מדרש תהילים נ״זMidrash Tehillim 57
א׳למנצח אל תשחת. חנני ה' חנני כי בך חסיה נפשי. למה שני פעמים חנני. חנני שלא אפול ביד שאול שאם אפול בידו לא יחוס עלי. וחנני שלא יפול הוא בידי שלא יפתה אותי יצר הרע ואהרגנו. הוי חנני חנני. ובצל כנפיך אחסה עד יעבור הוות. הוותו של שאול. דבר אחר חנני שלא אחטא ואכשל בעבירה. וחנני שאם חס ושלום חטאתי בך חסיה נפשי שאחזור בתשובה. עד יעבור הוות שאתה מכפר על כל עונותי. דבר אחר חנני שלא יהו עונותי מכלות אותי. עד יעבור הוות הוותן של גליות ותשיבני לבית מקדשך ושם אתפלל ואודה:
1
ב׳ אקרא לאלקים עליון לאל גומר עלי. אמר רבי סימון בשם רבי יהושע בשלשה מקומות הסכים הקדוש ברוך הוא עם בית דין של מטה. ורבותינו אומרים אף ביריחו הסכים עמהם על ידי יהושע. שנאמר (יהושע ז י-יא) ויאמר ה' אל יהושע למה זה אתה נופל על פניך. חטא ישראל וגם עברו את בריתי. ואלו הן שלשה מקומות. המעשרות ומגלת אסתר ושאילת שלום בשם. מעשרות מנין לפי שלא גלו ישראל אלא על שבטלו את המעשרות. וכיון שגלו נפטרו מן המעשרות. שנאמר (דברים יב א) אלה החקים והמשפטים אשר תשמרו לעשות. כיון שחזרו בימי עזרא קיימו אותן מעצמן. מנין ר' יוחנן אומר (נחמיה י לח) ואת ראשית עריסותיכם. ואומר (שם א) ובכל זאת אנו כורתים. מהו ובכל זאת. אמרו בין שאנו גולים בין שאנו עומדים מקיימים אנו מצות מעשרות. ומנין שגמר הקדוש ברוך הוא עמהם שנאמר (שם) על החתום. החתומים אינו אומר אלא על החתום. חזרו ובטלו אותם. וכן מלאכי אומר (מלאכי ג ח) היקבע אדם אלקים וגו' ואמרתם במה קבענוך התרומה והמעשר. אמר רב שמואל בר רב יצחק בנוהג שבעולם הרב גוזר לתלמיד והוא עושה שמא התלמיד גוזר לרב והוא מקיים. ואתם גזרתם עלי בשביל המעשרות וגמרתי עמכם. ואחר כך חזרתם בכם וקבעתם אותי ובטלתם אותו. היקבע אדם אלקים. מהו היקבע אדם אלקים. אמר ר' לוי כל מי שהוא מבקש לומר לחבירו מה אתה גוזל לי אומר לו מה אתה קובע לי. דבר אחר היקבע. אמר ר' ברכיה בשם רבי יוחנן אמר הקדוש ברוך הוא לישראל קובעים אתם אותי מלפשוט יד בעולמי ולהרויח אותו. שנאמר היקבע אדם אלקים. מגלת אסתר מנין שנאמר (אסתר ט כז) קיימו וקבלו היהודים. קיימו למעלה מה שקיבלו למטה. ושאילת שלום בשם שנאמר (רות ב ד) ויאמר לקוצרים ה' עמכם. ואם תאמר מעצמו יצא אבל לא הסכימו עמו מן השמים. הרי אומר המלאך לגדעון (שופטים ו יב) ה' עמך גבור החיל. אמר ר' תחליפא דקסרי בשעה שעבר שאול על גזירתו של הקדוש ברוך הוא בעמלק ושמואל בא והוכיחו (שמואל א טו כו) כי מאסתה את דבר ה'. כיון שבקש לילך קרע לו את מעילו. שנאמר (שם כז) ויסב שמואל ללכת ויחזק בכנף מעילו ויקרע. אמר לו שמואל (שם כח) קרע ה' את ממלכות ישראל וגו'. אמר לו ומי הוא זה. אמר לו איני אומר לך אלא אני רומז לך. מי שהוא קורע לך את מעילך הוא עתיד ליטול את מלכותך. כיון שנכנס למערה וקרע דוד את כנף המעיל אשר לשאול מיד הכיר שאול מה שאמר לו שמואל. התחיל אומר (שמואל-א כד כ) הנה ידעתי כי מלוך תמלוך. מלוך בעולם הזה תמלוך לעולם הבא:
2