נועם אלימלך, ספר בראשית, מקץ ו׳Noam Elimelekh, Sefer Bereshit, Miketz 6
א׳ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה כו׳, את אשר האלקים עושה הגיד לפרעה, שבע פרות הטובות כו׳, ושבע שבלים הרקות כו׳, הוא הדבר אשר דברתי כו׳, אשר האלהים עושה הראה את פרעה. ויש לדקדק מפני מה בשבע שבלים הרעות אמר יוסף לפרעה "יהיו שבע שני רעב" ובשבע שבלים הטובות לא אמר "יהיו שני השובע". ועוד "הוא הדבר כו׳" הוא מיותר, כי כבר אמר לו "אשר כו׳ הגיד לפרעה". ועוד הוא הדבר כו׳ הוי ליה למכתב אחר "הנה שבע שנים באות שבע גדול כו׳".
1
ב׳ונראה לפרש, דהנה בזאת ידע האדם אם הולך בדרך האמת בעבודתו ית"ש, בראותו שאין תפילתו ודיבוריו חוזרין ריקם וכל דבר אשר הוא עושה ה' מצליח בידו, והוא דואג ומצטער תמיד על גלות השכינה וכללות ישראל, וזהו הפירוש "הדריכני באמתך ולמדני" ר"ל "למדני" דהיינו שאדע שכן הוא שאני הולך בדרך האמת, ע"י שאראה "כי אתה אלקי ישעי", וגם "אותך קוויתי כל היום", פירוש "אותך" דייקא, היינו גלות השכינה, לקוות עליה כל היום תמיד, בזאת אדע שאני הולך בדרך אמת. נמצא הצדיק האמיתי גורם טובות לעולם, וכן להיפך אדם רע יכול להמשיך רעות.
2
ג׳וזה שאמר "אשר כו׳ הגיד לפרעה", ר"ל דברים רעים וקשים כגידים זה שייך לפרעה, "הגיד" לשון גידים, דהיינו "שבע שבלים הרקות יהיו שבע שני רעב הוא הדבר כו׳", מיעוט "הוא" ר"ל זה לבד אשר האלקים עושה הראה את פרעה, אבל הטובות בלתי אפשרי שיבוא ע"י אדם רע, ולכן בשבלים הרקות אמר לו "יהיו שני הרעב", ו"הוא הדבר" כנ"ל, אבל בשבלים הטובות לא אמר לו יהיו שני השבע, רק אמר "הנה שבע שנים באות שבע גדול", אבל לא על ידך כי אם על ידי.
3