארץ ישתחוו לך:
3
ד׳ על ה' ועל משיחו. משל לגבור שהיה במדינה וכשהיו הגייסות באות לאותה מדינה היו יראים מאותו גבור ואומרים מה נעשה בואו ונהרג אותו גבור ואחר כך נזדווג למדינה. כך אלו. א"ר ברכיה בשם ר' לוי ארורים הם הרשעים שהם מקיימים עצה על ישראל וכל אחד ואחד אומר עצתי יפה מעצתך. עשו אמר שוטה היה קין שהרג הבל בחיי אביו ולא היה יודע שאביו פרה ורבה. אני איני עושה כן אלא (בראשית כז מא) יקרבו ימי אבל אבי. פרעה אמר שוטה היה עשו שאמר כן ולא היה יודע שאחיו פרה ורבה בחיי אביו. אני איני עושה כן אלא עד דיהון דקיקין תחות כורסייא דאימהון אנא מחינא להון. הדא הוא דכתיב (שמות א כב) כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו. המן הרשע אמר פרעה היה שוטה שאמר כן ולא היה יודע שהבנות נישאות לאנשים והן פרות ורבות. אני איני עושה כן אלא (אסתר ג יג) להשמיד להרוג ולאבד וגו'. גוג ומגוג עתידין לומר כן שוטים היו הראשונים שמעקיפין עצה על ישראל ולא היו יודעים שיש להם פטרון בשמים. אני איני עושה כן אלא בתחלה אני מזדווג לפטרונן ואחר כך אני חוזר על ישראל. הדא הוא דכתיב (תהלים ב ב) על ה' ועל משיחו. והקב"ה אומר להם גוג ומגוג לי אתם באים להזדווג כמה גדודים יש לפני וכמה רשפים וברקים ולפידים ואני יוצא עמך במלחמה. שנאמר (ישעיה מב יג) ה' כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה. מה כתיב שם (זכריה יד ט) והיה ה' למלך על כל הארץ:
4
ה׳ ננתקה את מוסרותימו. אלו תפילין של יד. ונשליכה ממנו עבותימו אלו תפילין של ראש. דבר אחר ננתקה את מוסרותימו אלו שבע מצוות שנצטוו בני נח. ונשליכה ממנו עבותימו אלו הם מצוות שהן קולעין בהם כגון סוכה ולולב שנקראו עבות. שנאמר (ישעיה ב ג) לכו ונעלה אל הר ה' וגו' ונלכה בארחותיו. אלו שבע מצוות שהם כתופין בהם:
5
ו׳ יושב בשמים ישחק. אמר ר' יצחק כל עסקיו של הקב"ה בקדושה. דיבורו בקדושה שנאמר (תהלים ס ח) אלקים דבר בקדשו. קילוסו בקדושה שנאמר (ישעיה ו ג) קדוש קדוש קדוש. הילוכו בקדושה שנאמר (תהלים סח כה) הליכות אלי מלכי בקדש. נאדר בקדושה שנאמר (שמות טו יא) מי כמוכה נאדר בקדש. דבר אחר יושב בשמים ישחק. אמר הקב"ה שוחקין אלו באלו. ר' אחא בשם רבי שמואל בר נחמני אמר ארבע שחיקות הן. א' יושב בשמים ישחק. ב' (תהלים נט ט) ואתה ה' תשחק למו. ג' (שם לז יג) ה' ישחק לו. ד' (משלי א כו) גם אני באידכם אשחק:
6
ז׳ אז ידבר אלימו באפו. וכתיב (תהלים פו טו) אל רחום וחנון. אלא חנון לישראל אבל לאומות עכו"ם באף ובחמה. שנאמר (ישעיה יג ט) הנה יום ה' בא אכזרי ועברה. לכן נאמר אז ידבר אלימו באפו:
7
ח׳ואני נסכתי מלכי. מהו נסכתי משחתיה. כמה דאמר (דניאל י ג) וסוך לא סכתי. דבר אחר אתיכתיה. כמה דאמר (שמות נב ח) עגל מסכה. דבר אחר גידלתיו. כמה דאמר (מיכה ה ד) ושמונה נסיכי אדם. וכתיב (יחזקאל לב ל) שמה נסיכי צפון. והיכן גדלתיו על ציון הר קדשי:
8
ט׳ אספרה אל חק. מסופרים הם בחוקה של תורה ובחוקן של נביאים וכתובים. בחוקה של תורה (שמות ד כב) בני בכורי ישראל בחוקה של נביאים (ישעיה נב יג) הנה ישכיל עבדי ירום ונשא. מה כתיב בתריה (שם מב א) הן עבדי אתמך בו. בכתובים (תהלים קי א) נאם ה' לאדוני. ה' אמר אלי בני אתה. וכתוב אחר אומר (דניאל ז יג) וארו עם ענני שמיא. ה' אמר אלי בני אתה. א"ר יודן כל הנקמות הללו בחוקו של מלך מלכי המלכים הקב"ה. כל כך למה שהוא עוסק בתורה. דבר אחר בני אתה. מכאן תשובה לאומרים יש לו בן. ואת מותיב להון בן לי אתה אינו אומר אלא בני אתה כעבד שעושה לו רבו קורת רוח ואומר לו אנא מחבב לך כברי. (ר' הונא אמר לשלשה חלקים נחלקו היסורין. אחת נטלו אבות העולם וכל הדורות ואחת דורו של שמד ואחת דורו של משיח). וכד תיתי שעתיה אומר הקב"ה עלי לבראתו בריה חדשה. וכן הוא אומר אני היום ילדתיך. הא שעתא בריית ליה. וכן הוא אומר (מלכים א-א ו) ואותו ילדה אחרי אבשלום. וכי אמו של אבשלום ילדה לאדוניה והלא זה בן מעכה וזה בן חגית אלא מה זה עשה רכב ופרשים אף זה עשה כן ומה זה היה בעל מחלוקת אף זה כן ומה זה חמשים איש רצים לפניו אף זה כן:
9
י׳ שאל ממני ואתנה גוים. אם גוים כבר הם נחלתך שנאמר (תהלים עב ח) וירד מים עד ים. ואם אפסי ארץ כבר הם אחוזתך שנאמר (שם) ומנהר עד אפסי ארץ. א"ר יוחנן ג' בני אדם אמר להם הקב"ה שאל ואלו הן - שלמה ואחז ומלך המשיח. שלמה שנאמר (מלכים-א ג ה) בגבעון נראה ה' אל שלמה וכו'. אחז שנאמר (ישעיה ז יא) שאל לך אות. ולמה נקרא שמו אחז שאחז אותו מלהביא טובה לעולם. דבר אחר שאחז בתי מדרשות מלעסוק בתורה. מלך המשיח שנאמר שאל ממני ואתנה. א"ר שמואל בר נחמני למדנו שנים מן אגדה אברהם ויעקב. אברהם שנאמר (בראשית טו ב) ה' אלקים מה תתן לי. מכלל שאמר לו שאל. יעקב שנאמר (שם כח כ) אם יהיה אלקים עמדי ושמרני. מכלל שאמר לו שאל. וכן הוא אומר (תהלים כא ה) חיים שאל ממך נתתה לו. ומה שאלה שאל ממנו שאל שיהיו ישראל חיים וקיימים לעולם:
10
י״א תרועם בשבט ברזל. מעשה היה באחד מגדולי צפורי שמת בנו. ואית דאמר מינאי הוה. סליק רבי יוסי למיחמי ליה. חמא יתיה ושחיק. אמר ליה מה את שחיק אמר ליה הדין אנן רחיצין במאריה דשמיא דאת חמי ליה לעלמא דאתי. אמר ליה לא מסתיא לההוא גברא עקתיה אלא אף את אתי לאעקא ליה אמר ליה אית חספין מדבקין לא כן כתיב ככלי יוצר תנפצם. אמר ליה רבי יוסי ככלי יוצר זה עד שלא הוסק אין קיומו ברור ואם נשבר יש לו תקנה שיכול לעשותו אחר ומשהוסק קיומו ברור ואם נשבר אין לו תקנה. אבל כלי זכוכית משהוסק קיומו ברור ואם נשבר יש לו רפואה. אמר ליה השמיע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך ומה כלי זכוכית על ידי שנעשה בנפיחה מרוח בשר ודם ואם נשבר יש לו רפואה אדם שהוא עשוי בנפיחה של הקב"ה שנאמר (בראשית ב ז) ויפח באפיו נשמת חיים על אחת כמה וכמה. א"ר יצחק כלי יוצר אין כתיב כאן אלא ככלי יוצר. עד שלא הוסק יכולין הן לחזור:
11
י״ב נשקו בר. זה שאמר הכתוב (שיר השירים ז ג) שררך אגן הסהר. למה נמשלו ישראל בחטין דכתיב (שם) בטנך ערמת חטים א"ר אידי מה חטה זו סרוקה מאמצעיתה ומתויימת מכל הפירות שהכל טפילין לה כך ישראל מצויינין באומות עכו"ם במילה ובציצית והכל טפל להם. א"ר שמעון בן לקיש מה חטין הללו כשהן יוצאין לזריעה אין יוצאין אלא במנין וכשנכנסין אין נכנסין אלא במנין כך ישראל כשירדו למצרים ירדו במנין שנאמר (דברים י כב) בשבעים נפש ירדו אבותיך. וכשעלו לא עלו אלא במנין שנאמר (שמות יב לז) כשש מאות אלף רגלי. ר' חנינא אמר על הדא דר' שמעון בן לקיש למה נמשלו ישראל בחטין. לומר לך בעל הבית שיש לו בן בית אם בא לחשב עמו אין אומר לו כמה משפלות של תבן אתה מכניס לאוצר או כמה חבילות של תבן אתה מכנס לאוצר או כמה חבילות של קש אלא נותן את הקוצים לאש וזורה את התבן לרוח ומהו אומר תן דעתך כמה חטים אתה מכניס לאוצר לפי שהם חיים לעולם. בעל הבית הזה הוא הקב"ה שכל העולם שלו שנאמר (תהלים כד א) לה' הארץ ומלואה. בן בית זה משה שנאמר (במדבר יב ז) בכל ביתי נאמן הוא. ומה אמר לו הקב"ה תן דעתך על העכו"ם. לא כן למה שנמשלו בקש יאכלמו כקש ומה עושין לקש מציפין אותו במים שנאמר (תהלים קלו טו) ונער פרעה וחילו בים סוף. ונמשלו כקוצים שנאמר (ישעיה לג יב) והיו עמים משרפות סיד קוצים כסוחים. אבל ישראל נמשלו כחטין שנאמר (שיר השירים ז ג) בטנך ערמת חטים. לכך אמר לו הקב"ה תן דעתך למנות את ישראל לידע כמה יש בהן. שנאמר (שמות ל יב) כי תשא את ראש בני ישראל. דבר אחר בטנך ערמת חטים. שבולת של חטים מתמרת ועולה והקנה שלה ארוך ועליה רחבין וארוכין והשבולת בראש הקנה והקנה שלם מתגאה ואומרת בשבילי נזרעה השדה והעלין מתגאין ואומרין כן אומר להן השבולת הרי הגורן בא והכל מתפייסין ויודעין בשביל מי נזרעה השדה לא עשה זמן הרבה הרי הגורן בא הקש מכניסין לאש והמוץ זורין לרוח ומקיימין את החטין בגורן וכל מי שהוא רואה אותן נוטלן ונושקן. כך אומות העכו"ם הן אומרים בשבילנו נברא העולם וישראל אומרים להן והלא כתיב (ישעיה לג יב) והיו עמים משרפות סיד. אבל ישראל לעתיד לבוא משתיירין לבד שנאמר (דברים לב יב) ה' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר. דבר אחר בטנך ערמת חטים. ר' יודן אמר ערימת חטים זו תורת כהנים שכל חטאות ואשמות כתובין בו שנאמר (ויקרא ו ב) זאת תורת העולה. (שם יח) זאת תורת החטאת. (שם ז א) וזאת תורת האשם. (שיר השירים ז ז) סוגה בשושנים. אלו דברי תורה שהן רכין כשושנים. כמה מצוות ודקדוקים יש בו כמה פגולין ונותרין יש בו. אמר ר' לוי בנוהג שבעולם אדם נושא אשה בת כ' או בת שלשים משיוציא יציאותיו הוא בא להזדקק לה והיא אומרת לו כשושנה אדומה ראיתי והוא פורש ממנה מיד ומי גרם לו שלא קרב אליה אי זה כותל יש ביניהם ואי זה סייג ואי זה נחש נשכו ואי זה עקרב עקצו. אלא מי עקצו דברי תורה שהן רכין כשושנה שכתוב בה (ויקרא יח יט) ואל אשה בנדת טמאתה לא תקרב. וכן הוא מי שהביאו לו תמחוי של בשר והוא רעב לאכול אמרו חלב נפל בתוכו מיד מושך ידו הימנו ולא טעמו ומי גרם לו שלא לטעום אלא דברי תורה שהן רכין כשושנה. כמה דאת אמר בהן (ויקרא ג יז) כל חלב וכל דם לא תאכלו. דבר אחר בטנך ערימת חטים. רבי הונא בשם ר' אידי אמר והלא ערימת של אצטרובלין ושל פלפלין יפין מהן ולמה נמשלו בחטין. אלא יכול אדם לחיות בלא פלפלין ובלא אצטרובלין ואי אפשר לעולם לחיות בלא חטים. וכשם שאי אפשר לעולם בלא חטין כך אי אפשר לעולם בלא ישראל:
12
י״ג נשקו בר. רב ורב אחא אמר נשקו בר של תורה שנאמר (משלי ט ה) לכו לחמו בלחמי. עד שלא תזקף עליהם מדת הדין ותאבדו דרכה של תורה. ותאבדו דרך לא תהיו סוברין שמא אהליות ובצרצוריות אני צריך אלא ניצוץ אחד אני מסיק ומאבד עלמא דבראי:
13
י״ד כי יבער כמעט אפו. משל למלך אחד שכעס על בני המדינה והלכו בני המדינה ופייסו את בן המלך שיפייס את המלך הלך הבן ופייס את אביו. כיון שנתפייס לו לבנו הלכו בני המדינה לומר הימנון למלך אמר להם אלי אתם אומרים הימנון לכו ואמרו לבני שאלמלא הוא הייתי מאבד המדינה. כך אומות העכו"ם מבקשים לומר להקב"ה הימנון שנאמר (תהלים מז ב) כל העמים תקעו כף. אומר להם הקב"ה לי אתם אומרים הימנון לכו ואמרו לישראל שאלמלא הם לא נתקיימתם אפילו שעה אחת שנאמר (דברים לב מג) הרנינו גוים עמו. דבר אחר כי יבער כמעט אפו מלך בשר ודם כשהוא בכעס אינו ברצון אבל הקב"ה אינו כן אלא כשהוא בכעס הוא ברצון שנאמר כי יבער כמעט אפו. על אומות העכו"ם. אבל ישראל אשרי כל חוסי בו. אלו ישראל שהן חוסין בו בכל עת שלא יבער בהן:
14