נשמת חיים, המאמר השני ד׳Nishmat Chayyim, Second Treatise 4
א׳לאמת יוציא משפט הנשמה הטהורה ונדרה יתן לאור.
1
ב׳עתה אתה ברוך הי אחרי אשר הדחתי מעלי הסברות הזרות והדעות הנפסדות היותר מפורסמו' בענין הנפש והוכחתי שכל מה שהאמינו בזה הוא בטל ביטול אמיתי אבא נא אליך וברכתיך בדעת הישר והנאות לכל אשר בשם ישראל יכנה ואראה לך איך כל רבותינו ז"ל הראשונים עם האחרונים האמינו באמונה שלמה שהנפש היא עצם רוחני לא כח והכנה ח"ו. ואתחיל ואומר:
2
ג׳הנה הרב ר' סעדיה הגאון במאמר ו' מספרו הנכבד המתואר ס' האמונות אחר שהביא הדעות אשר מצא בבני אדם חולקי' על עצם הנפש מה היא. ז"ל, וכיון שהקדמתי אלה המאמרי' ראוי שאביא המאמר השביעי ואומר. כי אשר התאמת כי הנפש ברואה בעבור מה שקדמתי מחדוש כל נמצא וא"א שיהיה דבר קדמון זולתי הבורא ומאמר הבורא יוצר רוח אדם בקרבו. אבל הבורא בורא אותה עם שלמות צורת האדם כאומרו בקרבו. ובאשר לא סרו אבותינו נשבעים חי ה' אשר עשה לנו את הנפש הזאת ושעצמה עצם נקי כנקיות הגלגלים ושהיא מקבלת האור כאשר יקבל הגלגל ותהיה בו מאירה אבל עצמה יותר דק מן הגלגלים ועל כן היתה מדבר. ועמדתי על זה משני השרשים הגדולים א' מהם המושכל והוא כאשר ראיתי מעשה חכמתה והנהגתה מבלתי הגוף וראיתי הגוף ערום מכל זה כהפרדה ממנו ואילו היתה כמו החלקים הארציים לא היה לה דבור באשר אין למאומה מן הגלגל ויתחייב שתהיה עצם דק יותר זך נקי פשוט מעצם הגלגלים. והשני מדברי הספרי' כי הנפשות הזכות תאורנה כהאור הגלגלים מהככבים והוא אומרו והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע והנפשות הרעות לא תאורנה אך הן יותר פחותות מענין הגלגל הסתם כמו שאמר הן בקדושיו לא יאמין ושמים לא זכו בעיניו אף כי נתעב ונאלח. וידעתי כי הספרים לא דמו אלה בגלגלים המזהירים ואלה בפחות מהגלגלים סתם אלא שהיא מכמו זה העצם:
3
ד׳והחכם המופלא ר' אברהם ן' עזרא כתב בפרשת נח שנקראת נשמה מפני שהיא מן השמים. ובפי' קהלת על פסוק והרוח תשוב אל האלהים סתר דברי האומרים שהנפש מקרה באומרו שהמקרה לא ישוב. ובפירוש תהלים כתב ז"ל. הנשמה והרוח שם א' לנשמת האדם העליונה העומדת לעד ולא תמות ונקראת נפש גם רוח בעבור שלא תראה לעין כי אם עם אלה ר"ל כי אינה מושגת אלא מצד פעולותיה הנקראים נפש ורוח. ודעתו בזה שמן הנשמה יצאו כח ההזנה הנקרא נפש וכח ההרגש הנקרא רוח אבל היא עצם אלהי לא הכנה לבד. וכן כתב בפרשת כי תשא. ובפרשת משפטים קורא אותה נשמה עליונה. והרמב"ם בהלכות יסודי התורה גזר גם כן שהנפש צורה בלא גולם ולא גוף אבל זוהר אוגזירה ממקור הדעת ואינה צריכה לגוף ולפיכך בשיאבד הגוף לא תאבד אלא עומדת בעצמה וקיימת כמו מלאך ונהנית באורו של עולם והוא העה"ב. גם הרב רבינו זרחיה הלוי הפליא לדבר במהות הנפש בס' המאור ז"ל. במקומות רבים בכתוב נקראת הנפש החיה כבוד דכתיב עורה כבודי לכן שמח לבי ויגל כבודי וכתיב למען יזמרך כבוד ולא ידום. כי הבורא אצלה על האדם מכסא כבודו. ובהנתן עליו מהודו. והוא העצם הנכסף על יסודו כמו חשק אשר נכסף לדודו. אז יגלה אליו סודו בדרשו הצדק בעודו ובבקשו הנכון בכל נפשו ובכל מאדו. ובחפשו האמת באשר תשים ידו. כדכתיב אם תבקשנה ככסף וכמטמוני' תחפשנה אז תבין יראת ה' ודעת אלהים תמצא. וחכמי המחקר קראו כסא הכבוד גלגל השכל ואמרו כי בזרוח אורו הוא אור החיים על הנפש החיה הזכה אשר לוקחה ממנו תזהיר כזוהר הרקיע והוא מה שנאמר והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע וגו' עכ"ד. והרמב"ן בשער הגמול כתב ז"ל כך היא קבלת רז"ל שהקב"ה בורא נפשותיהן של צדיקים והם בלי ספק רוח זכה ודקה ביותר אינה גוף ולא נגבלת ולא נגדרת במקום ולא ותפסה כשאר הרוחות שתופסין אותם בנאדות אלא מכת המלאכים ונעלית ביותר אין כאן מקום לפרש כל המושג ממנה. והכתוב מעיד עליה ויפח באפיו נשמת חיים יאמר כי מנשמת אלוה נתנה ולא מהשתלשלות הסבות וכו'. גם המליץ הגדול ר' ידעיה הפניני באוגרת ההתנצלות אשר לו כתב ז"ל. ומתועלותיה בסוד הנפש בטול דעות רבים שהחזיקו בהם רבות מהכתות תחלה לחלוק על מי שהאמין כי הנפשות הנשארות גופות ונפלה אמונת' בזה על פנים רבים. מהם מי שמאמינים גופות משתמשים באלו התענוגים הפחותים בדרך הזאת בעצמה אשר ננהגה בעול' הזה. ומהם חושבים זה גם כן אבל כי השתמשות באלו המנהגים היא על דרך נפלאה אחרת ומהם מי שסלק מהם אלו הצרכים והאמינ' גופות במקום. ומאלו מי שהאמינ' כמו אלו המורכבים מגוף ונפש. ומהם מי שהאמינ' נפש לבד אבל האמין כי הנפש גוף דק. וזולת אלה יש מי שחושב הנפש היא המזג והיא הערך המאוזן מעירוב האיכיות הראשונים אחר פעלם והפעלם קצתם על קצת וזה חושב הנפש מקרה לא עצם. ומהם מי שאמר שהיא הרוח. ומהם מי שאמר שהיא הדם והליחות והמחקר האמתי בזה מבטל כל אלו הדעות ומבאר בשהיא אינה גוף. אבל תבדל מן המלאך בשהוא נפרד ושהיא מחברת לגוף. וזהו הדעת היותר מועיל באמונה שלכל הדעות שנאמרו בנפש והסבה בזה מפני שמציאות המלאכים כמו שאמרנו בתחלת התועלות הכרחי ג"כ בתורתנו לסבות וביחוד בקיום נבואת שאר הנביאי' ובזולת זה והרחקת גשמות המלאכו' מחוייבת עם האמנתם ויותר נאות ומזה ימשך הרחקת ההגשמה לנפש ויהיה קבולה השלמיות והשפע בזה יותר אפשרית וגם ההשגה בה וגם השארותה בנצחיות בסוף עכ"ד:
4
ה׳והרב רבינו חסדאי במאמר הב' ח"ב ז"ל נפש האד' אשר היא צורתו היא עצם רוחני מוכן אל ההשכלה ובלתי משכיל בפועל בעצמו. ובהתכ' הגדר אמר אמרנו בה שהיא צורתו למה שבהפרדה מן הגוף נפסד האדם בדרך שלא יצדק עליו גדרו. ואמרנו שהיא עצם בהיות הצורה הראשונה בשם העצם מהחומר. ואמרנו בה רוחני למה שבה כחות השתמש בהם ברצון זולת חוש מהחושים כאילו תאמר כח המדמה והזוכר והשכליי. ואמרנו כח מוכן אל ההשכל' למה שנתבאר ממנה היותה נושא לכח השכלי להיות נושא בגוף באמצעות הנפש. ואמרנו מוכן להיו' כח ההכנה בו. ואמרנו בלתי משכיל בפועל כי באומרנו מוכן יורה שאינו בפועל. אלו הם דבריו בקיצור ואולם הרב בעל העקרים פרץ גדרו והיה למרמס וכן כתב במאמר הד' פרק כ"ט ז"ל. אמרו קצת החכמים שהנפש עצם רוחני עומד בעצמו מוכן אל ההשכלה ולזה לא יתכן בו ההפסד בהיותו עצם עומד בעצמו אבל יקבל תענוג כפי השגתו בהשכלה. וגם זה אינו נכון לפי שאף אם תהיה הנפש עצם עומד בעצמו אחר שהיא מוכן אל ההשכלה אם לא ישוב אל ההשכלה תהיה שלמות ההכנה לבטלה ולא ישיג אם כן שלמות הנפש א' מני אלף ואולי לא ישיגהו אדם כמו שכתבנו בפרק הג' מהמאמר השלישי אלא אם לא נאמר ששלמות זאת ההשכלה הוא השגת המושכלו' הראשונות ודבר זה ישוו בו הצדיק והרשע ולא עלה זה על לב שום אדם מעולם. עכ"ד. ועל כן גדר מהות הנפש באופן אחר והוסיף מן דליה שהנפש עצם רוחני מוכן אל ההשכלה לעבוד ה' יתעלה ולא אל ההשכלה בלבד ולזה כשישים האדם איזה השכל לעבוד הש"י מצד שישיג אי זו השג' גדול' או קטנה ישיג מצד זה ר"ל השכלת העבוד' ההיא מדרג' מה ממדרגו' העה"ב. הנה נא שמונה נסיכי אדם שרים ונכבדים מבני עמינו מסכימים כלם שהנפש היא עצם רוחני ובלתי נפסד עם הגוף לא כח והכנה לבד. ואני כפי כונת הספר אומר שהיא עצם נבדל מחומר נברא מששת ימי בראשית בחיריית להשיג שלמותה ולקבל פרי מעלליה בעולם הנשמות ובעולם התחיה. ואמרנו שהיא עצם נבדל מחומר להורות שאינה כשאר הנמצאות אשר בעולם הזה גופיים וחומריי'. ואמרנו נברא מששת ימי בראשית להוציא מלבן של החושבים שמתהוה עם הגוף. ואמרנו בחיריית להשיג שלמותה להבדילה מהמלאכים באשר יש להם נטיה טבעית לבחור הטוב מבלי שום מונע ולכן הם מתחלת בריאתם על אופן אחד מהשלמות בלי גרעון ותוספת ואמרנו לקבל פרי מעשיה בעולם הנשמות ובעולם התחיה להיות שהוייתה לאחר היציאה מן הגוף היא באלו השני עולמות אשר שם השופט כל הארץ יעשה משפט יגמול לאיש חסיד כמפעלו יתן לרשע רע כרשעתו.ועתה איש נבון וחכם ראה נא איך חכמינו ז"ל כללו במאמר קצר כמה חכמות ולמודים טובים בענין הנפש ואיך כלם הסכימו היותה עצם רוחני. הם אומרים במסכת ברכות פ"א. הני חמש ברכי נפשי כנגד מי אמרן דוד לא אמרן אלא כנגד הקב"ה וכנגד הנשמה. מה הקב"ה מלא כל העולם אף נשמה ממלאה כל הגוף. מה הקב"ה רואה ואינו רואה אף נשמה רואה ואינה נראית מה הקב"ה זן את כל העולם כלו אף נשמה זנה את כל הגוף מה הקב"ה טהור אף נשמה טהור' מה הקב"ה יושב בחדרי חדרים אף נשמה יושבת בחדרי חדרים יבא מי שיש בו חמשה דברים הללו וישבח למי שיש בו ה' דברים הללו. והנה באומר' מה הקב"ה מלא כל העולם אף הנשמה וכו' הורו כי כמו שהקב"ה מלא כל הארץ כבודו ולכן נקרא מקום שהוא מקומו של עולם כך הנשמה ממלאה את הגוף ואינה במקום א' ממנו כאשר חשבו רבים אבל מתפשטת בשוה ובכל מקומות ממשלתה. הב' במה שאמרו מה הקב"ה רואה ואינו נראה וכו' הורו כי כמו שהקב"ה אינו מושג בחוש כי אפילו החיות אינם רואים כבודו כך בהיות הנשמה עצם רוחני עין לא ראתה ולא נתן רשות לשום בריה להשיגה בחוש. וכן השיב רבן גמליאל לאותו מין לא ידעת את נפשך הקרוב אליך איך תוכל להשיג הבורא אשר הוא כמה פרסאות רחוק ממך. הג' מה הקב"ה זן את כל העולם וכו' הורו שכמו שהקב"ה הוא סיבת קיום העולם באשר כל הנמצאים צריכין לו והוא ברוך הוא אינו צריך להם ולא לאחד מהם ואם יצוייר שיסיר השפעתו מהם אזי מיד יאבדו ויתבטלו כלם. כך הנשמה היא הנותנת חיים לגוף ואם תסתלק מיד מת הגוף והיא תשאר קיימת. הד' מה הקב"ה טהור וכו' בכאן רמזו לנו מעלת מהות הנפש שהיא כעצם הסמים לטוהר ובלתי חמריית כשם שהשי"ת נבדל מחמר. הה' מה הקב"ה יושב בחדרי חדרים וכו' ר"ל שכשם שאף שהקב"ה ממלא כל העולם ולא יקיפהו מקום עם כל זה עליו נאמר היושבי בשמים ה' בשמים כסאו. ממקום שבתו השגיח וכאלה רבים אין מספר להיות ששם בין צבאי מרום והמלאכים המוני מעלה פועל פעולותיו היותר עצומות ומתראה ביתר שאת ויתר עז לנמצאים הנכבדים ההם. כך הנשמה הגם שהיא ממלאה כל הגוף עליה נאמר שמשכנה הראשון בלב להיות שמשם יוצאות ומתפשטות פעולותיה לכל הגוף. גם בספרי אמר ר' סימאי כל בריות שנבראו מן השמים נפשן וגופן מן השמים וכל בריות שנבראו מן הארץ גופן ונפשן מן הארץ חוץ מן האדם שנפשו מן השמים וגופו מן הארץ וכן במדרש תנחומא בפרשת ויקרא אמרו הגוף הוא קרתני והנפש בן פלטין מלמעלה שנאמר ויפח באפיו נשמת חיים וכו'. ופי' קרתני בן כפר שאינו יודע נימוסי מלכות. ובנדה בפ' המפלת אמרו שאומרים לולד במעי אמו הוי יודע שהקב"ה טהור ומשרתיו טהורים ונשמה שנתן בך טהורה אם אתה משמרה בטהרה מוטב ואם לאו הרי נוטל נשמתו ממך. גם במסכת שבת אמרו נפשותיהם של צדיקים גנוזות תחת כסא הכבוד. ובמסכת חגיגה ערבות שבו צדק ומשפט וכו' ורוחות ונשמות שעתידין להבראות. וכן יסדו לנו אנשי כנסת הגדולה לומר בהשכמה אלהי נשמה שנתת בי טהורה היא אתה בראת אתה יצרת אתה נפחת בי ואתה משמרה בקרבי ואתה עתיד ליטלה ממני ולהחזירה בי לעתיד לבא. הנך רואה קורא ידיד כמה חכמות ועיוניות מועילות כללו בברכה הזאת. הלא בקורא' אותה נשמה הורו שעל עסקי הנפש הבאה לו לאדם מן השמים והיא המדברת גזרו עליה השבעה גדרים הנמשכים. הא' שהיא מעצם השמים לטוהר ועצם רוחני גזורה ממקור החיים וזהו טהורה היא. הב' שהיא ברואה מששת ימי בראשית וזהו אתה בראתה. הג' שנתן לה לחברתה הדיוקן הזה אשר אמרנו למעלה שנקרא במקרא ואצל חכמי האמת צלם וזהו אתה יצרת. הד' שבהיות העובר בבטן אמו הקב"ה נופח בו הנשמה וזהו אתה נפחת בי. הה' שאחר יציאתה לאויר העולם צריכה שמירה ועזר אלהי אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש וזהו ואתה משמרה בקרבי. הו' שהנפש היא בלתי נפסדת ונשארת אחר המות וזהו ואתה עתיד ליטלה ממני על דרך ואיננו כי לקח אותו אלהים. והדבר הנלקח מורה שיש לו עדין מציאות. הז' שעתיד הקב"ה להחזירה לעתיד לבוא אל הגופים עצמם בעת תחית המתים. גם אמרו רז"ל והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה תנה לו כמו שנתנה לך בטהרה. א"כ מתחלת בריאתה טהורה היא ושלמה בלי שום חסרון. ודלא כרבי יצחק עראמה. ואם תקשה עלי מאחר שהנשמה היא חכמה ושלמה מעת בריאת' איך ראינו שבשעה שנולד הולד אין בו לא דעת ולא תבונה עד שהולך וגדל אשיבך שהנשמה אף על פי שתהיה שלמה צריכה לכלים נאותים להוציא בהם חכמתה מן הכח אל הפועל ובהיות שאברי הגוף שהם הכלים המיוחדים אליה בשעה שנולד הולד הם בתכלית רעועים ואינם ראוי' לשום מלאכה בהכרח לא תוכל להראות את חכמתה עד שיגדל ויתחזקו אבריו. וכבר כתב הרמב"ם בפרק ח' מהפרקים שהקדים למסכת אבות שמי שהוא רע הטבע רב הליחה ורוב הלחות במוח הוא טפש בתכלית ואחר כך כפי מה שזה הולד הוא הולך וגדל כך הלחות שבמוחו הוא הולך ומתייבש וכפי מה שהלחות שבמוח הוא הולך ומתייבש כך הולד הולך ומתחכם. וכן כשיהיה האדם נוטה אל היובש ויהיה עצם מוחו זך ולחות בו מעט יקל עליו לגרוס ולזכור ולהבין העניינים וכו':
5
ו׳ראה נא איש נבון וחכם איך גם רז"ל קיימו וקבלו עליהם שהנשמה היא עצם רוחני ולא כח והכנה כדברי המתפלספי' מבני עמנו ואשר הלכו חשכים וצללו במים אדירים מדברי קטני נאמנים ועליהם נאמר מי יתן החרש יחרישון ותהי להם לחכמה. ואני לא אטה ימין ושמאל מקבלת חז"ל אשר מפיהם אנו חיים וכל דבריהם כמסיני נתונים:
6