מדרש תהילים פ״הMidrash Tehillim 85
א׳למנצח לבני קרח מזמור. רצית ה' ארצך. זה שאמר הכתוב (דברים יא יב) ארץ אשר ה' אלקיך דורש אותה. הקב"ה הופך ומהפך ומסתכל ונותן עיניו בה עד שתרצה מעשיה להקב"ה והמצוות שנצטוו ישראל עליהן אם הוציאו את המעשרות ועשו את השמיטים וכל המצוות שנצטוו בהן אותה שעה היא מרצה מעשיה להקב"ה. וכן הוא אומר (ויקרא כו לד) אז תרצה הארץ את שבתותיה. לכך רצית ה' ארצך נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה. מי נושא עונם הארץ אשר הם יושבים עליה שנאמר (ישעיה לג כד) העם היושב בה נשוא עון. הרי החיים. מנין אף המתים שנאמר (דברים לב מג) וכפר אדמתו עמו. מי מכפר על עמו אדמתו. אשריהם יושבי ארץ ישראל שאין להם לא חטא ולא עוון לא בחיים ולא במתים. וכן הוא אומר נשאת עוון עמך. (מיכה ז יח) מי אל כמוך נושא עון ועובר על פשע. אספת כל עברתך. וכן יחזקאל אומר (יחזקאל ה יג) והנחתי חמתי. וכן הושע אומר (הושע יד ה) ארפא משובתם. אמרו בני קרח עד מתי אתה אומר (ירמיה ג יד-כב) שובו בנים שובבים. והן אומרים לך שוב אתה תחלה שנאמר (תהלים צ יג) שובה ה' עד מתי והנחם. ואתה אומר לא כי אלא ישראל תחלה לא אתה תשוב לעצמך ולא אנו נשוב לעצמנו אלא שנינו כאחד שנאמר (תהלים פה ה) שובנו אלקי ישענו. מה אתה אומר הלעולם תאנף בנו אם אנו עושים תשובה אין אתה מקבלנו הלא אתה תשוב תחיינו כשם שאמר יחזקאל (יחזקאל לז יב-יד) הנני פותח את קברותיכם. ונתתי רוחי בכם וחייתם:
1
