משנת ארץ ישראל, מבוא, פתח דברMishnat Eretz Yisrael, Preface, Preface
א׳פתיחה1את העבודה על המשנה התחלנו אבינו, פרופ' שמואל ספראי ז"ל, ובנו זאב, בשנת תשנ"ח, כפירוש מוגבל למסכת מגילה. אט אט התגבשה ההחלטה לכתוב פירוש מלא למשנה, וזו הסיבה לכך שסדר מועד יוצא תחילה. במהלך הפירוש נפטרה אימנו חיה ז"ל, שתמכה רבות במפעל. עם התחלת הפירוש לסדר נשים הצטרפה למפעל גם האחות חנה. בשנת תשס"ג נפטר אבינו ז"ל, המשכנו שני האחים ובשנת תשס"ה הלכה חנה ז"ל לעולמה בטרם עת (בגיל 63). מאז המשכתי לבד. אני מודה לבורא עולם, החונן לאדם דעת, שזיכנו להיות משפחה לומדת ומלמדת, ומיצר על קטיעת המשפחה שאני חש בה עד היום (תשפ"ג). כל העבודה מוקדשת לכבודו של אבא ז"ל, שלימדנו תורה מילדותנו ונטע בנו את אהבת התורה והחתירה לפירוש אמת ללא מורא בשר ודם.
בשנת תשס"ט יצא לאור המבוא הכללי במסגרת פירוש מסכת שבת. אבא ז"ל קרא בזמנו את הטקסט הראשון, ומאז הוספנו והוספתי עליו. המבוא יצא לאור בשעתו לאחר שכבר למדנו את הסדרים זרעים, מועד ונשים, ובעצם כתב היד לסדרים זרעים ומועד היה גמור. למען ההגינות המדעית עליי לציין כי אבא הספיק לקרוא את הסדרים זרעים ומועד. את גוף הפירוש לנשים למדנו ביחד, אך כתיבתו נעשתה על ידי ובאחריותי. יתר הסדרים נכתבו רק על ידי.
כבר במהדורה הראשונה של המבוא התכוונו לכתוב מבוא מפורט יותר למשנה, ואני בא להוציא לפועל כוונה זאת, באופן חלקי. המשנה ראויה למבוא כללי מפורט יותר, אך במסגרת זו אסתפק בבירור נושאים מספר בלבד. כל מקום הכתוב בלשון רבים הכוונה בו לאבי ז"ל ולי, וכל מקום שהוספתי במהדורה זו כתבתי בלשון יחיד.
המבוא היוצא לאור עתה מורחב ומכיל מסקנות מלימוד יתר המסכתות, אך גופו לא השתנה מאז המהדורה הראשונה שאותה ראה ועליה העיר אבא ז"ל. המהדורה הנוכחית כוללת כמובן התייחסות למחקר שנכתב גם בעשור האחרון.
בשנת תשס"ט יצא לאור המבוא הכללי במסגרת פירוש מסכת שבת. אבא ז"ל קרא בזמנו את הטקסט הראשון, ומאז הוספנו והוספתי עליו. המבוא יצא לאור בשעתו לאחר שכבר למדנו את הסדרים זרעים, מועד ונשים, ובעצם כתב היד לסדרים זרעים ומועד היה גמור. למען ההגינות המדעית עליי לציין כי אבא הספיק לקרוא את הסדרים זרעים ומועד. את גוף הפירוש לנשים למדנו ביחד, אך כתיבתו נעשתה על ידי ובאחריותי. יתר הסדרים נכתבו רק על ידי.
כבר במהדורה הראשונה של המבוא התכוונו לכתוב מבוא מפורט יותר למשנה, ואני בא להוציא לפועל כוונה זאת, באופן חלקי. המשנה ראויה למבוא כללי מפורט יותר, אך במסגרת זו אסתפק בבירור נושאים מספר בלבד. כל מקום הכתוב בלשון רבים הכוונה בו לאבי ז"ל ולי, וכל מקום שהוספתי במהדורה זו כתבתי בלשון יחיד.
המבוא היוצא לאור עתה מורחב ומכיל מסקנות מלימוד יתר המסכתות, אך גופו לא השתנה מאז המהדורה הראשונה שאותה ראה ועליה העיר אבא ז"ל. המהדורה הנוכחית כוללת כמובן התייחסות למחקר שנכתב גם בעשור האחרון.
1
ב׳המשנה היא ספר היסוד של התורה שבעל פה, וחשיבותה לתולדות עמנו רבה הן לדורות התנאים והן לדורנו. דבר זה ידוע ומקובל, ואינו צריך הסבר נוסף. פירושים רבים נכתבו בידי גדולי ישראל למשנה, ובדרך כלל עניינם בירור הרקע ההלכתי לאור מסקנות התלמוד ובהתאם להלכה המקובלת. גם בדורות האחרונים נכתבו פירושים קצרים למשנה, ונזכיר במיוחד את פירושו החשוב של חנוך אלבק, ואת סיכומו הממצה של פינחס קהתי. מסכתות מספר זכו לפירוש מדעי רחב, כגון מסכתות שבת, עירובין ואהלות, שנתפרשו בידי אברהם גולדברג. מורי פרופ' גולדברג כתב אומנם פירוש לשלוש מסכתות אלו, אבל עיקר עיסוקו הוא בהתפתחות הטקסט ופחות בפירוש שוטף. כמו כן פורשו טקסטים קרובים, כגון התוספתא, שפורשה בידי שאול ליברמן. עם כל זאת דומה שטרם נכתב פירוש המדגיש את הרקע ההיסטורי והריאלי, שהוא הבסיס להבנת ספרות חז"ל.
2
ג׳באופן כללי, המחקר המדעי צמצם בכתיבת פירושים לטקסטים. גם כאשר פרסם חוקר טקסט הרי שהתמקד בבירור הנוסח, במציאת המקבילות (וכל המרבה הרי זה משובח, גם אם המקבילות אינן תורמות) ובבירורי מילים ביוונית, ופחות בפרשנות שוטפת של הטקסט. כאלה הם החיבורים המופתיים, המובהקים והמלומדים של אלבק לבראשית רבה, של מרגליות לויקרא רבה, של תבורי ועצמון לאסתר רבה, של היגר לספרות יראת חטא ודרך ארץ ולחיבורים רבים נוספים.
3
ד׳הרעיון לפרש את המשנה פירוש מדעי־היסטורי־חברתי צמח מתוך עשרות שיחות של לימוד במסגרות שונות. חשנו שזהו צורך השעה המתבקש ממצב הלימוד ומהישגיו. אומנם המשנה נלמדת זה דורות רבים, אך כפי שגם נראה להלן היא נתפסה לרוב כחלק מתוך הגמרא, ונלמדה כאילו הייתה השורה הראשונה של כל סוגיה. דורות רבים עסקו בלימוד תורה שבעל פה, ועליהם נוספו ארבעה או חמישה הדורות האחרונים שבהם התגבשה דרך הלימוד של "חכמת ישראל", דרך העיון והמחקר הפילולוגי וההיסטורי, שהציגה כלי עבודה חדשים ושונים. הגיעה העת לנסות לחבר את כל דרכי הלימוד לשיטה אחת שתברור את המתבקש להבנת פשט המשנה.
4
ה׳המשנה נכתבה על רקע ארץ ישראל וההתרחשויות בה, אבל עם ישראל נעקר משורשיו והתרחק מנופי ארצו. המשנה הפכה לאבן פינה בבניין ההלכתי המפואר, אך הרקע הריאלי שהיא משקפת הפך לשולי, בלתי מוכר ומנוכר. הרקע הריאלי של המשנה הוא הגאוגרפיה של הארץ, כלי העבודה, המציאות הפוליטית, הרקע החברתי ותולדות העם.
5
ו׳בדורנו זכינו לחזור לארץ ולשוב ולהכירה. המחקר ההיסטורי והארכיאולוגי התפתח עד למאוד, ובמקביל זכינו לכתבי יד נוספים של המשנה. חשבנו בזמנו שאחת המשימות המוטלות על דורנו על ידי שר התורה שבעל פה היא לכתוב פירוש למשנה אשר יתמקד ברקע ההיסטורי, החברתי והריאלי של המשנה. פירוש מעין זה יבהיר את המקומות הנזכרים במשנה, את המונחים החברתיים ואת המושגים הריאליים והתפיסות שעליהם התבססו חכמים בבואם לחבר את המשנה. את כל אלה יש לברר על בסיס שלל המקורות העומדים לרשותנו – מקורות תלמודיים, מקורות יהודיים מחוץ לבית המדרש, מקורות לא יהודיים וממצא ארכיאולוגי, ובעזרת כלי חקר מתחומי מדעי החברה והרוח.
6
ז׳לדוגמה, המשנה הראשונה במסכת ברכות קובעת: "מאימתי קורין את שמע בערבית? משעה שהכהנים נכנסים לאכל בתרומתן". הפרשנות המסורתית התמקדה בשאלה ההלכתית, ממתי צריך לקרוא קריאת שמע, שאלה מעשית שכל יהודי מתחבט בה, או שעליו להתחבט בה, ערב ערב. פירוש ארץ ישראל, המוצע כאן, יתמקד בשאלות הרקע הריאלי. מתי אכלו אנשים רגילים את סעודתם, מה היה המיוחד בכוהנים, מה היה מעמדם בחברה ומה היו נוהגי הטהרה והאכילה המיוחדים שלהם. במקביל ניסינו לבדוק את השתלשלות ההלכה: מתי נקבעה קריאת שמע לחובה יום יומית, מה היו סדריה, האם כל הציבור קיים את המצווה והאם היה מקובל לקרוא קריאת שמע בבית הכנסת או בביתו של היחיד. כידוע, בית שמאי דרשו שכל אדם יקרא את "שמע" בערבית בלכתו לישון ובבוקר בקומו משנתו, ואם כן הוא קריאת שמע היא תפילת יחיד, ואין מקומה בבית הכנסת. מנהגנו, לומר קריאת שמע כחלק מהתפילה הציבורית בבית הכנסת, הוא מהלכת בית הלל. הפירוש המוצע אמור היה לברר ממתי התקבלה ההלכה של בית הלל, וכיצד נהגו לפני שנקבעה ההלכה; כיצד השפיעה הלכה זו על התפתחות בית הכנסת, שהרי לפי בית שמאי אי אפשר לקרוא שמע בערבית בבית הכנסת, אם כן מה היו תפקידי בית הכנסת? ואחרון חביב: האם אכן ההלכה משקפת את נוהגי קריאת שמע בערבית ברחבי הציבור היהודי?
7
ח׳בכתיבת המבוא אנו נשענים על פירוש המשנה, על כן די באזכור המשנה ואיננו צריכים לדון בפירושה ובבעיותיה. דבר זה מאפשר לנו להוביל את הקורא למסקנותינו בקצרה, יחסית.
8
ט׳מאות שנים לומדים את מקורות חז"ל. במאה השנים האחרונות, מאז ראשיתה של "חכמת ישראל", מקורות אלו מהווים נושא למחקר מדעי של מאות חוקרים ומלומדים. במהלך השנים נבחנו סוגיות חשובות, בחלק מהן התגבשה הסכמה, ובחלק חודדו מחלוקות והוצגו דעות שונות. במסגרת מבוא קצר זה איננו יכולים לפרוס את כל יריעת המחקר ולא לסקור את כל הדעות השונות, וודאי שלא להציג את התפיסה המקובלת עלינו על ראיותיה. במסגרת מבוא זה נסתפק אפוא בהצגת עמדתנו לגבי שאלות המפתח הנוגעות ישירות לפירושנו.
9