מבחר הפנינים ד׳Mivchar HaPeninim 4
א׳אמר החכם המחילה לנבל. כפי שהגון לנדיב:
1
ב׳ואמר מחל על שהרע לך. ותן למי שמנע ממך:
2
ג׳ואמר ההודאה בעון הטענה כבקשת המחילה:
3
ד׳ואמר הודה בעונך ובקש מחילה כי כפירת העון שתי העונות:
4
ה׳ואמר מחל חטא אוהבך. ואל תתגלה לשנאך:
5
ו׳ואמר אם תקום תדאג. ואם תמחול תעלוץ:
6
ז׳ואמר כי מלך צוה להרוג עדת אסירים. אמר אחד מהם אדוני מלך אם אנחנו הרענו לחטא. הלא אתה תטיב [שאת] כשתאמר הרפו לאלה הנבלים. ולא היה אדם בהם שהטיב לדבר כזה. ונמנע המלך ולא הרגם:
7
ח׳ואמר כי מלך אחד צוה להרוג חכם אחד. אמר לו אחד מיועציו אתה יכול לעשות מה שלא עשית יותר מהשיב מה שעוית. ונמנע ולא הרגום:
8