נשמת חיים, המאמר השני י״זNishmat Chayyim, Second Treatise 17

א׳שהנשמות נבראו ביום ראשון עם האור תחלת דבר ה'.
1
ב׳עתה אחר אשר טעמתי מעט דבש ואורו עיני גם בדבר הזה נחקור נא באיזה יום מששת ימי בראשית נבראו. ואומר כי מוסכם הוא כמעט מכל חכמינו ז"ל שהנשמות נבראו ביום ראשון. וכן תמצא בב"ר פ"ח אמרו עם המלך במלאכתו ישבו נשמותיהן של צדיקים. ובמקום אחר אמרו אחור וקדם צרתני א"ר אלעזר אחור למעשה יום אחרון וקדם למעשה יום אחרון. הוא דעתיה דר' אלעזר דאמר ר' אלעזר תוצא נפש חיה זה רוחו של אדם הראשון. ארשב"ל אחור למעשה יום אחרון וקדם למעשה בראשית הוא דעתיה דרשב"ל ורוח אלהים מרחפת זה רוחו של אדם הראשון הה"ד ונחה עליו רוח ה' וכו'. ואל יחשוב הקורא שהמחלוקת הזה בנשמה השכלית אם נבראת ביום ראשון או בתחלת יום ששי כי כבר כתב הרמב"ן שאי אפשר לומר שתהיה נבראת אחר יום ראשון כלל לפי שהקב"ה לא ברא יש מאין אלא ביום ראשון ומשם ואילך בשאר ימי בראשית עשה יש מיש. ואם כן הנשמות בכלל היש הראשון נבראו. ועל כן אמר הרב ז"ל דר' אלעזר ורשב"ל משמעות דורשין איכא בינייהו דר' אליעזר מפרש קרא דאחור וקד' צרתני בנפש התנועה שבאדם לומר שנברא בתחלת יום ו' עם נפש הבהמה והחיה ואחר כך הופיע בו ה' הנשמה המשכלת. ורשב"ל מפרש לה בנשמה העליונה שנבראת ביום ראשון לדברי הכל עם האור. ובעבור זה תמצא ששלמה המלך עליו השלום בסימן י"ג המשיל נפש הצדיק לאור שנאמר אור צדיקים ישמח ומצינו ה' אורים בבריאת האור כנגד החמשה שמות שיש לנשמה. ונרמז זה באיוב סימן ל"ח באמור לו ה' ידעת כי אז תולד. וכן כתב הרמב"ן בפירושו כי כאשר שאל לו הידעת איזה הדרך ישכון אור הוסיף עוד האם ידעת כי אז עם האור נולדת בנשמתך. וכן ר' יהודה הלוי ז"ל בשירו. תקן נשמות עם האור הראשון תחלת דבר ה'. והסתכל כי לא תמצא בכל מעשה בראשית שיחזור מלת ויהי עם הדבר הנברא כי אם בבריאת האור והאדם. הוא שכתוב ויהי אור וכתיב ויהי האדם לנפש חיה וזה להורות כי נפש האדם היא נצחי' וקיימת. ואמר בדברים השמימיים יהי כמו במאורות וברקיע ולא אמר ויהי כן לפי שאינם רוחנים גמורים כאור וכנפש. ובדברים הארציים לא אמר יהי ויהי כן לפי שאין להם שום קיום לא בעולם הזה ולא בבא. והודיע לנו הכתוב באלו השנויי' מעלת הנפש ושהיא אור נאצל מאורו של הקב"ה. וכמו שאמר ר"ש בן גבירול מי יכיל עצמותיך בבראך מזיו כבודך יפעה טהורה מצור הצור נגזרה וכו':
2
ג׳גם מדרך הסברא נוכל להכריח הדעת הזה לפי שהנשמות השכליות הם מטבע השכלים הנבדלי' כלם טהורים וזכים בלי חומר ומדרגותיהם הן נשמות בני אדם. ולכן נבראו עמם ובדבור א' נאמרו ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור כדהוכחנו:
3