נשמת חיים, המאמר הרביעי י׳Nishmat Chayyim, Fourth Treatise 10
א׳מביא הרבה ראיות מן הנביאים וכתובים להוכיח אמתת הגלגול:
1
ב׳גם המהביל כל ענייני העולם הזה שלמה המלך עליו השלום תחלת דבר ה' בו בספר' דקהל' רמז הסוד הנפלא הזה מהגלגול באומרו דור הולך ודור בא והיה מן הראוי שיסדר דבריו להפך כי ההויה קודם להפסד. אבל כאן נרמז הסוד הזה והדורו' שהולכים הם עצמם הדורו' אשר אחר כך באים, וכן במדרש רבי נחוני' בן הקנה אמר רבי עקיבא דור הולך ודור בא היה לו לומר דור בא ודור הולך אלא מלמד שכבר בא. ואל הסוד הזה רמז באומרו מה שהיה הוא מה שיהיה ואין כל חדש תחת השמש:
2
ג׳עוד השיב ידו על הסוד הזה בסימן ד' באומרו ושבח אני את המתים שכבר מתו מן החיים אשר הם חיים עדנה. ובהיות שלא ימצא בין אנשי הדעת והתבונה מי שיאמת שההעדר טוב מהמציאות הפירוש המקובל הוא כמעט מוכרח. ורצונו שהמתי' שכבר מתו פעם אחרת וזוכים לאחר שנתגלגלו ומתו למנוחה נכונה בישיבה עליונה הם יותר משובחים מאלו המגולגלים שעדין הם בעולם. וכן הרשב"י בפרשת וישב עמוד תכ"א כתב ושבח אני את המתים שכבר מתו דייקא מן החיים אשר המה חיים עדנה מאי עדנה כמה דאתמר אחרי בלותי היתה לי עדנה. וכתיב ישוב לימי עלומיו, וטוב משניהם את אסר עדן לא היה אשר לא ראה את המעשה הרע וגו' דלא שב לימי עלומיו, ולא איצטריך לאתתקנא ולא סביל חובין קדמאין בגין דהקב"ה יהב ליה אתר מתקנא בההוא עלמא כדקא יאות. ראה נא איך פירש הפסוק לענין כונתנו והכי פרושו ושבח אני את המגולגל אשר מת בתשובה ומעשים טובים מן המגולגל אשר עדין לא מת שמא יחטא. וכמו שאמר הכתוב הן בקדושיו לא יאמין, וטוב משניהם את אשר עדן לא היה פירוש שמת ולא חזר בגלגול ולא שב לעדנה ולימי נעוריו. וזהו טעם כפל המתים שכבר מתו דאי לא תימא הכי מאי עניינו, ואם כן כאן פרט הכתוב ענין הסוד הזה וסוד ה' ליראיו:
3
ד׳הפעם הרביעית אשר רמז שלמה המלך ע"ה הענין הזה הוא בסימן ח' ושם נאמר ראיתי רשעים קבורים ובאו וממקום קדוש יהלכו וישתכחו בעיר אשר כן עשו גם זה הבל. ודע שבפסוק הזה לא מצאו כל אנשי חיל ידיהם בפירושו כי מה ענין קבורים ובאו. ומה שפירש בו הראב"ע שראה הרשעים מתים בלי צער ובאים שנית לעולם דהיינו בניהם שממלאים מקומם ולא ישכח זכרם והישרים שהיטיבו לעשות והם הצדיקים שממקום קדוש באו ישתכחו הם וזרעם יסוף. וימשך מזה לחשוב שאין שכר ועונש זה הבל כי ה' יפרע מהם וישלם לצדיקים בעולם הבא. הוא היותר קרוב לפשט הגם שהוא דחוק. ולכן באמת יפה נדרש לפי דברי המקובלים על הגלגול ופירושו כך הוא ראיתי רשעים קבורים ובאים ושבים פעם אחרת לעולם הזה לתקן את אשר עותו ממקום קדוש ששם הנשמות ואחר כך משתבהין בההוא עלמא מאשר עשו מהמצות ומעשים טובים. וכך הוא הפירוש ודלא כדפירש הרב מאיר גבאי בס' המראות חלק העבודה פרק ל"ב שכן תמצא בזוהר פר' וישב עמוד תכ"א וכד מתקנן לבתר כדקא יאות אלין משתבחין בההוא עלמא בגין דהקב"ה איתרעי בהו. וכפי זה וישתבחון קרי בב'. אמנם רבים קראו וישתכחו בכ'. וכך דרשו ששלמה המלך היה מהביל אפילו האמת והמוסכ' באומרו שאין שום תועלת אם יבאו הרשעים וישובו לעולם הזה ממקום קדוש מאחר שישתכח מהם כל אשר עשו ואינם זוכרים להזהר מלחטוא שנית ולתקן את אשר עותו. ובאמת זו היא טענה גדולה נגד הגלגול. אשר על כן בפרקים יבאו אחתור להתיר הטענה הזאת. ודי עתה לפי כונת הפרק להורות ששלמה המלך עליו השלום גם הוא אשר וקיים האמונה הזאת מהגלגול:
4
ה׳גם ביד הנביאים הראשונים נחתם הסוד הנפלא הזה. הלא תראה האשה התקועית אומרת כי מות נמות וכמי' הנגרי' ארצה אשר לא יאספו ולא ישא אלהים נפש וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח. והפירוש המקובל כך הוא. כי החוטא מת מיתה אחר מיתה יען מתגלגל מגוף לגוף וכמי' הנגרי' ארצה אשר לא יאספו כן נפשות בני אדם לא תאספו עוד אל הגוף בטבע כי אם ביכולת האלהי ודרך נס, ולא ישא אלהים נפש איש מ המיתה אבל חושב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח ר"ל להשיב אליו כרוב רחמיו וחסדיו הנפש החוטאת ואשר בעונותיה הודחה ממחיצתו. וזה על ידי גלגולים פעמים שלש עם גבר כדי שהחוטא יתקן את אשר עות ותשוב הנפש לשרשה ואל מנוחתה כבוד וכל המקובלים בונים כמעט כל אמונתם בפנה הזאת על הפסוק הזה ובאמת ראוי הוא להשען עליו כי הוא ברור וקיים:
5
ו׳ישעיהו הנביא גם הוא בסימן כ"ב הודיע לנו העיקר הזה הלא הוא בקראו תגר על אנשי דורו האומרים הרוג בקר ושחוט צאן אכול בשר ושתות יין אכיל ושתו כי מחר נמות אמר בסימן כ"ב באזני ה' צבאות אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון. ותרגם המתרגם מות' חנינא, וכן בירושלמי זו מיתה שניה ר"ל אחר שישובו עוד בגוף אחר למות מיתה שניה. ונראה לי דהוקשה להם כי איך תוכל המיתה דכל אדם שוה בה כצדיק וכרשע לכפר העון הגדול הזה ויהיו נקיים מכל חטא ואשמה לחיי העולם הבא. ולכן פירשו מה שפירשו שענין המיתה היא השנית. אחר שיתגלגלו ויתקנו מה שקלקלו. וכן תרגם בסימן ס"ה לא אחשה כי אם שלמתי ושלמתי על חיקם ואמסר למותא תניינא ית גוייתהון. וזה מורה שאין פירוש מותא תניינא מיתת הנפש אלא הגוף השני בגלגול:
6
ז׳סוף דבר הענין הזה פירש הקב"ה בעצמו לאיוב סימן ל"ח באמור לו לאחז בכנפית הארץ וינערו רשעים ממנה תתהפך כחומר חותם ויתיצבו כמו לבוש. רוצה לומר כפי מה שכתב הרב רבינו בחיי המימיך צוית כמוני לאחוז בכנפות הארץ ולנער הרשעים ממנה ולהעמיד אחרים תחתיהם ותתהפך הארץ מהם כחומר חותם שהוא מתהפך ומשתנה לצורות משתנות ויתיצבו כל אחד ואחד מהרשעים כאדם שהוא לבוש בגדים חדשים וכו' ובמליצת אליהוא לאיוב תראינה עיניך עוד מפורש הענין הזה בע"ה. וזהו מה שהעיד על עצמו באומרו ערום יצאתי מבטן אמי וערום אשוב שמה ר"ל אשוב ממש לבטן בהיותו חושב שעוד תשוב נשמתו להתגלגל בגוף אחר. ודע שעל היסוד הזה בנו חכמי האמת כל הגלגולים שנתגלו להם בחכמתם, וכן אמרו לבן הארמי זה בלעם והוא הוא נבל הכרמלי אותיות דדין כאותיות דדין. דתן ואבירם זה דואג ואחיתופל משה ראשי תיבות משה שת הבל. וכן הרשב"י בפרשת בראשית בעמוד ק"ן זה לשונו. בשגם זה הבל והא אוקמוה בשגם זה משה. משה זה שת ואיהו שת ואיהו הבל. והן כל אלה יפעל א' פעמים שלש עם גבר וכו'. וזהו סוד מה שהיה הוא שיהיה ר"ת משה. ונרמזו באותיות למפרע ולא כסדרן בהיות שמשה היה בסוף הגלגול ונרמזו בו בשעת מתן תורה גלגוליו שעברו למקבלי התורה. אבל באדם באו האותיות כסדרן יען גלגוליו לדור אחרון והודיעו לו מראשית אחרית דבר כנזכר למעלה. וזהו סוד ומשה היה רועה את צאן כענין שנאמר ויהי הבל רועה צאן, ואין הבל אלא להב שנאמר בלבת אש מתוך הסנה, גם אמרו יקם קין ר"ת יתרו קרה מצרי. ושפתחה האדמה את פיה לבלוע את קרה כאשר פצתה לבלוע דמו של הבל. ואמרו עוד שהי' הרוגי מלכות היו הי' שבטים שמכרו את יוסף כי היו כפי התורה מחוייבי' למות כמו שכתוב וגונב אישימכרו ונמצא בידו מות יומת. ושעל כן שמות העשרה שבטים חוץ מיוסף ובנימן שנתחייבו במכירת יוסף עולין כשמות עשרה הרוגי מלכות. צא וחשוב רבן שמעון רבן ישמעאל ר' עקיבא ר' חנניה בן תרדיון רבי טרפון ר' יהודה בן בבא ר' אלעזר בן שמוע ר' ישבב הסופר ר' יהודה הנחתו' ור' חוצפית התורגמן סך שמותם אלפים ושמנה מאות וחמשים ושמנה כמספר שמות השבטים עם זבולן בואו ח'. ולכן אמרו שכאשר יוסף נשק לכל אחיו ויבך עליהם רוח ה' הופיע בו על מיתתה בי' הרוגי מלכות כאמור. ובספר מגלה עמוקות אופן פ"ד נאמר שאנטונינוס ורבי גלגולי דיעקב ועשו ננהו. וכאלה תמצא הרבה בס' הכונות להרי"א ובס' מגיד משנה נדפס מחדש בוינציאה ובס' עשרה מאמרות פוק ותשכח דברים מתמיהים והמה נפלאים ממני:
7