מנחת קנאות, מכתבים א׳Minchat Kenaot, Correspondence 1
א׳מעתה נתחיל העתקת הספרים והכתבים
1
ב׳וזאת היא אגרת הערה אשר שלחתי אל הרב הגדול מאור הגולה רבינו שלמה בן אדרת
2
ג׳למי יחפוץ שבט המוסר ומקל תפארה? אחרי מי תרדוף השררה? וירדן הממשלה אל פיהו יגיח? מי האיש מקל ורצועה בידו נכון, ומשכיל עלימו יסכון, מן החלונות משגיח? פעם ייסר בעקרבים, על שער בת רבים, פעם בקוצים, בכותלים מפריח? מי יעלה בפרצות ויקיף גדר לגורן נכון, כעמוד ברזל והבריח התיכון, מן הקצה אל הקצה מבריח? למי כל חמדת המעלות? זולתי ליחידי סגולות, שיכול וידע להוכיח, יודע להטיל אימה, ולזרוק מרה, על קו המשפט וע"פ התורה, ומצולות הים כסיר ירתיח! הנמצא כזה איש על אחיו לא יְחַפֶּה? ולשון חכמים מרפא, חטאים גדולים יניח. מי לנו גדול ממך איש אשר רוח אלהים בקרבו? רוח עצה ובינה נוססה בו, כל היום ביראת אלהים יריח. הלא איש אתה וגדול שמך בתורה, בידך מטה המשרה, ומי כלפי מעלתך דברים יטיח? אם יחטא איש לאיש עליך יושב על מדין, לבצוע או לדין, משפט שיש עמו צדקה תצמיח. ואם לה' יחטא איש עליך להעביר ז' סממנים על הכתם, לכלה הפשע ולְהָתֵם כל מסית ומדיח. מוסרך לכל עִמְקֵי סֵטִים, להכות אותם בשוטים, ולהחביר עליהם במילים, ולא האיש לפי תומו מסיח. כי השעה צריכה לכך בא הקץ והעת המזומן בעקבות המשיח. דור מה רמו עיניו, דור שהוא שופט שופטיו וזקניו, הנה אין לאוהבי התורה מוכיח. היום רבו פורצי הגדרים, מואסי המוסר יקוצו למוכיח בשערים, מחזיקים בתפלות ומניחים העקרים, הפרו ברית עשו תורתם עתים, ישפיקו בהם בילדי נכרים, מאבידים הונה של תורה, דורשים בהגדות של דופי, וחברו בהם כמה ספרים, שקופים במלאכת ההגיון, ומהם בחכמת הטבע, ראיתי אנשים קבורים, אבן בוחן בין בתרי ספרי אבן דש"ך, ובמאמרי ארסטו קוטב יסודם מוסד, כמעט נלכדו ברשתם נפלו בפח שמו בסד, תכלית עיונם על הגרם החמישי שהוא בלתי הוה ובלתי נפסד, מהם במשפט הכוכבים יצאו נצבים, מהם יעשו צורות לעתים מזומנות להיות השמש במעלות ידועות למעלה עקרבים.
3
ד׳ועתה אדוננו ומורנו שר וגדול! מושיע ורב, אשר לא היה כמוך בימי השופטים את ירובעל ואת בדן, דַּבָּר אחד מיוחד שבדור, העל אלה אתאפק ואיך תוכל לראות כבלע את הקדש ספרי הקבלה באבדן? חגור חרבך על ירך, טול מקל והך על קדקדן, הבה עצה ודבר לבנות גדר לבלתי יפרצוהו שועלים, תהי נא חרב מליצתך מעופפת על פני חכמי הארץ הלזו, ואותותיך פורחות אל הגדולים, ידעתי באמת כי יבא דברך וכבדנוך ויהיו כלם לאגודה עמך, ובמניניהם ראיתי אלהים עולים, ולפי שאי אפשר למדרש בלא חדוש, והיכא דיתיב רבא אי אפשר בלי הוראה, באתי להרצות דברי אלה לקדם רבנו הקדוש הגדול, כי הגיד לי אחד מן החברים, כי הרב התיר לעשות צורת אריה שעושין בימים ידועים ובמעלות ידועות, יען כי הוא מנוסה ומעולה לחולי הכליות בקמיע מומחה, ואני תמה איך פה קדוש יאמר דבר זה? שהרי בודאי אין לך עובר לאו דלא תעוננו גדול מזה? שאחד מן הפירושים (בפ' ד' מיתות ב"ד), שלא נחשוב עונות ע"פ משפטי הכוכבים, שהרי לא הצריכה התורה להזהיר אלא על דבר שיש לו קצת עקר, שהוא קצת כדאי לטעות בו, ומזה המין כל מה שאסרו רז"ל משום דרכי האמורי, מה מאוד מופלג בטובו מה שפירש הרמב"ם ז"ל בח"ג מספרו הנכבד מורה הנבוכים! ומה שהתירו קמיע מומחה, אולי הוא דבר שיש לו מן הענין ההוא בסגולה, כמסמר הצלוב, אבל דבר שנעשה ע"פ המערכת נראה בודאי שהוא אסור, ואם באנו להתיר זאת הצורה, נתיר ג"כ שאר הצורות הנעשות, זאת מיוחדת למזל אריה לרפא חולי הכליות, ג"כ יעשו צורות מיוחדות למזל ומזל לרפא אחד משאר החולאים מהאיברים, ואם נתיר אלו הצורות לא ידרוש את ה' גם ברופאים. ושמעתי מחכם אחד שיש ספר מיוחד מאלה הענינים, ויחלק הגלגל לכמה חלקים ולכמה צורות, והם י"ב מזלות וכ"ה צורות דרומיות וכ"ח צורות צפוניות, ומהם נעשה כל מלאכת הכשוף, ויש מן הצורות במתכת מיוחד, וכורך אותן בבגד צבוע בצבע מיוחד ועושה להם הקטרה מיוחדת במור ואין ספק כי זה עבודה זרה, וברוך שהרחיקנו מהם, ואם באת להתיר הצורה הקטנה בספר ההוא, תתיר את כולם, כי כל המינים נופלים תחת הסוג, ובנין אב לכולם. ושלום ושנות חיים יוסיפו לך, כחפצך וכחפצי.
4
ה׳אני עבדך
5
ו׳אבא מרי בר יוסף
6
ז׳חתימה, מופת הדור, שלם המעלות, נזר המעלות, מובחר האשכולות, אדוננו ומורנו הרב ר' שלמה בן אדרת.
7