מדרש תהילים ע״דMidrash Tehillim 74
א׳משכיל לאסף למה אלקים זנחת. זה שאמר הכתוב (ירמיה טו טו) אתה ידעת ה' זכרני ופקדני והנקם לי מרודפי אל לארך אפך תקחני. אר"י אתה ארך אפים שנאמר (שמות לד ו) אל רחום וחנון ארך אפים. ואנו קצרי רוח וילודי אשה שנאמר (איוב יד א) אדם ילוד אשה קצר ימים ושבע רוגז. ואם אתה בא להאריך עמנו אין בנו ממש מתים אנחנו. וכן אסף אומר למה אלקים זנחתנו עד עכשיו עשן אפך עולה לפניך. יעשן אפך בצאן מרעיתך. אמר לו מפני מה אתה מסתיר פניך ממנו כאדם שמסתיר פניו מן העשן וכן הוא אומר (תהלים פ ה) עד מתי עשנת בתפלת עמך ואיה צאן מרעיתך שאמרת (יחזקאל לד לא) ואתנה צאני צאן מרעיתי ששכחת אותה. זכור עדתך קנית קדם. מהו קדם מלמד שברא את ישראל עד שלא נברא העולם שנאמר (שם צ א-ב) מעון אתה היית לנו בדוד ודור. בטרם הרים יולדו:
1
ב׳ הרימה פעמיך למשואות נצח. הרימה הפעמים שאמרת לנו (דברים טז טז) שלש פעמים בשנה הרי הם עשויות משואות. שאגו צורריך בקרב מועדיך. א"ר יהושע בן לוי (ישעיה סו ו) קול שאון מעיר קול מהיכל מקטרג. ומהו מקטרג (שם) קול ה' משלם גמול לאויביו. שמו אותותם אותות. אומרים ביום פלוני אנו כובשים אותם נטלו חצים ועושין בהן אותות היו יורדין בצפון והיה הולך בדרום ואל ארבע רוחות העולם ונופלות בדרום ויודע שנכבשת בידו שנאמר (יחזקאל כא כו) קלקל בחצים. וכל סימן שנתנו הצליחו. הוי שמו אותותם אותות. ואף על פי כן אינן מחזיקים לו טובה ואומרים (דברים לב כז) ידינו רמה ולא ה' פעל כל זאת שאם היו יכולים לחתור את הרקיע ולעלות למעלה היו עושים:
2
ג׳ יודע כמביא למעלה בסבך עץ. כאילו יעלו למעלה ותדע במה הם באים. הוי יודע כמביא למעלה בסבך עץ. ולא סוף דבר אלא אבותיהם עשו כן שנאמר (בראשית יא ד) הבה נבנה לנו עיר. ואין עיר אלא אלוה כמה דאמר (דניאל ד י) עיר וקדיש. ונגיחנו שם ונלחם עמו שנאמר (בראשית יא ד) ונעשה לנו שם. ואין שם אלא עבודה זרה שנאמר (שמות כג יג) ושם אלקים אחרים לא תזכירו. ואומר (בראשית ד כו) אז הוחל לקרוא בשם ה'. כך עשו הרשעים (תהלים כא יב) חשבו מזימות בל יוכלו. עשו אבות פתח לבנים וראה מה הם עושים. ועתה פתוחיה יחד בכשיל וכילפות. בקשו לעלות בשמים ולא יכלו ועשו עמך מלחמה בארץ שנאמר שלחו באש מקדשך בשביל שלא יכלו לעלות בשמים שלטו בארץ. אמרו בלבם נינם יחד. מה הם אומרים (תהלים פג ה) לכו ונכחידם מגוי אלקי מי נקרא לא אלקי ישראל אם נאבד ישראל מן העולם אלקי מי נקרא לא יזכר עוד:
3
ד׳ שרפו כל מועדי אל בארץ. מקומות שהיה מתוועד לתפלה לקדש את שמו ולהמליכו עלינו. אותותינו לא ראינו. אותו אות שאמרת לנו (ירמיה לא ז) הנני מביא אתכם מארץ צפון. ואותו האות שכתוב בו (ישעיה נב ז) מה נאוו על ההרים רגלי מבשר. למה כי אין עוד נביא ולא אתנו יודע עד מה. וכן הוא אומר (איכה א טז) כי רחק ממני מנחם. אין לנו נביא שיודיענו כלום שישיב נפשנו אלא הכל סתום לפנינו שנאמר (דניאל יב ד) סתום את הדברים. אם אין אתה עושה בשבילנו עשה בשביל שמך הגדול והקדוש שמתחרף ומתנאץ בעולם שנאמר עד מתי אלקים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח:
4