מנחת קנאות, מכתבים ל״אMinchat Kenaot, Correspondence 31
א׳בהגיע כתב זה אל בעליו, הגיע לידי כתב שהוא תשובה מן הכתב אשר שלחתי לשם תחלתו "הכתב מוכיח" (מכתב כה), חתמתיו לפני גדולי העיר, וזה טופס הכתב:
1
ב׳כונתך רצויה ומעשיך רצוים וראויים, הצופים אמרום ונביאים, ומי יתן בלבבות יוחקו, וירחק חק ספרי אומות מאנשים משדיהם יינקו, ואנחנו בשמענו את הקול מדבר, לא אמרנו נדקדק על הקלבון ונשקל, אך נחלצנו חושים, לבקש תחנה מאת קהלכם הקדושים, להסיר מעל אנשים פח יוקשים, הרבינו פעמונים ולא נשמע קולם, ושם לאל דברינו בקהלם, ומה לנו עוד לזעוק אחר בארצינו, אשר לבבו פונה היום רק לתורתינו, אשר קבלו אבותינו, ואין פרץ ואין יוצאת ברחובותינו, ומה נגדור ומה נבנה חרבות, ואין גדר דחויה בגבולותינו, ואם לגדור בארצות הן על התפלה ועל התחנה, אשר התפללנו בתחלה, אנו מובאים עמהם כאשר במחתרת מצאונו, ולא עתה כהרימנו קולינו במחלוקת יביאוני, אנחנו עשינו את שלנו, נקיים אנחנו מהם כולנו, ולפני ה' ולפנינו גלוי שאין עצתינו להם מקובלת, ודעתינו להם אינה רצויה, וכמעט גלוי לכל העמים, אם נתעצם עמהם מזה יהיה ההפסד מרובה על השכר, ואמנם אם ראינו שיש אחד גורם ואחדים נגררים אחריו, תודיעני מי ואולי נבקש תחנה, ויהיו ידינו עוד בזה עסוקה, וטוב מאשר נבוא אליהם בחזקה, אם את הדבר הזה תעשה, וצוך אלהים ויכלת עמוד, אז תהיה נקי מאלתה, גם אתה את נפשך הצלת, ויצילך ה' מפח יקוש מדבר הוות, ויגינו עליך תורה ומצות, מזמה תשמור עליך, ונגע לא יקרב באהליך, נאמן מעלתך,
2
ג׳שלמה בר אברהם ן' אדרת.
3
ד׳יעקב בר חסדאי.
4
ה׳שלמה ראובן בר משה.
5
ו׳יעקב בר שאלתיאל ז"ל.
6
ז׳חתימה, בר אבהן ובר אוריין, החכם הותיק ר' אבא מרי בר לוניל יצ"ו.
7