מדרש תהילים כ״טMidrash Tehillim 29
א׳מזמור לדוד הבו לה' בני אלים. זה שאמר הכתוב על ידי יחזקאל (יחזקאל לד כב) והושעתי לצאני ולא תהיינה עוד לבז. ומה אני עושה להן דוד ירעה אותם. שנאמר (שם כג) והקימותי עליהם רועה אחד ורעה אתהם את דוד עבדי. אמר לו דוד אתה מושיע ואתה רועה. וכן הוא אומר (תהלים כח ט) הושיעה את עמך. אמר לו הקב"ה אני מעכב אותם התפללו לפני. הבו לה' בני אלים (הבו). דבר אחר בני אלים. בני אלמים בני חרשים בנים שיש להם מה להשיב למקום ואינן משיבין. וכן ישעיה אומר (ישעיה מב יט) מי עור כי אם עבדי וחרש כמלאכי אשלח מי עור כמשולם ועור כעבד ה'. וכן הוא אומר (בראשית כ״ב:י״ד) ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה. אמר לו ראה היה לי להשיבך ולא השיבותיך והחרשתי. אמר לו הקב"ה מה היה לך להשיב. אמר לו אמש אמרת לי (שם כא יד) כי ביצחק יקרא לך זרע. ועכשיו אמרת לי קח נא את בנך. (אמר לו איזה מהן את יחידך. אמר לו זה יחיד לאמו וזה יחיד לאמו. אמר לו אשר אהבת. אמר לו שניהם אני אוהב. אמר לו את יצחק). וכשם שהיה לי להשיבך ולא השיבותך כך כשיבואו בני לידי עבירות זכור להם זו השעה ותשא להם פנים. שנאמר (במדבר ו כו) ישא ה' פניו אליך. כשם שנשאתי לך פנים. לכך נאמר הבו לה' בני אלים. דבר אחר בנים של אותם שנשחטים כאילים. אברהם אמר אני שוחט ויצחק אמר אני נשחט. הבו לה' כבוד שמו. בשעה שאני זוכר שמו אתם הבו לה' כבוד. כשם שאמר משה (דברים לב ג) כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלקינו. התפללו תפלות לפניו. אמרו לו מנין אנו יודעים מכמה. אמר להם ראו כמה אזכרות יש בפרשה זו והן שמנה עשרה. לכך נאמר כבוד ועז. אמרו לו מנין אנו יודעין מהיכן נתחיל. אמר להן מה כתיב בראש הפרשה הבו לה' בני אלים. בני אברהם יצחק ויעקב. אף אתם ברכו ברכה ראשונה אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב. ומה באזכרה שניה כבוד ועז. אף אתם תנו כבוד לשמו שהוא מחיה מתים. ומה באזכרה שלישית כבוד שמו. אף אתם ברכוהו האל הקדוש. מנו לו שמנה עשרה ברכות כנגד שמנה עשרה אזכרות שאמר דוד בהבו לה' בני אלים:
1
