מדרש תהילים ל״גMidrash Tehillim 33
א׳רננו צדיקים בה'. זה שאמר הכתוב (שיר ד יא) נופת תטופנה שפתותיך. אמר הקב"ה אני אוהב לשמוע את קולך. בין משבחת בין מרננת אל תמנעי קולך. (שם ב יד) כי קולך ערב. אמרו לפני הקדוש ברוך הוא יעקב מרנן על מי לא עלי בשפתיו שמחה היא לי בין משבח בין מרנן. וכן הוא אומר (ירמיה לא ו) רנו ליעקב שמחה. וכן הוא אומר (שיר ד יא) נופת תטופנה שפתותיך כלה. בלשונך דבש וחלב תחת לשונך. בחכך (שיר השירים ז י) וחכך כיין הטוב. בגרונך (תהלים קמט ו) רוממות אל בגרונם. הכל מרננים. צדיקים מרננים שנאמר רננו צדיקים. ורשעים מרננים. את מוצא בפרעה כיון שבאו משה ואהרן התחיל אומר (שמות ט כז) ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים. אבל אין הרשעים מרננין לפניו עד שמביא עליהם מכות. אבל הצדיקים אינן כן רננו צדיקים אל ה' אין כתיב כאן אלא בה'. בזמן שהן רואין מיד מרננין. שנאמר (שם יד לא) וירא ישראל את היד הגדולה. מיד (שם טו א) אז ישיר משה. וכן הוא אומר (ויקרא ט כג-כד) ויבא משה ואהרן אל אוהל מועד. ותצא אש מלפני ה'. מיד (שם) וירא כל העם וירונו. וכן הוא אומר (דברי הימים-ב ז ג) וכל בני ישראל רואים ברדת האש וכבוד ה' על הבית. לכך אמר דוד רננו צדיקים בה'. הכל מרננין לפניו. שמים וארץ מרננים. שמש וירח מרננים. וכוכבי אור מרננים. המלאכים מרננין וכן הוא אומר (תהלים קמח ב) הללוהו כל מלאכיו. אף על פי שהכל מרננין לפניו רינון של צדיקים ושל ישרים נאים מן הכל. שנאמר רננו צדיקים. הודו לה' בכנור. שירו לו שיר חדש. למי שעשה חדשה שהניח שמים ושיכן בארץ. שנאמר (שמות כה ח) ועשו לי מקדש:
1