נשמת חיים, המאמר השני י״דNishmat Chayyim, Second Treatise 14
א׳שהנשמה אינה צורה לגוף כלל אלא אומן שמשתמש בכלי זה מהגוף כי זה כל האדם:
1
ב׳הגם שהפילוסופים הסכימו שהאדם הוא מורכב מגוף ונפש והם השני חלקים אשר בעבורם נקרא שמו אדם דעת חכמי הקבלה לא נוחה מהם באומרם שהנשמה באשר היא חלק אלוה ממעל ונצבת כמו שהוכחנו בפרק הקודם הוא כל האדם והגוף כמו כלי תשמיש לה ואינו נקרא אדם אלא בשר אדם וכמו שכתוב על בשר אדם לא ייסך וכתיב אדם כי יהיה בעור בשרו מכלל דתרתי מילי נינהו. וכן בפרשת בראשית נאמר וינחם ה' כי עשה את האדם בארץ ובא הפירוש באשר הוריד הנשמה הנקראת אדם ממנוחתה כבוד אל ארץ חשך וצלמות אשר בחברת הגוף חטאה ועד עפר הגיעה כדפירשנו במה שקדם. וכן איתא בספר הבהיר גופא דאינש איקרי לבושא דאדם. והרשב"י בפרשת בראשית ז"ל רוחא דסער קדישא גופא דיליה לבושא דאדם איהו וע"ד כתיב עור ובשר תלבישני בשרא דאדם לבושייהו ובכל אתר כתיב בשר אדם אדם לגו בשר' לבושא דאדם עכ"ל. ובפרשת יתרו כתב כד איתברי אדם מה כתיב ביה עור ובשר תלבישני וכו' אי הכי האדם מהו אי תימא דאינו אלא עור ובשר ועצמות וגידין לאו הכי דהא ודאי האדם לאו איהו אלא נשמתא ואילין דקאמר עור ובשר ועצמות וגידין כלהו לא הוי אלא מלבושא לחודא מאינון אינון דבר נש וכו' עכ"ל. והריקנטי והציוני על פסוק נעשה אדם בצלמנו כדמותנו אמרי תרוייהו ושם האדם הנברא בצלם לא נאמר על הגוף הנברא מטיפה סרוחה כי רוח הפנימי נקרא אדם וכו'. וכן בעל השפע על בהקדמת ספרו ז"ל. תדע כי הנשמה להיותה כלולה מרמ"ח אברים לבנים ושס"ה גידים אדומים רוחניים הנה היא מתלבשת בגוף האדם כענין שאמר איוב עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תסוככני. ואם העור והבשר הם הלבוש והעצמות וגידים הם הסכך צא וראה בעין שכלך להבין ולהשכיל מי הוא האדם כי בודאי הפנימי שהיא הנשמה היא הנקראת אדם באמת והיא העיקר הנקראת אדם ברמ"ח אבריה ושס"ה גידיה הנעלמים. והעור והבשר הנגלים הם הלבוש שמלבישין את האדם הנעלם והעצמות והגידים הם הם הסכך שמסככין על האדם הנעלם. ואם כן הגוף הוא הלבוש החופף על האדם הנעלם שה"אהנשמה הנעלמה הנקראת אדם באמת בכלל רמ"ח אבריה ושס"ה גידיה הרוחניי' וכו'. עכ"ד. וכן הוא דעת כל חכמי האמת ונמשכו אחריהם רבים מאנשי התבונה והדעת בין חכמי אומות העולם כגון אפלטון בס' הטימיאו פרופיריאו ימבליקו פרוקלו ופלוטינו אשר כלם פה א' מסכימים שהנשמה היא כל האדם ושהגוף מעון לה. או כמו מסגר באשר שם סוגרו הנפשות על מסגר ומרוב ימים יפקדו. וזהו מה שרצינו לבאר:
2