מדרש ילמדנו מתוך ילקוט תלמוד תורה ז׳Midrash Yelamdenu, Selections from Yalkut Talmud Torah 7

א׳(לבר' ב', ו').
ואד יעלה מן הארץ והשקה וגו'. על ג' עבירות נשים מתות בשעת לידתן: על שאינן זהירות בנדה, ובחלה, ובהדלקת הנר. ושלשתן מן התורה. נדה, דכתיב ואשה כי יזוב זוב דמה וגו' (וי' ט"ו, כ"ה). חלה, דכתיב ראשית עריסותיכם חלה תרימו וגו' (במ' ט"ו, כ'). הדלקת הנר, דכתי' וקראת לשבת עונג (יש' נ"ח, י"ג), זו הדלקת הנר. ואם תאמר לישב בחשך, אין זה עונג, שאין יורדי גיהנם נדונין אלא בחשך, שנ' ארץ עיפתה כמו אפל וגו' (אי' י', כ"ב). ולמה נצטוו הנשים על ג' מצות הללו. אמ' הב"ה: אדם הא' תחלת בריתי היה ונצטווה על עץ הדעת, וכתי' בחוה ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וגו' ותתן גם וגו' (בר' ג' ו'), וגרמה לו מיתה ושפכה את דמו, וכתי' שופך דם האדם דמו ישפך (שם, ט', ו'), לכך יהיה דמה נשפך ותשמור נדתה כדי שיתכפר לה על דם האדם. חלה, אמ' הב"ה: היא טמאה חלתו של עולם, לכך תשמור עסתה להרים ממנה חלה. ומנין שאדם הוא חלתו של עולם, דא"ר יוסי כאשה הזו שמקשקשת וכו' לעיל. הדלקת הנר, אמ' הב"ה: היא כבתה נרו של עולם, לפי' תשמור הדלקת הנר. ירושלמי במה מדליקין, ובילמדנו פרש' נח.
1