משפטי עוזיאל, חלק ז, אבן העזר מהד' תניינא מ״וMishpetei Uziel, Volume VII, Even HaEzer 46
א׳עוד בענין הנ"ל
1
ב׳(לאה"ע סימן יז)
2
ג׳כט חשון תש"ו
3
ד׳לכבוד הא' הנ'
4
ה׳מר מיכאל מולכו יצ"ו
5
ו׳סאלוניקי
6
ז׳שלום וברכה.
7
ח׳א.מ.נ.
8
ט׳מכל האמור ומדובר לעיל הנני לסכם למסקנא דדינא התשובות דלקמן שנתקבלו, אחרי התיעצות בכתב ובע"פ עם חברי הרב הגאון הגדול כמוהר"ר יצחק אייזיק הלוי הרצוג יצ"ו, הרב הראשי לארץ ישראל.
9
י׳שאלה א
10
י״אבימים האחרונים חוזרים מפולניה מגורשים ממדינת יון, אנשים שנשיהם וילדיהם לוקחו על ידי הגרמנים בכיוון בירקאנאן, והובלו לחדרי הגאזים וכבשוני השרפה, ואין כל תקוה לראותם בחיים. אחדים מהאנשים האלה התקשרו עם נשים יהודיות אחרות ויש שהולידו מהם בנים, ועתה רצונם לסדר נשואיהם כדת משה וישראל.
11
י״באיך להוכיח שמתו נשותיהם הראשונות? האם אפשר לסמוך על עדות הכללית גם בשביל כל איש ואשה שמתה אשתו?
12
י״גתשובה
13
י״דאם יש עדות מוסמכת על זהותם של נשים אלה שלוקחו על ידי הגרמנים בכיוון בירקאנאן והובלו לחדרי הגאזים וכבשונות האש, אפשר לסמוך על עדות זאת להתיר את בעליהן לישא להם נשים אחרות, או לסדר חופה וקידושין כדת משה וישראל עם אלה שהתקשרו אתן בחזקת שנשיהם מתו. וזה אחרי חקירה בכל רשימות הניצולים שהתפרסמו עד היום, ממוסדות יהודים או ממשלתיים שהם מספקים להם מזונות.
14
ט״ואולם אם יתגלה במשך הזמן שנשים אלה נמלטו והן בחיים, חייב הבעל במזונותיהם עד שיגרש אותה מדעתה ורצונה בגט פיטורין, כדת משה וישראל.
15
ט״זשאלה ב
16
י״זאנשים ונשים שהיו נשואים ולא היו להם ילדים, או שהיו להם ילדים – בן זוגם נעלם ולא ידוע ממנו מאומה.
17
י״חהאנשים או הנשים האלה רוצים להנשא ולהקים חיי משפחה חדשים – כמה זמן צריכים הם לחכות כדי שיהיו מותרים להנשא?
18
י״טתשובה
19
כ׳הנשואין בישראל אינם מתבטלים אלא בגט פיטורין, או במיתת הבעל, על פי עדות מוסמכת ופסק דין בית דין מוסמך להתיר נשואיהם של האיש או האשה שנעלם בן זוגם, ואין מרחק של זמן העלמותו של אחד מהם מבטל הנשואין.
20
כ״אשאלה ג
21
כ״באנשים או נשים שנשאו והולידו בנים, או אלה שלא היו להם בנים והם חוזרים בלי בן זוגם, האפשר להסתפק בעדות של אנשים שראו אותם שהועלו ברכבות המובילות לבתי המשרפות, כדי לחשוב אותם כמתים ולהתיר הנשואין לבן זוגם.
22
כ״גתשובה
23
כ״דהאיש והאשה אינם שוים בדינם בענין זה, כי איש שנשא אשה אחרת על סמך עדות ופסק דין בית דין, אם יתברר שאשתו היא בחיים, אינה נאסרת עליו, אלא היא כאשתו לכל דבר, וחייב הבעל במזונותיה, עד שתתגרש ממנו בגט פיטורין מדעתה ורצונה.
24
כ״הלעומת זאת האשה שנעלם בעלה, והותרה בנשואיה עם אחר על פי בית דין מוסמך, אם יתברר שבעלה הראשון עודנו בחיים, נאסרת אשתו על בעלה הראשון, ואין לה ממנו מזונות ולא כתובה, והיא נאסרת גם על בעלה השני, ובניה ממנו אסורים לבוא בקהל ישראל לעולם.
25
כ״וכל אשה שמת בעלה אינה מותרת להנשא לאחר, אם לא היו לו בנים לבעלה או שמתו בחייו ונשארו לו אחים, ובמקרה זה הרי היא זקוקה לחליצה, וכל זמן שלא תחלוץ אסורה להנשא.
26
כ״זבמצב טראגי זה שאבות ובנים רוטשו כאחד, ואי אפשר לברר אם מתו הבנים אחרי אבותיהם, ואם כן נפטרה אשתו מזיקת יבום וחליצה, או שמתו בחיי האב ונפלה אשתו לפני יבמה לחליצה.
27
כ״חלכן כל זמן שלא יתברר בהוכחות מהימנות ומוסמכות על פי הדין, אין להתיר לאשה נשואה להנשא עם אחר עד שיתברר שבעלה השאיר בנים אחריו, ובלא זה צריך שיתברר שלא היו לו אחים או שמתו.
28
כ״טלכן היתר נשואיהם של נשים עגונות דורש זהירות מרובה, והואיל ועינינו רואות בעתונות וברשימות שמתפרסמות בהם רשימת ניצולים, שמות חדשים שיצאו ממחבואיהם הנעלמים, או שנתגלו בשמותיהם האמתיים ביהדותם שהתנכרו להם בשעת השמד.
29
ל׳לזאת אני מוצא מדין תורה להיות מתון מאד בהיתר נשואי נשים עגונות אלה, לפני עבור שנים עשר חודש מהיום, ובמשך זמן זה לבדוק בכל רשימות הניצולים, ובודאי שיתגלו פרטים מבוררים על חייהם של ניצולים שהם נעלמים כעת.
30
ל״אאחרי י"ב חודש נזדקק לדון בשאלה זאת, על יסוד רשימה מפורטת של הנשים העגונות מבעליהן, בפרוט שמות האשה והבעל הנעלם, ומסיבותיהן המשפחתיות ומקרי העלמותם.
31
ל״באם יש נשים כאלה שיש בידן איזו עדות מיתה מפי עדים, או עד אחד, או מסמכים משרדיים בני סמכא, נדון על כל מקרה כזה לחוד, אחרי קבלת פרטיכל קבלת העדות, או תעודות מוסמכות במקורן, או העתקה מאושרת.
32
ל״גשאלה ד
33
ל״דאיך להתנהג עם אלה משני המינים שבשובם מפולניה מצהירים שהם רווקים ושלא נשאו מעולם ורצונם להנשא.
34
ל״האנו חסרי הארכיבים ואין לנו אפשרות לאשר או לבטל דבריהם, האם מספיקה במקרה זה עדות עדים שהם פנויים כדי לסדר נשואיהם?
35
ל״ותשובה
36
ל״זכל איש ואשה שבאים לפנינו לבדם, אינם מוחזקים לנשואים, ולכן אפשר להתיר נשואיהם על פי קבלת עדות מפי עדים מוסמכים ונאמנים, שיעידו שכל אחד מהם הוא רווק ולא קשור בשום קשר של נשואין קודמין.
37
ל״חוזה דוקא בזמן הזה שאבדו כל ספרי הארכיבים של הקהלות, ואי אפשר לבקש תעודת רווקות ממקום שיצא ממנו, אבל במקום שאפשר להשיג תעודות כאלה, נהגו ברוב קהלות ישראל להצריך תעודת רווקות מבית דין שיצאו משם האיש או האשה, ורק עפ"י תעודה זאת מתירים להם נשואיהם.
38
ל״טוהנלע"ד כתבתי
39