נשמת חיים, המאמר הרביעי ד׳Nishmat Chayyim, Fourth Treatise 4
א׳איך בפנת ההשארות הנפשיי תלוים הג' פינות ויסודי התורה הראשיים:
1
ב׳באמונה הזאת מההשארות הנפשיי תלוים קורא משכיל הפינות הראשיות ועקרי הדת רצוני לומר מציאות ה' תורה מן השמים ושכר ועונש שאם תאמר שהנפש נפסדת וכלה עם הגוף אין כאן שכר ועונש ואם אין שכר ועונש והשגחה על הברואי' אין כאן מציאות השם. ואם אין מציאות ה' ושכר ועונש לאיזה תכלית תהיה תורה מן השמים ועמל המצות וקיומם. אשר על כן החוט המשולש לא במהרה ינתק. וביאור הדברים. אנחנו רואים מאשרים זדים גם נבנו עושי רשעה גם בחנו האלהים וימלטו ארץ נתנה ביד רשע להם לבדם נתנה הארץ גם גברו גם עשו חיל. והפך זה ראינו הצדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים והרשע מכתיר את הצדיק. ואם יש בעולם אלוה צריך שתהיה בו השגחה. ואם יש השגחה צריך שיהיה שכר ועונש. ואם יש שכר ועונש בהכרח צריך שיהיה עולם אחר אשר שם יקבל כל א' וא' הגמול הראוי והצודק ממעשיו. וכן על ענין הזה פירש הרב בעל העקרים במ"א פ"ח משפטי ה' אמת צדקו יחדו. באומרו אם ימצא בנראה צדיק אובד בצדקו ורשע מאריך ברשעתו הנה זה הוא כשיבחנו העונשים בבחינת טובות העולם הזה בלבד. אבל כשתעורכנה יחד טובות העולם הזה המגיעות לרשע עם הרעות והעונשים המגיעים לו בעולם הבא. וכן הרעות המניעות לצדיק בעולם הזה עם הטובות המגיעות לו בעולם הבא נמצא שני הגמולים צודקים יחד אף על פי שלא יצדק כל א' מהם נפרד בפני עצמו וזהו שאמר המשורר משפטי ה' אמת צדקו יחדו. אמר אמת על שיעור העונשי. ואמר צדקו יחדו על עונשי העולם הזה עם טובות העולם הבא או ההפך ע"כ. נמצינו למדין שמוכרח הוא להאמין עם עקר מציאות ה' ושכר ועונש ההשארות הנפשיי והגמול הבא אחר המות ואז תתקיים אמתת תורה מן השמים ולא יהיה שוא עבוד אלהים, דאם לא כן הצדיקים אינם זוכים גמול מעשיהם הטובים והרשעים הם מאושרים מהם באשר זוכים העולם הזה ואין להם עוד עונש בעולם הבא ודייני הארץ יהיו יותר צדיקים מהשופט כל הארץ אם הם יגמלו טוב לצדיקים ויענשו בבתי דינם הצדק הרשעים וכבר אמרו טוב שבגוים הרוג ורצוח בבית דינם הרשעים ופועלי עולה לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו וגם זו היא ראיה מוכרחת שאין עליה גמגום:
2