נדה נ״ח אNiddah 58a
א׳מִדְּרַבָּנַן.
1
ב׳רַב אָשֵׁי אָמַר: שְׁמוּאֵל הוּא דְּאָמַר כְּרַבִּי נְחֶמְיָה, דִּתְנַן: רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: כׇּל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טוּמְאָה — אֵינוֹ מְקַבֵּל כְּתָמִים.
2
ג׳בִּשְׁלָמָא לְרַב אָשֵׁי — הַיְינוּ דְּקָאָמַר ״קַרְקַע״, אֶלָּא לְרַב יִרְמְיָה — מַאי אִירְיָא קַרְקַע? אֲפִילּוּ גְּלִימָא נָמֵי! לָא מִיבַּעְיָא קָאָמַר.
3
ד׳לָא מִיבַּעְיָא גְּלִימָא, דְּלָא מִבְּדַק שַׁפִּיר, וְאִיכָּא לְמֵימַר מֵעָלְמָא אֲתָא, אֶלָּא אֲפִילּוּ קַרְקַע דְּמִבְּדַק שַׁפִּיר, דְּאִיכָּא לְמֵימַר מִגּוּפַהּ אָתְיָא — טָהוֹר.
4
ה׳עַל עֲקֵבָהּ וְעַל רֹאשׁ גּוּדָלָהּ טְמֵאָה וְכוּ׳. בִּשְׁלָמָא עֲקֵבָהּ, עֲבִיד דְּנָגַע בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, אֶלָּא רֹאשׁ גּוּדָלָהּ מַאי טַעְמָא? וְכִי תֵּימָא זִימְנִין דְּנָגַע בַּעֲקֵבָהּ, וּמִי מְחַזְּקִינַן טוּמְאָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם?
5
ו׳וְהָתַנְיָא: הָיְתָה לָהּ מַכָּה בְּצַוָּארָהּ, שֶׁתּוּכַל לִתְלוֹת — תּוֹלָה, עַל כְּתֵפָהּ, שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לִתְלוֹת — אֵינָהּ תּוֹלָה.
6
ז׳וְאֵין אוֹמְרִים ״שֶׁמָּא בְּיָדָהּ נְטָלַתּוּ וֶהֱבִיאַתּוּ לְשָׁם״! אֶלָּא שָׁאנֵי רֹאשׁ גּוּדָלָהּ, דְּבַהֲדֵי דְּפָסְעָה עֲבִיד דְּמִתְרְמֵי.
7
ח׳וְלָא מְחַזְּקִינַן טוּמְאָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם? וְהָתַנְיָא: נִמְצֵאת עַל קִשְׁרֵי אֶצְבְּעוֹתֶיהָ — טְמֵאָה, מִפְּנֵי שֶׁיָּדַיִם עַסְקָנִיּוֹת הֵן.
8
ט׳מַאי טַעְמָא? לָאו מִשּׁוּם דְּאָמְרִינַן: בָּדְקָה בְּחַד יְדָא, וְנָגְעָה בְּאִידַּךְ יְדָא? לָא, שָׁאנֵי יְדַהּ, דְּכוּלַּהּ עֲבִידָא דְּנָגְעָה.
9
י׳עַל שׁוֹקָהּ וְעַל פַּרְסוֹתֶיהָ, מִבִּפְנִים וְכוּ׳. מִבִּפְנִים — עַד הֵיכָא? אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי: עַד מָקוֹם חֲבָק.
10
י״אאִיבַּעְיָא לְהוּ: מְקוֹם חֲבָק כְּלִפְנִים אוֹ כְּלַחוּץ? תָּא שְׁמַע, דְּתָנֵי רַב קַטִּינָא: עַד מְקוֹם חֲבָק, וַחֲבָק עַצְמוֹ כְּלִפְנִים. רַב חִיָּיא בְּרֵיהּ דְּרַב אַוְיָא מַתְנֵי לַהּ בְּהֶדְיָא, אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי: עַד מָקוֹם חֲבָק, וַחֲבָק עַצְמוֹ כְּלִפְנִים.
11
י״בבָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה: ״כְּשֵׁיר״ מַהוּ? ״כְּשׁוּרָה״ מַהוּ? ״טִיפִּין טִיפִּין״ מַהוּ? ״לְרוֹחַב יְרֵכָהּ״ מַהוּ?
12
י״גתָּא שְׁמַע: עַל בְּשָׂרָהּ, סָפֵק טָמֵא סָפֵק טָהוֹר — טָמֵא. עַל בְּשָׂרָהּ — מַאי לַָאו כִּי הַאי גַוְונָא? לָא, דִּלְמָא דַּעֲבִיד כִּרְצוּעָה.
13
י״דהַהִיא אִיתְּתָא דְּאִשְׁתְּכַח לַהּ דְּמָא בְּמַשְׁתִּיתָא, אֲתַאי לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יַנַּאי, אֲמַר לַהּ: תֵּיזִיל וְתֵיתֵי.
14
ט״ווְהָתַנְיָא: אֵין שׁוֹנִין בִּטְהָרוֹת! כִּי אָמְרִינַן אֵין שׁוֹנִין — לְקוּלָּא, אֲבָל לְחוּמְרָא — שׁוֹנִין.
15
ט״זהָיְתָה פּוֹשַׁטְתּוֹ וְכוּ׳. תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי יוֹסֵי: דָּבָר זֶה הוֹרֵיתִי בָּעִיר רוֹמִי לְאִיסּוּר, וּכְשֶׁבָּאתִי אֵצֶל חֲכָמִים שֶׁבַּדָּרוֹם אָמְרוּ לִי: יָפֶה הוֹרֵיתָהּ.
16
י״זתָּנוּ רַבָּנַן: אֲרוּכָּה שֶׁלָּבְשָׁה חֲלוּקָהּ שֶׁל קְצָרָה, וּקְצָרָה שֶׁלָּבְשָׁה חֲלוּקָהּ שֶׁל אֲרוּכָּה — אִם מַגִּיעַ כְּנֶגֶד בֵּית הַתּוּרְפָּה שֶׁל אֲרוּכָּה, שְׁתֵּיהֶן טְמֵאוֹת. וְאִם לָאו, אֲרוּכָּה טְהוֹרָה וּקְצָרָה טְמֵאָה.
17
י״חתַּנְיָא אִידַּךְ: בָּדְקָה חֲלוּקָהּ וְהִשְׁאִילַתּוּ לַחֲבֶירְתָּהּ, הִיא טְהוֹרָה וַחֲבֶירְתָּהּ תּוֹלָה בָּהּ. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: וּלְעִנְיַן דִּינָא תְּנַן, אֲבָל לְעִנְיַן טוּמְאָה — הִיא טְהוֹרָה וַחֲבֶירְתָּהּ טְמֵאָה.
18