מדרש תהילים כ׳Midrash Tehillim 20
א׳למנצח מזמור לדוד. יענך ה' ביום צרה. זה שאמר הכתוב (תהלים צא טו) יקראני ואענהו. אמר הקב"ה בשעה שמגעת צרה לישראל ומבקשין אותי והן משתתפין בכבודי כבודי עמהן באותה שעה אני עונה אותם שנאמר יקראני ואענהו למה עמו אנכי בצרה. א"ר יודן [משל] לאשה שהיא עם אמה בכעס עלתה אמה למעלה. ובשעת לידתה היתה מצוחת מלמטה ואמה שומעת קולה מלמעלה וצווחת גם היא כנגדה. והיו השכנות אומרות לה מה טיביך וכי את יולדת עמה. אמרה להן בתי יולדת בצער אף על פי שהכעיסה אותי איני יכולה לסבול צווחתה ואני צווחת עמה לפי שצרת בתי שלי היא. כך כשחרב בית המקדש נתן קול בבכי ויללה בעולם שנאמר (ישעיה כב יב) ויקרא ה' אלקים צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד. אמרו לפניו מלאכי השרת רבונו של עולם יש דברים הללו לפניך והלא כתיב (דברי הימים-א טז כז) הוד והדר לפניו וגו'. אמר להן ביתי חרב ובני מסורין בקולרין ואני מצער ומיצר ולא כך כתבתי להן (תהלים צא טו) עמו אנכי בצרה. (ישעיה נב ה) ואתה מה לי פה נאם ה'. אמר רבי יהושע הכהן תשעה פסוקין יש במזמור הזה כנגד תשעה חדשים שהאשה מתעברת בהם ומה הן אומרת דעני חייתא הוא יענה אתכם. א"ר שמעון בר אבא את מוצא שמונה עשרה מזמורים יש מראש הספר ועד הפסוק הזה. שאשרי האיש ולמה רגשו גוים חד הוא. כנגד שמונה עשרה ברכות שאדם מתפלל בכל יום אומר תתעני צלותך אחר י"ח מזמורות. אמרו לו לדוד יענך ה'. דבר אחר באיזה יום. יום שהכל מודים בו שהוא צרה לעליונים ולתחתונים שאפילו מלאכי השרת יראין ממנו. מה כתיב (ירמיה ל ו) שאלו נא וראו אם יולד זכר מדוע ראיתי כל גבר ידיו על חלציו כיולדה ונהפכו כל פנים לירקון. ואין כל פנים אלא מלאכי השרת שנאמר (יחזקאל י יד) וארבעה פנים לאחד. ואומות העכו"ם אומרים (ירמיה ל ז) הוי כי גדול היום ההוא מאין כמוהו. וישראל על ידי דוד אומרים יענך ה' ביום צרה. צרה שהיא לעליונים ולתחתונים. והקדוש ברוך הוא אומר לאומות העכו"ם בואו ודונו עם בני ישראל שנאמר (ישעיה מא כא) קרבו ריבכם יאמר ה'. והם אומרים רבונו של עולם מי עושה קומטומוריסון של בניך. והוא אומר להן אני כביכול שנאמר (תהלים סח לו) הוא נותן עז ותעצומות לעם. ושרי אומות העכו"ם אומרים רבונו של עולם וכי משוא פנים יש בדבר אלו מגלי עריות ואלו מגלי עריות. אלו שופכי דמים ואלו שופכי דמים. אלו עובדים עבודה זרה ואלו עובדין עבודה זרה. מפני מה הללו יורדין לגיהנם והללו אינן יורדים. באותה שעה נמצא סניגורן של ישראל משתתק שנאמר (דניאל יב א) ובעת ההיא יעמוד מיכאל השר הגדול העומד על בני עמך. ואין העומד אלא משתתק שנאמר (איוב לב טו) חתו ולא ענו. עוד שרצה ללמד סניגוריא על ישראל כיון שהוא משתתק אומר לו הקדוש ברוך הוא מיכאל נשתתקת ואין אתה מלמד זכות וסניגוריא על בני שאני מדבר עליהם צדקה ומושיעם שנאמר (ישעיה סג א) אני מדבר בצדקה רב להושיע. ובאיזה צדקה. רבי פנחס ור' אלעזר ורבי יוחנן. חד אמר בצדקה שעשיתם עמי וקבלתם את התורה (שאלמלא) שאלמלי] לא קבלתם את התורה הייתי מכלה אתכם. וחד אמר בשכר שעשיתם וקבלתם את התורה שאלמלא כן הייתי מחריב את העולם ומחזירו לתוהו ובוהו שנאמר (ירמיה לג כה) אם לא בריתי יומם ולילה. (דניאל יב א) ובעת ההיא ימלט עמך. בזכות מי. בזכות יוסף. מה הקב"ה עושה מביט בכולן ואין בהם כיוסף. שהרי יוסף לא שמע לאדונתו שנאמר (בראשית לט י) ולא שמע אליה. ומנין שנקראו על שם יוסף שנאמר (עמוס ה טו) אולי יחנן ה' צבאות שארית יוסף. ר' שמואל בר נחמני אמר בשביל יחסיהן שנאמר (ישעיה מג ז) כל הנקרא בשמי וגו'. רבי לוי אמר בזכות המילה. כתיב הכא (דניאל יב טו) בעת ההיא ימלט עמך. וכתיב התם (יהושע ה ב) בעת ההיא אמר ה' אל יהושע:
1
ב׳ דבר אחר יענך ה' ביום צרה. לאב ובן שהיו מהלכין בדרך ונתיגע הבן אמר לאביו והיכן היא המדינה. אמר לו בני סימן זה יהא בידך אם ראית בית הקברות לפניך דע כי המדינה קרובה לך. כך אמר הקב"ה לישראל אם ראיתם שהצרות מכסות אתכם באותה שעה אתם נגאלים שנאמר יענך ה' ביום צרה. ישגבך שם אלקי יעקב. אלקי אברהם ואלקי יצחק אין כתיב כאן אלא אלקי יעקב. ולמה אמר ריש לקיש משל לאשה עוברה שהיא מקשה לילד. אמרין לה לית אנן ידעין מה נאמר ליך אלא מאן דעני לאמך בעידן קשיותה יענה יתיך בעידן קשיותיך. כך כתיב ביעקב (בראשית לה ג) לאל העונה אותי ביום צרתי. אמר להם דוד מי שענה יעקב אביכם בעת צרתו יענה אתכם בעת צרתכם. הוי יענך ה' ביום צרה ישגבך שם אלקי יעקב:
2
ג׳ ישלח עזרך מקדש. מקדוש השם שבכם ומקדוש מעשים טובים שבכם. מציון יסעדך. מציונן של מצוות שבכם. דבר אחר מציון יסעדך. כל הברכות והנחמות והטובות שהקדוש ברוך הוא מביא לעולם מציון וכו' במזמור י"א. מלמד שהכל צריכין סיוע ומעשה היה באותו הרוח שהיה בימי רבי אבא בר דוסאי שהיה עובר על המעין ובא אליו הרוח ואמר לו ראה הנה אני כמה ימים כאן ולא היתה בריה נזוקת כאן בשבילי ועכשיו מריב עמי רוח אחר ורוצה לטרדני מזה המקום והוא רע מאוד ולא יניח חיים לכל בריה. ואם רצונך שלא ינזקו הבריות סייעני עמו שאמיתנו. אמר לו והיאך אסייעך. אמר לו כשיבוא אודיעך ובא אתה עם תלמידיך. ואמרו אתם תנו לו והכוהו וישמע אתכם ויהא סבור שעל סיועי אתם באים ויפחד ואוכל להרגו. ועשו כן וראו כמין טיפת דם על המעין וידעו שנהרג. ומכאן שאפילו הרוחות צריכין סיוע:
3
ד׳ יזכור כל מנחותיך. אמר ר' חמא כל הקרבנות שהכהנים מקריבין אינן מקריבין בלא מלח שנאמר (ויקרא ב יג) וכל קרבן מנחתך במלח תמלח. משל לאדם שאומר דברייתא מלחא פלן. אמר רבי תנחומא כל מנחותיך. זה גלגל נוב וגבעון שילה ובית עולמים. ועולתך ידשנה סלה. זה יצחק שנעקד על גבי המזבח לעולה:
4
ה׳ יתן לך כלבבך. מעשה ברבן גמליאל שהלך אצל חלפא בן קרויה ואמר לו התפלל עלי. ואמר יתן לך כלבבך. רבי הונא בר רב יצחק אמר לא אמר לו כך. אלא אמר לו ימלא ה' כל משאלותיך. זו תפלה שאין מתפללין על כל אדם לפי שפעמים יש בלבו של אדם לגנוב או לעבור עבירה ואמר לו יתן לך כלבבך. אלא על ידי שלבו שלם לפני בוראו נתפלל עליו כך ימלא ה' כל משאלותיך:
5
ו׳ נרננה בישועתך ובשם אלקינו נדגול. לפי שבעולם הזה כל אדם מכיר דגליו מכל סגניו שנאמר (במדבר ב י) דגל מחנה ראובן. ומתוך דגליו מכיר אב שלו ומתוך האב שלו מכיר את משפחתו. אבל לעתיד לבוא הכל ובשם אלקינו נדגול. ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו. יענך ה' ביום צרה. המזמור הזה ראשו בענייה וסופו בענייה. יעננו ביום קראנו:
6