100%Reset
100%Reset
100%Reset
משנה מדות ג׳
משנה א׳
ברטנורא
הַמִּזְבֵּחַ הָיָה שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם. אַמָּה: עַל שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם. אַמָּה. הָיָה מֵבִיא דְּפוּס מְרֻבָּע עָשׂוּי מֵאַרְבַּע קְרָשִׁים, כָּל קֶרֶשׁ אָרְכּוֹ שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם אַמּוֹת, וְרֹחַב הַקֶּרֶשׁ אַמָּה, וְהוּא גָּבְהוֹתוספות יום טוב
המזבח היה ל"ב על ל"ב. למאי דמפרש הר"ב בסוף המשנה שלא היה קרן בנוי כלל במזרח ודרום. כי אם באמה מכאן ואמה מכאן. מפרשינן בגמ' פ"ה דזבחים (דף נ"ד). דכי תנן הכא ל"ב על ל"ב. היינו מן הצד. פירש"י מצד צפון [ומערב] היה ל"ב ולא בד' רבעיו. דמזרח ודרוםשֶׁל הַדְּפוּס, וּמְמַלְּאוֹ אֲבָנִים וְסִיד וְזֶפֶת וְעוֹפֶרֶת מְהֻתָּךְ וְהוּא נַעֲשָׂה מִקְשָׁה אַחַת שֶׁל שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם אַמָּה עַל שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם אַמָּה גָּבוֹהַּ אַמָּה. וְזֶהוּ יְסוֹד: עָלָה אַמָּה וְכָנַס אַמָּה. אַחַר שֶׁעָלָה הַיְסוֹד לְגֹבַהּ אַמָּה מֵבִיא דְּפוּס אַחֵר שֶׁאֹרֶךְ כָּל קֶרֶשׁ שְׁלֹשִׁים אַמָּה וְרֹחַב הַקֶּרֶשׁ דְּהַיְנוּ גָּבְהוֹ שֶׁל דְּפוּס זֶה חָמֵשׁ אַמּוֹת, וּנְתָנוֹ עַל הַיְסוֹד, וּמְמַלְּאוֹ אֲבָנִים וְסִיד וְזֶפֶת וְעוֹפֶרֶת כָּרִאשׁוֹן, וְנִדְבָּק בַּיְסוֹד וְנַעֲשָׂה מִקְשָׁה אַחַת שֶׁל שְׁלֹשִׁים אַמָּה עַל שְׁלֹשִׁים אַמָּה עוֹמֵד עַל הַיְסוֹד. וְזֶה נִקְרָא סוֹבֵב. וְהוּא גָּבוֹהַּ מִן הַיְסוֹד חָמֵשׁ אַמּוֹת. וְהַיְנוּ כּוֹנֵס אַמָּה, שֶׁהוּא מִתְקַצֵּר מִן הַיְסוֹד אַמָּה לְכָל רוּחַ. וְחוֹזֵר וּמֵבִיא דְּפוּס שְׁלִישִׁי שֶׁהוּא עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנֶה אַמָּה עַל עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנֶה אַמָּה, גָּבוֹהַּ שָׁלֹשׁ אַמּוֹת, וּנְתָנוֹ עַל הַסּוֹבֵב, וּמְמַלְּאוֹ כָּרִאשׁוֹן, וְזֶהוּ מְקוֹם הַמַּעֲרָכָה שֶׁהוּא רֹאשׁוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ. נִמְצָא הַיְסוֹד בּוֹלֵט וְיוֹצֵא מִן הַסּוֹבֵב אַמָּה לְכָל צַד, וְהַסּוֹבֵב בּוֹלֵט מִן מְקוֹם מַעֲרָכָה אַמָּה לְכָל צַד. וְאַחַר כָּךְ מֵבִיא דְּפוּס אַמָּה עַל אַמָּה גָּבוֹהַּ אַמָּה וּנְתָנוֹ עַל זָוִית הַמִּזְבֵּחַ וּמְמַלְּאוֹ, וְהוּא קֶרֶן הַמִּזְבֵּחַ. וְכֵן לְאַרְבַּע זָוִיּוֹת: מְקוֹם הִלּוּךְ רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים. שֶׁלֹּא יִהְיוּ הַכֹּהֲנִים צְרִיכִים לַהֲלֹךְ בֵּין הַקְּרָנוֹת, אֶלָּא מַנִּיחִין אַמָּה פָּנוּי מִמְּקוֹם הַקְּרָנוֹת וְלִפְנִים לְהִלּוּךְ רַגְלֵי
הַמִּזְבֵּחַ הָיָה שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם עַל שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם. עָלָה אַמָּה וְכָנַס אַמָּה, זֶה הַיְסוֹד. נִמְצָא שְׁלֹשִׁים עַל שְׁלֹשִׁים. עָלָה חָמֵשׁ וְכָנַס אַמָּה. זֶה הַסּוֹבֵב. נִמְצָא עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנֶה עַל עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנֶה. מְקוֹם הַקְּרָנוֹת אַמָּה מִזֶּה וְאַמָּה מִזֶּה. נִמְצָא עֶשְׂרִים וָשֵׁשׁ עַל עֶשְׂרִים וָשֵׁשׁ. מְקוֹם הִלּוּךְ רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים, אַמָּה מִזֶּה וְאַמָּה מִזֶּה. נִמְצָא עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע עַל עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע, מְקוֹם הַמַּעֲרָכָה. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, מִתְּחִלָּה לֹא הָיָה אֶלָּא שְׁמֹנֶה וְעֶשְׂרִים עַל שְׁמֹנֶה וְעֶשְׂרִים, כּוֹנֵס וְעוֹלֶה בְּמִדָּה זוֹ, עַד שֶׁנִּמְצָא מְקוֹם הַמַּעֲרָכָה עֶשְׂרִים עַל עֶשְׂרִים. וּכְשֶׁעָלוּ בְנֵי הַגּוֹלָה, הוֹסִיפוּ עָלָיו אַרְבַּע אַמּוֹת מִן הַדָּרוֹם וְאַרְבַּע אַמּוֹת מִן הַמַּעֲרָב, כְּמִין גַּמָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מג), וְהָאֲרִיאֵל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֹרֶךְ בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה רֹחַב רָבוּעַ. יָכוֹל שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עַל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר (שם) אֶל אַרְבַּעַת רְבָעָיו, מְלַמֵּד שֶׁמִּן הָאֶמְצַע הוּא מוֹדֵד שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה לְכָל רוּחַ. וְחוּט שֶׁל סִקְרָא חוֹגְרוֹ בָאֶמְצַע, לְהַבְדִּיל בֵּין הַדָּמִים הָעֶלְיוֹנִים לַדָּמִים הַתַּחְתּוֹנִים. וְהַיְסוֹד הָיָה מְהַלֵּךְ עַל פְּנֵי כָל הַצָּפוֹן וְעַל פְּנֵי כָל הַמַּעֲרָב, וְאוֹכֵל בַּדָּרוֹם אַמָּה אַחַת, וּבַמִּזְרָח אַמָּה אֶחָת:
לא היה אלא ל"א על ל"א:
עלה אמה כו'. פי' הר"ב מביא דפוס כו' וממלאו אבנים כו'. בפ"ה דזבחים דף נ"ד. ובמכילתא דריש ואם מזבח אבנים אינו רשות אלא חובה. ודכתיב מזבח אדמה שיהא מחובר באדמה. כדכתב הר"ב לקמן:
נמצא ל' על ל'. במס' כלים פי"ז מ"י תנן דכל אמות בת ו' טפחים חוץ מהקרן והסובב והיסוד. ויש שני פירושים לרש"י גובה היסוד בבת ה'. ולא הכניסה. ולהרמב"ם אף כניסת היסוד בבת ה'. ולפיכך כתב בפירושו גם בחבורו פ"ב מהל' ב"ה נמצא רחב ל' אמה ושני טפחים על ל' אמה ושני טפחים. ומסיים בפירושו דמתני' לא חשיב ליה כיון דלא הוי אמה מהגמ' פי"א דמנחות דף צ"ז:
נמצא עשרים ושמונה כו'. הכא לכ"ע לאו דוקא דהא כניסת הסובב לכ"ע באמה בת ה' טפחים. אלא דלהרמב"ם מוסיף כאן ד"ט. ב' מפני כניסת היסוד שאינה רק בבת ה'. וב' מפני כניסת הסובב שהיא ג"כ רק בבת ה'. אבל לרש"י. אין אנו צריכין להוסיף בכאן רק ב' טפחים מפני כניסת הסובב בלבד:
מקום הקרנות כו'. לשון הר"ב וחוזר ומביא דפוס כו'. כתב הרר"ש עלה שלש זה מקום הקרנות שלא היתה שם כניסה לא קחשיב ואותן ג' כתובות במקרא וג' אמות קומתו משפת סובב ולמעלה. ע"כ. ופי' הכ"מ כלומר דאמרי' בפרק קדשי קדשים לר' יוסי דנקטינן כוותיה דמאי דכתיב וג' אמות קומתו [בשל משה] והיינו משפת סובב ולמעלה והיינו מקום הקרנות. וכתב עוד הכ"מ וז"ל ובסמ"ג מצאתי שהיה כתוב כן במשנה עצמה שהוא גורס במשנה עלה ה' אמות וכנס אמה זה סובב עלה ג' וכנס אמה זה מקום הקרנות כלומר וגובה כל קרן אמה. הרי י' אמות גובה המזבח. ע"כ. ומדת הגובה בבת ה'. לכ"ע. והרוחב לרש"י אף [הוא] בבת ה'. ולהרמב"ם בבת ו':
נמצא כ"ד על כ"ד. הרמב"ם בחבורו כתב כ"ד אמה וד' טפחים על כ"ד אמה וד' טפחים. והראב"ד כתב עליו אולי אינו כן
הַכֹּהֲנִים: מִתְּחִלָּה. בִּימֵי שְׁלֹמֹה: לֹא הָיָה אֶלָּא עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנֶה עַל עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנֶה. וְכוֹנֵס וְעוֹלֶה שֶׁל יְסוֹד וְסוֹבֵב וּמְקוֹם הַקְּרָנוֹת וּמְקוֹם הִלּוּךְ רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים עַד שֶׁנִּשְׁאָר מְקוֹם הַמַּעֲרָכָה עֶשְׂרִים עַל עֶשְׂרִים: וּכְשֶׁעָלוּ בְנֵי הַגּוֹלָה וְהוֹסִיפוּ אַרְבַּע אַמּוֹת וְכוּ'. נִמְצָא יְסוֹדוֹ שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם עַל שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם, וּמְקוֹם מַעֲרַכְתּוֹ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע עַל עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע: אַרְבַּע אַמּוֹת מִן הַדָּרוֹם וְאַרְבַּע אַמּוֹת מִן הַמַּעֲרָב. גָרְסִינַן. וְהָכִי מַיְתֵי לַהּ בִּזְבָחִים פֶּרֶק קָדְשֵׁי קָדָשִׁים: כְּמִין גַּמָּא. גִּימֶל יְוָנִית שֶׁהוּא כְּמִין נוּ"ן הֲפוּכָה שֶׁלָּנוּ. וְהָתָם מְפָרֵשׁ דְּמִשּׁוּם שִׁיתִין דְּהַיְנוּ הַנְּקָבִים שֶׁיּוֹרְדִין בָּהֶן הַנְּסָכִים, הוֹסִיפוּ לִמְשֹׁךְ הַמִּזְבֵּחַ לַדָּרוֹם וְלַמַּעֲרָב. דְּמֵעִקָּרָא בִּימֵי שְׁלֹמֹה דָּרְשׁוּ, מִזְבַּח אֲדָמָה, אָטוּם כַּאֲדָמָה שֶׁלֹּא יְהֵא חָלוּל, וּכְשֶׁהָיוּ מְנַסְּכִים עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ בְּקֶרֶן דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית הָיוּ הַנְּסָכִים יוֹרְדִין מִן הַמִּזְבֵּחַ לָרִצְפָּה וְשׁוֹתְתִים לַבּוֹר שֶׁהָיָה כָּרוּי שָׁם אֵצֶל קֶרֶן דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית סָמוּךְ לַמִּזְבֵּחַ, וְלֹא הָיָה בְּתוֹךְ הַמִּזְבֵּחַ. וּבְנֵי הַגּוֹלָה הוֹסִיפוּ בְּבִנְיַן הַמִּזְבֵּחַ עַד שֶׁהָיָה אוֹתוֹ בּוֹר קָלוּט לְתוֹךְ הַמִּזְבֵּחַ, וּפָתְחוּ נְקָבִים לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ כְּנֶגְדּוֹ לֵירֵד שָׁם הַנְּסָכִים. שֶׁהֵם הָיוּ אוֹמְרִים שְׁתִיָּה כַּאֲכִילָה, מָה אֲכִילָה מִתְעַכֶּלֶת בַּמִּזְבֵּחַ, דְּהַיְנוּ הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁנִּשְׂרָפִים עַל גַּבֵּי מִזְבֵּחַ, אַף שְׁתִיָּה דְּהַיְנוּ נְסָכִים תִּבָּלַע בַּמִּזְבֵּחַ. וּקְרָא דְּמִזְבַּח אֲדָמָה, דָּרְשֵׁי לֵיהּ שֶׁיְּהֵא מְחֻבָּר בָּאֲדָמָה, שֶׁלֹּא יִבְנֶנּוּ עַל גַּבֵּי כֵּפִים וְלֹא עַל גַּבֵּי מְחִלּוֹת: שֶׁנֶּאֱמַר וְהָאֲרִיאֵל. מִקְרָא הוּא בִּיחֶזְקֵאל [מג] שֶׁהָיָה מִתְנַבֵּא עַל מִדַּת בַּיִת שֵׁנִי וְשֶׁלֶּעָתִיד לָבֹא: וְהָאֲרִיאֵל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. מִדּוֹת מְקוֹם הַמַּעֲרָכָה קָאָמַר שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה: אֶל אַרְבַּעַת רְבָעָיו. מְלַמֵּד שֶׁמֵּאֶמְצָעִיתוֹ מוֹדֵד שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה לְכָל רוּחַ, וְהַיְנוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע עַל עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע: וְחוּט הַסִּקְרָא חוֹגְרוֹ בָאֶמְצַע. חוּט אָדֹם הָיָה עָשׂוּי סָבִיב לַמִּזְבֵּחַ בְּאֶמְצָעוֹ לְסוֹף חָמֵשׁ אַמּוֹת שֶׁל גָּבְהוֹ, דְּהַיְנוּ אַמָּה אַחַת לְמַטָּה מֵעֶלְיוֹנוֹ שֶׁל סוֹבֵב: לְהַבְדִּיל בֵּין דָּמִים הָעֶלְיוֹנִים. חַטַּאת בְּהֵמָה וְעוֹלַת הָעוֹף שֶׁדָּמָן נִזְרָק לְמַעְלָה מִחוּט הַסִּקְרָא: לַדָּמִים הַתַּחְתּוֹנִים. לְכָל שְׁאָר קָרְבָּנוֹת שֶׁזְּרִיקַת
כי הד' טפחים הם כניסת הקרנות מדפני המזבח ע"כ. ובאמת שגם בפירושו לא כתב אלו הד' טפחים אבל נראה שבחבורו חזר בו. לפי שהקרן נקרא כן על שם שהוא עומד בזויות. ולפיכך ראוי לומר שהוא עומד ממש על הזויות:
וכשעלו בני הגולה הוסיפו עליו. והכתיב (ד"ה א' כ"ח) הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל אמר רב יוסף קרא אשכח ודרוש (שם כ"ב) ויאמר דוד זה הוא בית ה' האלהים וזה מזבח לעולה לישראל. כי בית מה בית ששים אמה אף מזבח ששים אמה. פירש"י קרא אשכח ודרוש. שנאמר לדוד ששים אמה במקום המזבח. ושלמה לא הבין לדרשו והם דרשוהו והוסיפו עליו לפי הצורך להם. ולששים אמה לא הוצרכו. מה בית ששים אמה. כדכתיב (מלכים א ו׳:ב׳) ששים אמה ארכו אף המזבח עד ששים אמה ראוי לו ומקודש המקום אם ירצו. ע"כ. גמ' [ורש"י] פ"ו דזבחים דף ס"ב. ומש הר"ב ופתחו נקבים לראש המזבח כנגדו לירד שם הנסכים כו' לאו למימרא שאחר שנבנה פתחו. דהוה פגימה ופוסלת כדלקמן משנה ד'. אלא שהיו מתחלה בשעת הבנין מניחין שם במקום הנקבים דברים המונעים הבנין ויכולים ללקחו משם אחר שנתיבש ונתקשה. כמו שפי' הר"ב לקמן ביסוד דמזרח ודרום. ומ"ש הר"ב ולא על גבי מחילות. ובור של שיתין לא היה חשוב מחילה. כיון דהוה צורך מזבח. תוס' שם:
ארבע אמות מן הדרום וד' אמות מן המערב. וא"ת מסתמא לא היה בבית ראשון יסוד לקרן דרומית מזרחית לפי שלא היה בחלקו של טורף ואם בבית שני הוסיפו בדרום. א"כ בנו בחלקו של יהודה. תירצו התוס' פ"ו דזבחים דף ס"א דבבית ראשון היה להן יסוד לדרום. שהיה משוך בחלקו של טורף. חוץ מרוח מזרחית שלא נשתנה שהיה בלא יסוד [על] חלקו של יהודה כמו בבית שני וקראי דממעטי בפרק איזהו מקומן [ועיין בסוף מתני' בפי' הר"ב] קרן שאין לה יסוד. משום בית שני נאמרו. א"נ אף בבית ראשון לא חשיב קרן דרומית קרן. כיון דלא ה"ל יסוד משני צדדים כגון בצד מזרח. א"נ לפי שהיה עתיד להיות בלא יסוד בבית שני לא היו נותנין דמים בו. כמו במזבח של משה לפי שהיה עתיד להיות בלא יסוד בבית עולמים ע"כ:
שנאמר והאריאל. כתב הר"ב מקרא הוא ביחזקאל שהיה מתנבא על מדת בית שני כו'. עיין בפתיחה שכתבתי לתחלת מסכתא זו]:
וחוט של סיקרא חוגרתו באמצע כו'. מנה"מ אמר רב אחא בר רב קטינא שנאמר (שמות כ"ז) והיתה הרשת עד חצי המזבח התורה נתנה מחיצה להבדיל בין דמים העליונים לדמים התתתונים. פ"ה דזבחים דף נ"ג:
באמצע. לשון הר"ב לסוף ה' אמות של גובהו. דהיינו אמה אחת למטה מעליונו של סובב. שאע"פ שגובה היסוד באמה בת ה' הרי גובה הקרן ג"כ באמה בת ה'. כמו ששנינו בפי"ז דכלים והרמב"ם בחבורו כתב באמצע המזבח כששה טפחים מסוף הסובב ולמטה דייק לכתוב כששה. ולא בששה. משום הא דאמרינן בפ"ב דבכורות דף י"ז דא"א לצמצם והיה מרחיב החוט מכאן ומכאן. כך נ"ל:
ואוכל בדרום אמה אחת ובמזרח אמה אחת. כתב הר"ב לפי שבירך יעקב כו' ומתרגמינן ובאחסנתיה יתבני מקדשא דבר המקודש לדמים וכו'. עמ"ש על זה במ"ד פ"ה דזבחים. גם עיין במ"ד פי"ב דנגעים מ"ש שם:
דָּמָן לְמַטָּה מִן הַחוּט: וְאוֹכֵל בַּדָּרוֹם אַמָּה אַחַת כוּ'. הַמִּזְבֵּחַ כֻּלּוֹ הָיָה בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין, חוּץ מֵאַמָּה אַחַת עַל פְּנֵי אֹרֶךְ הַדָּרוֹם וְאַמָּה אַחַת עַל פְּנֵי אֹרֶךְ הַמִּזְרָח שֶׁהָיָה תּוֹפֵס מֵחֶלְקוֹ שֶׁל יְהוּדָה, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיְתָה אַמָּה שֶׁבַּמִּזְרָח עַל פְּנֵי כָּל הַמִּזְרָח, שֶׁכְּשֶׁמַּגִּיעַ לְקֶרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית הָיְתָה כֻּלָּהּ בְּתוֹךְ אַמָּה לַקֶּרֶן, וְכֵן אֲכִילַת הָאַמָּה הַדְּרוֹמִית לֹא הָיְתָה מְהַלֶּכֶת עַל פְּנֵי כָּל הַדָּרוֹם, שֶׁכְּשֶׁמַּגִּיעַ לְקֶרֶן דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית הָיְתָה כֻּלָּהּ סָמוּךְ לַקֶּרֶן אַמָּה. וְנִמְצְאוּ שְׁלֹשׁ קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין, וְקֶרֶן דְּרוֹמִית מִזְרָחִית בִּלְבַד הָיְתָה בְּחֶלְקוֹ שֶׁל יְהוּדָה. וּלְפִי שֶׁבֵּרַךְ יַעֲקֹב אֶת בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד (בראשית מט) וּמְתַרְגְמִינַן וּבְאַחֲסַנְתֵּיהּ יִתְבְּנֵי מַקְדְּשָׁא, דָּבָר הַמְקֻדָּשׁ לַדָּמִים לֹא יְהֵא אֶלָּא בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין, לְפִיכָךְ לֹא עָשׂוּ יְסוֹד לַמִּזְבֵּחַ בְּקֶרֶן דְּרוֹמִית מִזְרָחִית, לְפִי שֶׁלֹּא הָיְתָה בְּחֶלְקוֹ שֶׁל טוֹרֵף, וְלֹא הָיוּ דָמִים נִתָּנִים לְמַטָּה בְּאוֹתוֹ קֶרֶן. וּכְשֶׁהָיוּ עוֹשִׂים דְּפוּס מְרֻבָּע לַיְסוֹד לְמַלְּאוֹתוֹ אֲבָנִים וְסִיד וְזֶפֶת וְעוֹפֶרֶת כְּדַאֲמַרַן, הָיוּ מְשִׂימִים עֵץ אוֹ כָּל דָּבָר בְּאוֹתוֹ זָוִית שֶׁל דְּרוֹמִית מִזְרָחִית, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּתְמַלֵּא הַזָּוִית הַהִיא, וְאַחַר כָּךְ שׁוֹמְטִין הָעֵץ וְנִשְׁאַר אוֹתוֹ קֶרֶן פָּנוּי בְּלִי יְסוֹד. וּמִפְּנֵי זֶה נִקְרָא הַחֵלֶק הָאֶמְצָעִי שֶׁל מִזְבֵּחַ סוֹבֵב, לְפִי שֶׁהוּא מַקִּיף וְסוֹבֵב אֶת כָּל הַקְּרָנוֹת, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּיְסוֹד:
משנה ב׳
וּבְקֶרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית. לְמַטָּה בָּאַמָּה שֶׁל יְסוֹד הָיוּ שְׁנֵי נְקָבִים: שֶׁהַדָּמִים הַנִּתָּנִים עַל יְסוֹד מַעֲרָבִי. כְּגוֹן שְׁיָרֵי הַדָּם שֶׁל חַטָּאוֹת הַפְּנִימִיּוֹת, שֶׁלְּאַחַר כָּל הַמַּתָּנוֹת הָיָה שׁוֹפֵךְ שְׁיָרֵי הַדָּם עַל יְסוֹד מַעֲרָבִי: וְעַל יְסוֹד דְּרוֹמִי. שְׁיָרֵי הַדָּם שֶׁל חִיצוֹנִיּוֹת: יוֹרְדִין. דֶּרֶךְ אוֹתָן נְקָבִים, וּמִתְעָרְבִים בְּאַמַּת הַמַּיִם שֶׁבָּעֲזָרָה, וּמִשָּׁם יוֹצְאִין לְנַחַל קִדְרוֹן. וּבַעֲלֵי גִּנּוֹת הָיוּ
קוֹנִים אוֹתָן מִן הַגִּזְבָּרִים לְזַבֵּל בָּהֶן אֶת הַקַּרְקַע:
וּבְקֶרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית הָיוּ שְׁנֵי נְקָבִים, כְּמִין שְׁנֵי חֳטָמִין דַּקִּין, שֶׁהַדָּמִים הַנִּתָּנִין עַל יְסוֹד מַעֲרָבִי וְעַל יְסוֹד דְּרוֹמִי, יוֹרְדִין בָּהֶן וּמִתְעָרְבִין בָּאַמָּה, וְיוֹצְאִין לְנַחַל קִדְרוֹן:
ועל יסוד דרומי. פי' הר"ב שירי הדם של חיצונות. לכאורה חטאות חיצונות קאמר דהא בחטאות מיירי לעיל. וכן לשונו בהדיא בפי' מ"ב פ"ו דזבחים. ושם כתבתי דלאו דוקא:
ויוצאין לנחל קדרון. כתב הר"ב ובעלי גנות היו קונים אותן מן הגזברים כו'. כדתנן במ"ו פ"ה דיומא. וע"ש:
משנה ג׳
בְּאוֹתוֹ הַקֶּרֶן. שֶׁל מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית: שֶׁבּוֹ יוֹרְדִין לַשִּׁית. לֶחָלָל שֶׁתַּחַת הַמִּזְבֵּחַ כְּנֶגֶד מְקוֹם הַנְּסָכִים: וְכֶבֶשׁ הָיָה לִדְרוֹמוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ. כְּמִין גֶּשֶׁר מְשֻׁפָּע וְעָשׂוּי מִדְרוֹן שֶׁבּוֹ עוֹלִין וְיוֹרְדִין מִן הַמִּזְבֵּחַ. שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר לַעֲלוֹת לוֹ בְּמַעֲלוֹת מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ) וְלֹא תַעֲלֶה בְּמַעֲלוֹת עַל מִזְבְּחִי: שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם. אָרְכּוֹ הָיָה נָתוּן מִדָּרוֹם לְצָפוֹן, וְרָחְבּוֹ מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב
שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה: וּרְבוּבָה. כְּמִין חַלּוֹן חָלוּל. וְאַמָּה עַל אַמָּה הָיָה, וּבַכֶּבֶשׁ עַצְמוֹ לְמַעֲרָבוֹ הָיָה עוֹמֵד: רְבוּבָה. כְּמוֹ נְבוּבָה, לְשׁוֹן נְבוּב לוּחוֹת: נוֹתְנִים פְּסוּלֵי חַטַּאת הָעוֹף. שֶׁיִּהְיוּ שָׁם עַד שֶׁיָּבֹאוּ לִידֵי נוֹתָר וְאַחַר כָּךְ יֵצְאוּ לְבֵית הַשְּׂרֵפָה:
לְמַטָּה בָרִצְפָה בְּאוֹתָהּ הַקֶּרֶן, מָקוֹם הָיָה שָׁם אַמָּה עַל אַמָּה, וְטַבְלָא שֶׁל שַׁיִשׁ, וְטַבַּעַת הָיְתָה קְבוּעָה בָהּ, שֶׁבּוֹ יוֹרְדִין לַשִּׁית וּמְנַקִּין אוֹתוֹ. וְכֶבֶשׁ הָיָה לִדְרוֹמוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ, שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם עַל רֹחַב שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה, וּרְבוּבָה הָיְתָה לוֹ בְּמַעֲרָבוֹ, שֶׁשָּׁם הָיוּ נוֹתְנִים פְּסוּלֵי חַטַּאת הָעוֹף:
לשית. עיין מ"ש במ"ג פ"ג דמעילה:
וכבש היה לדרומו של מזבח. דתניא ר' יהודה אומר ומעלותיהו פנות קדים (יחזקאל מ״ג:י״ז) כל פינות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין. כדילפינן מים של שלמה. כמ"ש כבר במ"ה פ"ד דיומא. וקאמר קרא [שתעמיד] כבש מעלותיו ברוח הראויה לפנות הימנה למזרח ותהא אותה הפנייה לימין ואין לך רוח ראויה לכך אלא דרום. פ"ו דזבחים דף ס"ב:
שלשים ושתים. עיין בפרק בתרא מ"ב ומ"ש שם בס"ד:
משנה ד׳
מִבִּקְעַת בֵּית כָּרֶם. הָיוּ מְבִיאִים אוֹתָן: מִן הַבְּתוּלָה. קַרְקַע שֶׁלֹּא חָפְרוּ שָׁם מֵעוֹלָם: וְהַפְּגִימָה. פּוֹסֶלֶת בָּאֲבָנִים, בְּכָל דָּבָר. וַאֲפִלּוּ לֹא נִפְגְּמוּ בְּבַרְזֶל: וּמְלַבְּנִים אוֹתָן. בַּסִּיד, פַּעֲמַיִם בַּשָּׁנָה: רַבִּי אוֹמֵר כוּ'. לֹא פָּלֵיג אַתַּנָּא קַמָּא, אֶלָּא מוֹסִיף לוֹמַר דִּבְכָל עֶרֶב שַׁבָּת הָיוּ מְקַנְּחִים אוֹתָן בְּמַפָּה מִפְּנֵי הַדָּמִים: לֹא הָיוּ סָדִין אוֹתוֹ בְּכָפִים. אַמִּלְתֵיהּ דְּתַנָּא קַמָּא מְהַדַּר, כְּשֶׁהָיוּ
מְלַבְּנִים אוֹתָן בְּסִיד פַּעֲמַיִם בַּשָּׁנָה, לֹא הָיוּ סָדִין אוֹתָן בְּכַפּוֹת שֶׁל בַּנָּאִים שֶׁרְגִילִים לָסוּד בּוֹ:
אֶחָד אַבְנֵי הַכֶּבֶשׁ וְאֶחָד אַבְנֵי הַמִּזְבֵּחַ, מִבִּקְעַת בֵּית כָּרֶם. וְחוֹפְרִין לְמַטָּה מֵהַבְּתוּלָה, וּמְבִיאִים מִשָּׁם אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת, שֶׁלֹּא הוּנַף עֲלֵיהֶן בַּרְזֶל, שֶׁהַבַּרְזֶל פּוֹסֵל בִּנְגִיעָה. וּבִפְגִימָה לְכָל דָּבָר. נִפְגְּמָה אַחַת מֵהֶן, הִיא פְסוּלָה וְכֻלָּן כְּשֵׁרוֹת. וּמְלַבְּנִים אוֹתָן פַּעֲמַיִם בַּשָּׁנָה, אַחַת בַּפֶּסַח וְאַחַת בֶּחָג. וְהַהֵיכָל, פַּעַם אַחַת, בַּפֶּסַח. רַבִּי אוֹמֵר, כָּל עֶרֶב שַׁבָּת מְלַבְּנִים אוֹתוֹ בְמַפָּה מִפְּנֵי הַדָּמִים. לֹא הָיוּ סָדִין אוֹתָן בְּכָפִיס שֶׁל בַּרְזֶל, שֶׁמָּא יִגַּע וְיִפְסֹל, שֶׁהַבַּרְזֶל נִבְרָא לְקַצֵּר יָמָיו שֶׁל אָדָם, וְהַמִּזְבֵּחַ נִבְרָא לְהַאֲרִיךְ יָמָיו שֶׁל אָדָם, אֵינוֹ בַדִין שֶׁיּוּנַף הַמְקַצֵּר עַל הַמַּאֲרִיךְ:
וההיכל פעם אחת בפסח. כל הבנין גם יחד קורא היכל. עיין זה פ"ד ריש מתני' ו':
משנה ה׳
וְטַבָּעוֹת הָיוּ בִּצְפוֹנוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ. לְפִי שֶׁלֹּא הָיוּ כּוֹפְתִים אֶת הַתָּמִיד כְּדִתְנַן בְּמַסֶּכֶת תָּמִיד, הִתְקִין יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע טַבָּעוֹת לְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִשְׁמְרוֹת כְּהֻנָּה, וְהָיוּ קְבוּעוֹת בָּרִצְפָּה עֲשׂוּיוֹת כְּמִין קֶשֶׁת שֶׁהָיוּ מַכְנִיסִים בָּהֶן צַוַּאר בְּהֵמָה בִּשְׁעַת שְׁחִיטָה וְנוֹעֲצִים רֹאשׁ הַטַּבַּעַת בָּאָרֶץ. וְהָיוּ לִצְפוֹנוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ, לְפִי שֶׁקָּדְשֵׁי קָדָשִׁים שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן:
שְׁמֹנָה עַמּוּדִים נַנָּסִים. עַמּוּדִים שֶׁל אֶבֶן נְמוּכִין: וּרְבִיעִין שֶׁל אֶרֶז. חֲתִיכוֹת מְרֻבָּעוֹת שֶׁל אֶרֶז הָיוּ עַל הָעַמּוּדִים: וְאֻנְקְלָיוֹת. כְּעֵין מַזְלְגוֹת, אנציני"שׁ בְּלַעַ"ז: הָיוּ קְבוּעִין. בְּאוֹתָן רְבִיעִין שֶׁל אֶרֶז, וְתוֹלִין בָּהֶן הַבְּהֵמָה: וּשְׁלֹשָׁה סְדָרִים. שֶׁל אֻנְקְלָיוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ הָיוּ בְּכָל חֲתִיכַת עֵץ, לִתְלוֹת בְּהֵמָה גְּדוֹלָה אוֹ קְטַנָּה: עַל שֻׁלְחָנוֹת שֶׁל שַׁיִשׁ. שֶׁעֲלֵיהֶן מְדִיחִין הַקְּרָבַיִם, לְפִי שֶׁהַשַּׁיִשׁ מְקָרֵר וּמְצַנֵּן וְשׁוֹמֵר הַבָּשָׂר שֶׁלֹּא
וְטַבָּעוֹת הָיוּ לִצְפוֹנוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ, שִׁשָּׁה סְדָרִים שֶׁל אַרְבַּע אַרְבַּע, וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אַרְבָּעָה שֶׁל שֵׁשׁ שֵׁשׁ, שֶׁעֲלֵיהֶן שׁוֹחֲטִין אֶת הַקֳּדָשִׁים. בֵּית הַמִּטְבָּחַיִם הָיָה לִצְפוֹנוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ, וְעָלָיו שְׁמֹנָה עַמּוּדִים נַנָּסִין, וּרְבִיעִין שֶׁל אֶרֶז עַל גַּבֵּיהֶן, וְאֻנְקְלָיוֹת שֶׁל בַּרְזֶל הָיוּ קְבוּעִין בָּהֶם, וּשְׁלֹשָׁה סְדָרִים הָיוּ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, שֶׁבָּהֶם תּוֹלִין. וּמַפְשִׁיטִין עַל שֻׁלְחָנוֹת שֶׁל שַׁיִשׁ שֶׁבֵּין הָעַמּוּדִים:
וטבעות היו לצפונו של מזבח. כתב הר"ב לפי שלא היו כופתים את התמיד. עמ"ש בזה רפ"ד דתמיד:
ששה סדרים של ד' ד'. ששה סדרים היו הטבעות בשורה אחת ובכל סדר ארבע טבעות שהן כ"ד. וי"א ד' סדרים היו של שש טבעות שהן נמי כ"ד. הרר"ש:
ועליו. כלומר באותו מקום. הרר"ש:
ורביעין של ארז כו'. עמ"ש בזה במס' תמיד פ"ג מ"ה:
ושלשה סדרים היה לכל אחד ואחד. של הרביעין. כתב הראבי"ה וז"ל פי' (בגמ') [צ"ל בג'] הצדדין קבועים האונקליות למזרח. לצפון ולדרום אבל לא לצד מערב שלא יהפכו המפשיטים אחוריהן לקדש הקדשים. עכ"ל]:
על שלחנות של שיש שבין העמודים [*ל' הראבי"ה. פי'
יַסְרִיחַ:
שבין המזבח
ולעמודים. ונראה שלא היו העמודים וכן השלחנות. מסודרים זה אצל זה. ארבע שורות של ב' ב' מסודרין זה אחר זה. כזה. אלא כל דממזרח למערב עמודים ח'. שלחנות שמנה. עכ"ל] יכתב הר"ב שעליהן מדיחין הקרבים. עמ"ש בזה במ"ה פ"ג דתמיד:
משנה ו׳
הָכִי גָרְסִינַן רוּם מַעֲלָה חֲצִי אַמָּה וְשִׁלְחָהּ אַמָּה, אַמָּה אַמָּה וְרֹבֶד שָׁלֹשׁ, אַמָּה אַמָּה וְרֹבֶד שָׁלֹשׁ, הָעֶלְיוֹנָה אַמָּה אַמָּה וְרֹבֶד אַרְבַּע. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הָעֶלְיוֹנָה אַמָּה אַמָּה וְרֹבֶד חָמֵשׁ. כָּךְ כָּתַב רַבִּי בָּרוּךְ שֶׁמָּצָא בְּנֻסְחָאוֹת יְשָׁנוֹת מְדֻיָּקוֹת. וְהָכִי פֵּרוּשָׁהּ, רוּם, גֹּבַהּ הַמַּעֲלָה, חֲצִי אַמָּה, כְּמוֹ שֶׁהָיוּ כֻּלָּן: וְשִׁלְחָהּ. דְּהַיְנוּ מֶשֶׁךְ רֹחַב הַמַּעֲלָה, שֶׁזֶּהוּ מִדְרַךְ הָרֶגֶל, הָיָה
אַמָּה. וּמַעֲלָה שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית, כָּל אַחַת הָיָה שִׁלְחָהּ אַמָּה, וְהַיְנוּ אַמָּה אַמָּה דְּקָתָנֵי: וְרֹבֶד שָׁלֹשׁ. מַעֲלָה רְבִיעִית הָיָה רָחְבָּהּ שָׁלֹשׁ אַמּוֹת. וְרֹבֶד דְּקָתָנֵי, הַיְנוּ שׁוּרָה שֶׁל רִצְפָּה, כְּמוֹ מֻקָּף רְבָדִים שֶׁל אֶבֶן, עַל הָרֹבֶד הָרְבִיעִי שֶׁבָּעֲזָרָה. לְפִי שֶׁהָרִצְפָּה הָיְתָה רְחָבָה בְּלֹא מַעֲלָה, וּמִשּׁוּם הָכִי לֹא אָמַר שִׁלְחָהּ שָׁלֹשׁ, אֶלָּא רֹבֶד שָׁלֹשׁ, כְּלוֹמַר
הַכִּיּוֹר הָיָה בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ, וּמָשׁוּךְ כְּלַפֵּי הַדָּרוֹם. בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ, עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אַמָּה. וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת הָיוּ שָׁם, רוּם מַעֲלָה חֲצִי אַמָּה, וְשִׁלְחָהּ אַמָּה. אַמָּה אַמָּה וְרֹבֶד שָׁלֹשׁ, וְאַמָּה אַמָּה וְרֹבֶד שָׁלֹשׁ. וְהָעֶלְיוֹנָה, אַמָּה אַמָּה וְרֹבֶד אַרְבַּע. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הָעֶלְיוֹנָה, אַמָּה אַמָּה וְרֹבֶד חָמֵשׁ:
ומשוך כלפי הדרום. שלא היה עומד באמצע בינתים אלא כבין האולם ולמזבח. הרר"ש:
ורובד. כתב הר"ב כמו מוקף רובדים של אבן. בפ"ק מ"ח. על הרובד הד' שבעזרה. מ"ג פ"ד דיומא. וקצ"ק דלא נקט הרישא על הרובד הרביעי שבהיכל:
שׁוּרַת הָרִצְפָּה: וְאַמָּה אַמָּה. כְּלוֹמַר מַעֲלָה חֲמִישִׁית וְשִׁשִּׁית, כָּל אַחַת הָיָה שִׁלְחָהּ אַמָּה: וְרֹבֶד שָׁלֹשׁ. מַעֲלָה שְׁבִיעִית הָיָה רָחְבָּהּ שָׁלֹשׁ אַמּוֹת: הָעֶלְיוֹנָה אַמָּה אַמָּה וְרֹבֶד אַרְבַּע. פֵּרוּשׁ, הַמַּעֲלָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁהִיא הַמַּעֲלָה שֶׁל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לְאַחַר אַרְבַּע מַעֲלוֹת שֶׁהָיָה לְכָל אַחַת אַמָּה, הַמַּעֲלָה הָעֶלְיוֹנָה הָיְתָה רְחָבָה אַרְבַּע אַמּוֹת עַד הָאוּלָם. נִמְצְאוּ כָּל הַמַּעֲלוֹת תְּשַׁע עֶשְׂרֵה אַמּוֹת מִן הָרִאשׁוֹנָה עַד הָאוּלָם. וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת רֹחַב שֶׁל רִצְפָּה חֲלָקָה הָיָה מִן הַמִּזְבֵּחַ עַד תְּחִלַּת הַמַּעֲלוֹת, הֲרֵי עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אַמּוֹת בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הָעֶלְיוֹנָה וְכוּ' רֹבֶד חָמֵשׁ. עַד הָאוּלָם. דְּסָבַר לְסוֹף שְׁתֵּי אַמּוֹת שֶׁל מִזְבֵּחַ מַתְחִילוֹת הַמַּעֲלוֹת:
משנה ז׳
חָמֵשׁ אֲמַלְתְּרָאוֹת. קוֹרוֹת מְצֻיָּרוֹת וּמְכֻיָּרוֹת: שֶׁל מִילָת. שֶׁל אִילָן שֶׁגְּדֵלִים בּוֹ עֲפָצִים שֶׁקְרוּיִן מִילִין. כִּדְאָמְרִינַן בְּגִטִּין [דַּף יט] חַיְשִׁינַן שֶׁמָּא בְּמֵי מִילִין כְּתָבוֹ: הַתַּחְתּוֹנָה. הַקּוֹרָה הַתַּחְתּוֹנָה מֻשְׁכֶּבֶת עַל מַשְׁקוֹף הַפֶּתַח לְרָחְבּוֹ שֶׁל פֶּתַח שֶׁהוּא רָחָב עֶשְׂרִים אַמָּה, וְהַקּוֹרָה עוֹדֶפֶת עַל הַפֶּתַח אַמָּה מִזֶּה וְאַמָּה מִזֶּה, נִמְצָא אָרְכָּהּ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם. וְקוֹרָה שְׁנִיָּה שֶׁלְּמַעְלָה
הֵימֶנָּה עוֹדֶפֶת עַל הָרִאשׁוֹנָה אַמָּה מִזֶּה וְאַמָּה מִזֶּה, נִמְצָא אָרְכָּהּ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע. וְהַשְּׁלִישִׁית עֶשְׂרִים וָשֵׁשׁ, וְהָרְבִיעִית עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנֶה, וַחֲמִישִׁית שְׁלֹשִׁים: וְנִדְבָּךְ. שׁוּרָה. כְּמוֹ נִדְבָּכִים דִּי אֶבֶן גְּלָל (עזרא ו): בֵּין כָּל אַחַת וְאֶחָת. חָמֵשׁ קוֹרוֹת אֵלּוּ לֹא הָיוּ נוֹגְעוֹת זוֹ בָזוֹ, אֶלָּא שׁוּרָה שֶׁל בִּנְיָן שֶׁל אֲבָנִים הָיְתָה
פִּתְחוֹ שֶׁל אוּלָם, גָּבְהוֹ אַרְבָּעִים אַמָּה, וְרָחְבּוֹ עֶשְׂרִים אַמָּה. וְחָמֵשׁ מַלְתְּרָאוֹת שֶׁל מִילָת הָיוּ עַל גַּבָּיו. הַתַּחְתּוֹנָה עוֹדֶפֶת עַל הַפֶּתַח אַמָּה מִזֶּה וְאַמָּה מִזֶּה. שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנָּה עוֹדֶפֶת עָלֶיהָ אַמָּה מִזֶּה וְאַמָּה מִזֶּה. נִמְצֵאת הָעֶלְיוֹנָה שְׁלֹשִׁים אַמָּה. וְנִדְבָּךְ שֶׁל אֲבָנִים הָיָה בֵין כָּל אַחַת וְאֶחָת:
מלתראות. של מילה. פי' הר"ב של אילן כו'. ולא הוה משום לא תטע לך אשרה כל עץ. כמ"ש במשנה ג' פ"ק דתמיד. וכן בסוף מכילתין. דלא אסרה תורה אלא דומיא דנטיעת עץ שהוא בולט. וזהו שהרמב"ם בפ"א מהל' ב"ה כתב ואין בונין בו עץ בולט כלל:
בֵּין זוֹ לָזוֹ:
משנה ח׳
וכלונסות. פי' הר"ב במשנה ג' פ"ב דר"ה:
של ארז היו קבועים כו'. לא קבועים ממש קאחר בבנין אלא קבועים בעלמא בלא בנין דאל"כ קעבר על לא תטע לך כל עץ כדלעיל. הכ"מ פ"א מהל' ב"ה ועיין לקמן:
בתקרות האולם. ותולות למטה באולם שאוחזין בהן פרחי כהונה מפסגין ועולין כו' הרר"ש:
גפן של זהב כו'. עשו צורת גפן של זהב על פתחו של היכל להתברך כגפן לפי שכנסת ישראל נמשלה לגפן כמו שהוא מפורסם בכתוב. הרמב"ם:
ומודלה ע"ג כלונסות של ארז. כעין דלית של גפן מגביהין אותה ע"ג עמודין של ארז דלא עברו אלא תטע
שֶׁלֹּא יִבְעֲטוּ. שֶׁלֹּא יִטּוּ הַכְּתָלִים לִפֹּל מֵחֲמַת גָּבְהָן, וְהָיוּ הַכְּלוֹנָסוֹת הַלָּלוּ הַנִּמְשָׁכִים מִכֹּתֶל זֶה לְכֹתֶל זֶה סוֹמְכִים שְׁנֵי הַכְּתָלִים שֶׁלֹּא יִפְּלוּ: וְרוֹאִין אֶת הָעֲטָרֹת. שֶׁבַּחַלּוֹנוֹת שֶׁל הֵיכָל: כָּל מִי שֶׁהוּא מִתְנַדֵּב. זָהָב לַהֵיכָל, וְרוֹצֶה שֶׁהַזָּהָב עַצְמוֹ שֶׁהִתְנַדֵּב יִתְנוּהוּ בַּהֵיכָל לְפִי שֶׁהָיָה כֻּלּוֹ מְצֻפֶּה זָהָב, הָיָה עוֹשֶׂה מֵאוֹתוֹ זָהָב שֶׁמִּתְנַדֵּב כִּדְמוּת גַּרְגִּיר אוֹ עָלֶה אוֹ אֶשְׁכּוֹל וְתוֹלֶה בָּהּ: וְנִמְנוּ עָלֶיהָ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת כֹּהֲנִים. מִכֹּבֶד הַזָּהָב מְרֻבֶּה שֶׁהָיָה בָּהּ, הֻצְרְכוּ שְׁלֹשׁ מְאוֹת כֹּהֲנִים לְטַלְטְלָהּ וּלְפַנּוֹתָהּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. וְזֶה אֶחָד מִן הַמְּקוֹמוֹת שֶׁדִּבְּרוּ חֲכָמִים לְשׁוֹן
וּכְלוֹנָסוֹת שֶׁל אֶרֶז הָיוּ קְבוּעִין מִכָּתְלוֹ שֶׁל הֵיכָל לְכָתְלוֹ שֶׁל אוּלָם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִבְעָט. וְשַׁרְשְׁרוֹת שֶׁל זָהָב הָיוּ קְבוּעוֹת בְּתִקְרַת הָאוּלָם, שֶׁבָּהֶן פִּרְחֵי כְהֻנָּה עוֹלִין וְרוֹאִין אֶת הָעֲטָרֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ו), וְהָעֲטָרֹת תִּהְיֶה לְחֵלֶם וּלְטוֹבִיָּה וְלִידַעְיָה וּלְחֵן בֶּן צְפַנְיָה לְזִכָּרוֹן בְּהֵיכַל ה'. גֶּפֶן שֶׁל זָהָב הָיְתָה עוֹמֶדֶת עַל פִּתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל, וּמֻדְלָה עַל גַּבֵּי כְלוֹנָסוֹת. כָּל מִי שֶׁהוּא מִתְנַדֵּב עָלֶה, אוֹ גַרְגִּיר, אוֹ אֶשְׁכּוֹל, מֵבִיא וְתוֹלֶה בָהּ. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק, מַעֲשֶׂה הָיָה, וְנִמְנוּ עָלֶיהָ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת כֹּהֲנִים:
לך אשרה כל עץ דזה אינו בנין. המפרש למסכת תמיד בפ"ב דף כ"ט ועיין לעיל. כל מי שהוא מתנדב. פירש הר"ב להיכל ורוצה שהזהב עצמו שהתנדב יתנוהו בהיכל כו'. וז"ל הרמב"ם וכל מתנדב זהב להיכל ר"ל להוציא הזהב בעצמו בתפארת ההיכל. לפי שהיה כו' ע"כ. ויראה לי שהיה עושה עלה או גרגיר. ותלהו בגפן. ולשעה שהיו צריכין לזהב לבדק ההיכל היו לוקחין מכאן ומהתכין אותו לעשות ממנו מה שצריך בהיכל עצמו:
ונמנו עליה ג' מאות כהנים. פי' הר"ב לטלטלה ולפנותה ממקום למקום. וז"ל הרר"ש לפנותה ולפרק משוי גרגירים ואשכולות שתלו עליה ע"כ. ומ"ש הר"ב דלאו דוקא שלש מאות כהנים. דאם היתה טעונה כל כך שצריכה שלשה מאות כהנים לפנות. תשבר. וכל כך לא היו ממתינין.:
הֲבַאי, דְּלָאו דַּוְקָא שְׁלֹשׁ מְאוֹת כֹּהֲנִים, וְלֹא נִתְכַּוֵּן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק אֶלָּא לְהוֹדִיעַ שֶׁזָּהָב הַרְבֵּה הִתְנַדְּבוּ שָׁם: