נשמת חיים, המאמר השני ט׳Nishmat Chayyim, Second Treatise 9
א׳יבאר שהנשמות הן חלק אלוה ממעל אבל לא כמו שהבינו קצת מן החכמים חלק מעצמותו יתעלה.
1
ב׳אחר אשר הוכחנו בפרקים הקודמים שהנשמה היא עצם נבדל מחומר ראוי לדעת שכבר היו מאנשי התבונה והדעת שהעלוה כל כך למדרגה עליונה שגזרו עליה היותה חלק אלוה ממעל ממש וכן כתב הרב בעל השפע טל בהקדמת ספרו. וז"ל ידוע שהנשמות של אומה ישראלית הם חלק אלוה ממעל אשר על זה רמז הפסוק כי חלק ה' עמו ר"ל חלק ממש כחלק שנחלק מאיזה דבר הוא שוה ודומה בעינו לאותו דבר שנחלק ממנו. ואין הבדל והפרש בינו ובין אותו דבר רק שאותו דבר הוא הכל והכלל שהוא יותר גדול מהחלק שנחלק ממנו אבל בעצמותם הם דומים ושוים. כמו כן אין הבדל והפרש בין הנשמה ובינו יתעלה ויתברך הוא הכל הוא האור הכולל האור הגדול הבלתי תכלית והנשמה היא חלק אור וניצוץ שנחלק מאור הגדול ב"ה וברוך שמו. וכמאמר שלמה המלך ע"ה נר ה' נשמת אדם. ר"ל הנשמה של אדם היא נר וניצוץ מאור אלהים. ודקדק בלשונו לומר נר אלהים ולא אמר אור אלהים כדי לרמוז שהנשמה בשלשה מדרגותיה שהם נפש רוח נשמה כלם הם חלק וניצוץ מאור אלהים. וזה נרמז בלשון נר אלהים כי נ"ר נוטריקון נפ"ש רו"ח. ור"ל הנפש והרוח והנשמה שהם ג' מדרגות בנשמה הם כלם נצוצות קדושות מאור אלהים והיינו נ"ר אלהים נשמת האדם. ע"כ. וכתב עוד בהגה"ה. אתה המעיין אל תתמה על ענין זה שהרי גדולה מזו כתב מורי ורבי ר' משה קורדווירו בפרדס הקדש שלו בשער ההיכלות פ' י"ג וז"ל וענין האבות מעלה גדולה מהם שאינם אברים אבל הם כל עצם האלהות המתפשט אל התחתונים. ע"כ. והדברים האלה הגם שגם כן ראיתי מפילוסופי האומות מחזיקים בדעת הזה הם תמוהים וזרים מאד. ואין ראוי לכל בר ישראל לאומרם כל שכן להעלותם על ספר כי איך יהיה האין סוף הבלתי תכלית ומתעלה על כל ראש חלק כחלק בנשמה האנושית. ואיך יאמר יציר חומר אעלה על במותי עב אדמה לעליון אם הכתוב צווח ואל מי תדמיוני ואשוה. וכמו שאמר הפייטן והוא אחד ואין שני להמשיל לו להחבירה. ואם עצ' האלהות הוא בלתי מתחלק ונפרד מעצמותו בלי חבור בלי פרוד מי הוא זה מכל ברואי מעלה ומטה אשר יאמר עליו זה הוא חלק אלוה ממעל. זאת ועוד אחרת שימשך מזה שאם הנשמה היא חלק מהאלוה שיש בה צד אלהות או חלק מהאלהות. לפי זה יהיה האל גם כן חוטא ומתלכלך בעולם הזה וזהו טעות ושבוש גדול באמונה. גם אם היתה חלק מעצמותו ח"ו ודומה לו מהכרח היות תהיה כמהו חכמה בפועל ולא בכח ובלתי משתנית. והפך זה הנסיון יוכיח וזולת זה כתוב הדר הוא נעשה אדם בצלמנו כדמותנו. ואם האדם הוא צלם אלהים מכלל דאינו חלק ממנו שידוע הוא שצלם הוא דבר נפרד מהדבר אשר הוא לו צלם. ואם כן אינו חלק ממנו. ומה שאמר הכתוב חלקי ה' אמרה נפשי לא לעזר ולא להועיל לדעת המגונה הזה. יען כונת הכתוב להעיד על הפלגת הדבקות שבין הקב"ה לישראל המשגיח בו בהשגחה פרטית בלי שום אמצעי וכמו שאמר הכתוב ה' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר כשאר האומות אשר חלק להם לכל אחת ואחת אחד מן השרי' העליונים כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו. וכן אמרו חז"ל בשמות רבה פרשה ל"א קדש ישראל לה' ראשית תבואתו כשם שהערימה הזאת עומדת והכהן יורד לתוכה ונוטל מתוכה התרומה. כך עשה הקב"ה את העולם ערימה ונטל ישראל שהם תרומתו שנאמר קדש ישראל לה' כו'. וכן סיים משה ברכותיו באומרו מי כמוך ישראל עם נושע בה'. ואמר עוד בדד עין יעקב לרמוז שעין ה' אל יריאיו בני ישראל. ולכן לא מצינו עין אברהם ויצחק אלא עין יעקב להוציא אדום וישמעאל. ולזה נקראו ישראל רעים ואחים למקום וכמו שאמר הכתוב למען אחי ורעי. וזו היא כונת הפסוק חלקי ה' אמרה נפשי להורות שלא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא. גם נוכל לפרש הכתוב באופן אחר. וזה כי כבר ידוע הוא מה שאמרו רז"ל במסכת נדה פרק המפלת שלשה שותפין יש באדם הקב"ה ואביו ואמו אביו מזריע לובן שממנו מוח שבראשו וגידין וצפרנים ועצמות ולובן שבעין. אשה מזרעת אדום שממנו עור ובשר ושערות ושחרות שבעין והקב"ה נותן בו רוח ונשמה וקלסתר פנים וראית העין ושמיעת האוזן ודבור פה והלוך רגלים ודעה ובינה והשכל וכיון שהגיע זמנו ליפטר מן העולם הקב"ה נוטל חלקו וחלק אביו ואמו מניח לפניהם. ויען שנשמות ישראל הם ממדרגה עליונה מנשמות שאר עמי הארץ על הכוונה הזאת אמר הנביא חלקי ה' אמרה נפשי. ודי לנו במה שאמרנו שהנשמות אינם חלק האלהות ח"ו כמו שחשב הרב בעל שפע סל אף על פי שהם רוחניות וממדרגת המלאכים ונבדלים מחומר כאשר הוכחנו ואל תאמין בו במה שייחס הדעת הזה להחכם קורדווירו ז"ל כי הוא לא כן ידמה ולבבו לא כן יחשוב. אבל כונתו היא להורות שהנפש באה לגוף כלולה מן העליונים וכך הוא האמת ואין להאריך:
2