מנחת קנאות, מכתבים ע״טMinchat Kenaot, Correspondence 79
א׳הנח לישראל אם אינם נביאים בני נביאים הם, תדע דאמר גברא מלתא משמיה דעקיבא בן יוסף כוותיה, מה שאירע היום בעיר מולדתי, ויקר מקרה להתחיל אל הרב י"ץ בכתב השלוח לו "אוי להם לבריות מעלבונה של תורה" (מכתב צב) ואחר בא אלי סוחר אחד ובידו מגלת ספר כתובה, והנה נתנה הרב י"ץ בידו כדי להגיעה לידי, וקבלתיה ונשאתיה למעלה ותהי בפי כדבש למתוק, והנה שם נמצא כתוב ג' כתבים, תחלת הראשון "אוי להם לבריות מעלבונה של תורה" (סי' הנ"ל) והגיע אלי ג"כ ע"י הסוחר ההוא כתב מבשר מאת הרב י"ץ בשכבר השלים כל המבוקש בעז"ה, והנהו כחוקר ומתמיה עלי מדוע אחרו פעמי תשובתי אליו? וזה טופס הכתב:
1
ב׳לנביא לפנים יקרא היום הרואה, לבי ראה כי יגש איש אל המלחמה אשר לבו כלב האריה ילאה, ואם אמת כשחל יגאה, כי יראה נצוץ מתחת הפטיש יוצא, יברח להחבא בנהר עד צואר יחצה, אלהים עמך גבור החיל, כמה עוררתני אתה והחיל, אשר נגע אלהים בלבם, לקנא לאל ולתורתו בכתבם, אמרתי הנני, פשטתי ידי והטתי אזני, והרבה מאנה נפשי להתחיל עד התחל אתם הגדולים ממני בחכמה ובמנין, וברוב ענין, גם אמרתי אולי ח"ו תשיב אחור ימינו של מאמין, וזרוע הנטויה אשר גלתה תשוב ותטמין בזה החזקתי עד חזקו עלי דבריכם וראיתני בשני מאסרים, אז אמרתי חלילה לי לבוא בחסד גדולי הארץ שאלתי מה חפציכם ואעשנו, רמזתם רמז מעט ועשיתי הרבה, אמרתם החלק ובחסד עליון עשיתי הכל, הנה החרמנו חרם חמור לכל מי שילמד בינינו בחכמת הטבע והאלהות מספרי היונים, עד שיהיו הלמוד והמלמד בני כ"ה שנים, וכן כתבנו לכל קהלות הקודש בכל הארץ לעשות כמונו, נדינו והחרמנו כל איש אשר יאמר אברהם ושרה אמנו חומר וצורה, ומי שאמר כי בני יעקב הם י"ב מזלות, ואשר יאמר כי משה עשה נמוס, והאומר למה אסר בשר חזיר מחמת רוע איכותו, והרופאים לא מצאוהו רע המזג כ"כ, והאומר שאין הכונה בתפילין בהנחתן על הראש והזרוע, אלא לכוון הלב ולזכור המוח, והמלעיג על דברי חכמים רז"ל, נכתב באגרתינו זאת שכ"כ הרב הגדול רמב"ם בס' המורה, הנני שולח טופסי הכתבים לך כי נחמת כי עשית בקלף טופסי הכתבים, אמרתי להעתיק ולשלוח לי ולא עשית, ומדעתי שאין המניעה לחנם, גם שלחתי לשוע הגדול דון מומיט ולא ענני, ועתה אם תשלמו דבריכם, כאשר פצו שפתותיכם, לשם ה' ולחתום כאשר אמרתם, ועלינו להחתים אפילו עשרים קהלות ויותר מהמה, ואם לא, אנחנו עשינו המוטל עלינו, ואתם תראו מה חובתכם ותשעו שָעה, ואנא אל תשלה אותי ונדעה, וכתוב לי כל העולה על רוחכם, וחסו בה' ויורה אתכם, דעה והשכל כלבבכם, ולב נאמן אהבתכם, הנמשך אחריכם, כי תמשכוהו בחוט הסרבל אשר עליכם,
2
ג׳שלמה בר אברהם ן' אדרת.
3