מדרש תהילים נ״טMidrash Tehillim 59
א׳למנצח אל תשחת לדוד. זה שאמר הכתוב (קהלת ד ט) טובים השנים מן האחד. טובים הם השנים שיצאו בדרך מן האחד שיצא לעצמו. אם יפול חבירו מעמידו. (שם יב) ואם יתקפו האחד השנים יעמדו נגדו. ואם יבוא אדם רע עליהם השנים יעמדו נגדו. ואם הם שלשה הרי יפה. שנאמר (שם) והחוט המשולש לא במהרה ינתק. דבר אחר טובים השנים. טוב צדיק בן צדיק מצדיק בן רשע. ולא דומה זכות צדיק אחד לזכות שני צדיקים. אשר יש להם שכר טוב. שאם תבוא פורענות על המשפחה זכות שניהם עומדת ומבטלת אותה. שנאמר (ירמיה ג יד) ולקחתי אתכם אחד מעיר ושנים ממשפחה. שבשביל שנים ממשפחה אותה המשפחה מצלחת. ואם היו שלשה צדיקים צדיק בן צדיק בן צדיק. אינה פוסקת מהם לעולם. שנאמר (קהלת ד יב) והחוט המשולש. אמרו לפני רבי זעירא והלא פלוני צדיק בן צדיק בן צדיק ודור רביעי רשעים. אמר להם לא במהרה ינתק. שאפילו פוסקת חוזרת. כמו שנעשה לפלוני. כמו שנאמר (ישעיה נט כא) לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך. כיון שהוא בן תורה ובנו ובן בנו שוב אין תורה פוסקת מהן. שנאמר מעתה ועד עולם. מה הוא (שם) אמר ה'. אמר הקדוש ברוך הוא אני ערב בדבר זה. דבר אחר טובים השנים. טובים שנים שעוסקין בפרקמטיא מאחד בפני עצמו. ואם היו שלשה הרי יפה. שנאמר והחוט המשולש. דבר אחר טובים השנים. זו מיכל בת שאול ויהונתן שהיו שניהם אוהבים לדוד ומלטו אותו משאול אביהם. כתיב במיכל (שמואל-א יח כח) ומיכל בת שאול אהבתו. וביהונתן כתיב (שם א) ויאהבהו יהונתן (לדוד) כנפשו. מיכל מלטתהו מן הבית ויהונתן מן החוץ. הוי טובים השנים מן האחד. והחוט המשולש. אלו ישראל. שנאמר (שם טז) וכל ישראל ויהודה אוהבים את דוד. הוי למנצח אל תשחת:
1
ב׳ דבר אחר זה שאמר הכתוב (משלי יח כב) מצא אשה מצא טוב. וכאן אתה אומר (קהלת ז כו) ומוצא אני מר ממות את האשה. אלא אם אשה רעה היא אין סוף לרעתה. ואם אשה טובה היא אין סוף לטובתה. הוי מצא אשה מצא טוב. את מוצא עד שלא נבראת האשה מה כתיב (בראשית ב יח) לא טוב היות האדם לבדו. משנבראה מה כתיב (שם א לא) וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד. הוי מצא טוב. אמרו רבותינו כל מי שאין לו אשה חסר חמשה דברים ממנו. חסר ברכה שנאמר (שם כח) ויברך אותם אלקים. אותו לא נאמר אלא אותם (אלקים). חסר חיים שנאמר (קהלת ט ט) וראה חיים עם האשה אשר אהבת. חסר שמחה שנאמר (משלי ה יח) ושמח באשת נעוריך. חסר סיוע שנאמר (בראשית ב יח) אעשה לו עזר כנגדו. חסר טובה שנאמר (משלי יח כב) מצא אשה מצא טוב. וכשהיא רעה מצא טוב שהיא ממצאת כל טובה מביתו ועושה אותו עני. אבל אם היתה אשה טובה מה כתיב בה (שם לא י) אשת חיל מי ימצא. וכתיב (שם יב ד) אשת חיל עטרת בעלה. ועל זה נאמר (שם יח כב) ויפק רצון מה'. וכן הוא אומר (שם יט יד) ומה' אשה משכלת. בא וראה כמה קשה כח הזיווג. שבתורה ובנביאים ובכתובים ייחד הקב"ה שמו על הזיווג בתורה שנאמר (בראשית כד נ) ויען לבן ובתואל ויאמרו מה' יצא הדבר. בנביאים (שופטים יד ד) ואביו ואמו לא ידעו כי מה' הוא (יצא הדבר). ובכתובים (משלי יח כב) ויפק רצון מה'. הרי שייחד שמו על הזיווג:
2
ג׳ מעשה בבנו של רבי עקיבא שנשא אשה. מה עשה כיון שנכנסה אצלו היה עומד כל הלילה וקורא בתורה. אמר לה סב בוצינא ואנהרין לי. והות סבת ליה כל ליליא והות קיימא ומנהרא. והיא הוות פתחא ספרא וגליא מריש לסיפיה ומנהרא קמיה עד דמטי צפרא. בצפרא קריב ליה רבי עקיבא לגביה אמר ליה מצא או מוצא. אמר ליה מצא. הוי (שם) מצא אשה מצא טוב. דבר אחר מצא אשה מצא טוב. זו מיכל בת שאול שהיתה אוהבת לדוד יותר מלאביה. אימתי בשעה ששלח שאול לשמור את הבית. הדא הוא דכתיב למנצח אל תשחת. והיאך ברח דוד. רבי איבו ורבנן. רבי איבו אומר שני שערים היה לו לדוד בביתו אחד היה נעול ומשמרין משער זה ויצא משער אחר וברח. ורבנן אמרי שער אחד היה לו והיו עומדין על השער והיו משמרין שלא יברח. מה עשתה מיכל שלשלה אותו בעד החלון וברח. כיון שעלו שלוחיו של שאול מה עשתה נטלה את התרפים ונתנה על המטה ונטלה כביר העזים ונתנה אותו תחת ראשו. שנאמר (שמואל-א יט יג) ומיכל בת שאול לקחה את התרפים. מיד בקשו את דוד. אמרה להם שהוא חולה ומוטל במטה. הלכו ואמרו לו לשאול. אמר להם הביאוהו במטה לכאן. הלכו והביאו את המטה אצלו ומצא בה את התרפים. התחיל כועס עליה כך רמיתני והברחת את שונאי. אמרה לו אתה נתתני ומסרתני לליסטים שלך ועמד עלי עם החרב להרגני ואמר לי אם אינך מברחת אותי אני מתיז את ראשך בסייף. ומיד נצטנן דמי ונתפחדתי והברחתיו. ומרוב המורא נתחלחלתי. כענין שנאמר (אסתר ד ד) ותתחלחל המלכה מאד. מלמד שפירסה נדה. ללמדך שהחרדה מביא את הדמים. הדא היא דכתיב (שמואל-א יט יז) הוא אמר אלי שלחני למה אמיתך. ולמה נקרא שמה עגלה שנאמר (שמואל-ב ג ה) והששי יתרעם לעגלה אשת דוד. זו מיכל. מה העגלה הזאת אינה מקבלת עול על צוארה כך מיכל לא קבלה עול מאביה אלא קינטרה אותו:
3
ד׳ ואתה ה' אלקים אלקי ישראל הקיצה לפקוד כל הגוים אל תחון כל בוגדי און. לפי שבעולם הזה הקב"ה עושה עצמו כביכול ישן. למה שאין הדין נותן שיגאלו ישראל. שנאמר (תהלים עח סה) ויקץ כישן ה'. אבל לעתיד לבוא כשיגיע הקץ כביכול הקב"ה ניער עליהם. שנאמר הקיצה לפקוד כל הגוים. באותה שעה אל תחון כל בוגדי און:
4