מדרש תהילים כ״וMidrash Tehillim 26
א׳לדוד שפטני ה' (וריבה ריבי). כתוב אחד אומר (תהלים קמג ב) אל תבא במשפט את עבדך. וכתוב אחד אומר שפטני ה'. אלא בשעה שאתה דן את הצדיקים אל תבא במשפט עמי. ובשעה שאתה דן את הרשעים שפטני ה'. דבר אחר עד שלא נגמר הדין שפטני משנגמר הדין אל תבא במשפט:
1
ב׳ דבר אחר זהו שאמר הכתוב (משלי יב א) אוהב מוסר אוהב דעת. ארבעה הן שלקו. אחד לקה והיה מבעט. וזה איוב שלקה ובעט. וכן הוא אומר (איוב י ב) הודיעני על מה תריבני. למה אני לוקה מה עשיתי לך. אמור כמה לי עוונות וחטאות. יודע אני שהרשות בידך ואתה עושה לי כך. (שם ג) הטוב לך כי תעשוק כי תמאס יגיע כפיך. (שם טז יח) ארץ אל תכסי דמי. זה שלקה והיה מבעט. והשני לקה והיה משחק. זה אברהם שנאמר (בראשית יז יז) ויפול אברהם וגו' ויצחק. ולמה היה דומה אברהם. למלך שנשבע שמכה את בנו ואמר לו בני נשבעתי שאני מכה אותך. אמר לו הרשות בידך. היה מכהו וסבור שיאמר לו הבן די ולא אמר. כיון שלקה אמר האב די הלקתיו. כך (שם א) וירא ה' אל אברם וגו' אני אל שדי. די הכאתיו. השלישי היה לוקה ומבקש מאוהבו שלא ילקה. זה חזקיהו. וכן הוא אומר (ישעיה לח ב) ויסב חזקיהו פניו אל הקיר. רבי נתן אומר אף לוקה ובועט. שכן הוא אומר (שם יד) כסוס עגור כן אצפצף. מגיד שהיו מכותיו קשות משל איוב. באיוב כתיב (איוב יט כ) בעורי ובבשרי דבקה עצמי. ובחזקיה הוא אומר (ישעיה לח יג) שויתי עד בקר כארי. באיוב כתיב (איוב יט כ) ואתמלטה בעור שני. ובחזקיה כתיב (ישעיה לח יב) דורי נסע ונגלה. מגיד שאף עור שניו נטל. הרביעי אמר למה הרצועה תלויה הכוני בה. זה דוד. שנאמר לדוד שפטני ה'. וכן שלמה אומר (משלי יב א) אוהב מוסר אוהב דעת. וכן דוד אומר (תהלים צד יב) אשרי הגבר אשר תיסרנו יה:
2
ג׳ בחנני ה' ונסני. בחנני כאברהם. שנאמר (בראשית כב א) והאלקים נסה את אברהם. ועמד בנסיונו. נסני כיצחק. שנסיתו ועמד. צרפה כליותי. צרפני כיוסף. שצרפתו ומצאתו נאמן. כיון שניסה אותו אמר אין בי כח בבקשה ממך (תהלים קמג ב) אל תבא במשפט את עבדך. שנאמר (שם יז ג) בחנת לבי צרפתני בל תמצא. אך על פי כן לא נשא לו הקדוש ברוך הוא פנים בדין אלא נכתבה עליו. שכן הפסוק אומר (מלכים-א טו ה) אשר עשה דוד הישר בעיני ה' וגו' רק בדבר אוריה החתי. מכאן שלא ירד אדם לגדול הימנו שלא יאמר אני ערב לבי. מה דוד שהיה בו כל מדות הללו שנאמר כי חסדך לנגד עיני והתהלכתי באמתך. לא ישבתי עם מתי שוא. שנאתי קהל מרעים. ארחץ בנקיון כפי. אמר אל תבוא במשפט. אחר על אחת כמה וכמה. וכן שלמה אומר לפני הקדוש ברוך הוא מלך שהוא שוכר פועלים והן עושין מלאכתן יפה ונותן להם שכרן מה שבח יש למלך. ואימתי הוא משובח כשישכור פועלים רעים שאין עושין מלאכתן ונותן להן שכרן וזו היא טובה גדולה. וכן הוא אומר (מלכים-א ח נז) יהי ה' אלקינו עמנו כאשר היה עם אבותינו:
3
ד׳ שנאתי קהל מרעים. איזה קהל זה קהל קרח. שנאמר (במדבר טז יט) ויקהל עליהם קרח. ולאיזה קהל אני אוהב. (שמות לה א) ויקהל משה. (מלכים-א ח א) אז יקהל שלמה. ועם רשעים לא אשב. זה עדתו של קרח. שנאמר (במדבר טז כו) סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים:
4
ה׳ ארחץ בנקיון כפי. שיהא במקח ולא בגזל. כדתנן לולב הגזול והיבש פסול. שיהא נקי מן החמס ומן הגזל שלא יהא סניגור נעשה קטיגור. ואחר כך ואסובבה את מזבחך ה'. כדתנן בכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת ואומרים (תהלים קיח כה) אנא ה' הושיעה נא:
5
ו׳ ה' אהבתי וגו'. זה שקול כנגד בריאת עולמך. בראשון כתיב (בראשית א א) בראשית ברא אלקים את השמים. ובמשכן כתיב (שמות כו ז) ועשית יריעות עזים. בשני יהי רקיע ויהי מבדיל. במשכן והבדילה הפרכת. בשלישי יקוו המים. ובמשכן (שמות ל יח) ועשית כיור נחשת וגו' לרחצה. ונתת שמה מים. ברביעי יהי מארות. במשכן (שמות כה לא) ועשית מנורת זהב. בחמישי ישרצו המים נפש חיה. ובמשכן (שם כ) והיו הכרובים. בששי נעשה אדם. ובמשכן (שמות כח א) ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך. בשביעי ויכלו ויקדש אותו. ובמשכן (במדבר ז א) וימשחם ויקדש אותם. הדא הוא דכתיב (דברים ד כו) העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ. לשמיע בקול תודה. אמר רבי אבין זה הלל שיש בו לשעבר ויש בו לעתיד לבוא. (תהלים קו א) הודו לה' כי טוב:
6
ז׳ אל תאסוף עם חטאים נפשי. אלו הנסקלים והנשרפים. ועם אנשי דמים חיי. אלו הנהרגים והנחנקים. דבר אחר אלו המצריים. שכן יעקב אומר (בראשית מז כט) אל נא תקברני במצרים. רבי יוחנן אמר מצינו בשני מקומות על הצדיקים שמתפללים שלא יאספו עם הרשעים. דניאל אמר (דניאל ב יח) ורחמין למיבעי מן קדם אלה שמיא על רזא דנא די לא יהובדון דניאל וחברוהי. ודוד אמר אל תאסוף עם חטאים נפשי. רבי חלפתא בשם רבי איבו אמר (שמואל-א כה לח) ויהי כעשרת הימים ויגף ה' את נבל וימת. והלא אין מגפה אלא לשלשה. דתניא יום אחד מיתה של זעף. לשנים מיתת בהלה. לשלשה מיתה של מגפה. ותני ר' חלפתא בן שאול לארבעה מיתה בהכרת. לחמשה מיתה הדופה (צ"ל חטופה וכן הוא במס' שמחות). לששה מיתה האמורה בתורה. לשבעה מיתה של חיבה. יותר מכאן מיתה של ייסורין. ומה ראית לומר לג' מיתת מגפה. והכתיב ויהי כעשרת הימים. אלא שתלה לו הכתוב שבעת ימי אבלו של שמואל הצדיק שלא יתערב באבלו ועשה שלשה ימים ומת במגפה. רבי ברכיה בשם רבי שמואל אמר (שם) ויהי כעשרת ימים אין כתיב כאן. אלא הימים. אלו עשרת ימים שבין ראש השנה ויום הכפורים שמא יעשה תשובה. ודכותה (מלכים-ב יג כא) ויגע האיש בעצמות אלישע ויחי ויקם על רגליו. תנא על רגליו עמד לביתו לא הלך אלא שחיה לשעה ומת ונקבר במקום אחר. שנאמר אל תאסוף עם חטאים נפשי. ומי היה זה בנה של שונמית. שנאמר (שם ד יח) ויהי היום ויצא אל אביו. ודכותה (בראשית ז י) ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו. אמר רב הושעיה מלמד שתלה הקדוש ברוך הוא שבעת ימי אבלו של מתושלח הצדיק שיעשו תשובה ולא עשו. על שם שנאמר אל תאסוף עם חטאים נפשי:
7
ח׳ אשר בידיהם זמה. אמר רבי פנחס הכהן בר חמא אלו המשחקין בפספסין שהן מחשבין בשמאל ומסמכין בימין והן חומסין וגוזלין זה את זה:
8