נודע ביהודה מהדורא תנינא, יורה דעה קצ״אNoda BiYehudah II, Yoreh Deah 191
א׳תשובה
1
ב׳לכבוד אהובי האלוף התורני מוהר"ר נתנאל מו"ץ בהאסטון:
2
ג׳על אשר שאל בעסק בכור שבעל הבהמה אמר לנכרי קודם שילדה אם תלד בהמה זו זכר יהיה לו להנכרי הזכר במתנה והנכרי הוא מגדל הבהמה לטובת ישראל בלי שום הנאת גיזה או ולדות ועכשיו ילדה זכר והנכרי רוצה להחזיק לעצמו כדברי בעליו שאמר לו שיהיה לו במתנה והנה הוא שואל אם יש בו קדושת בכור: והנה דבר זה מפורש בש"ע ח"מ סימן ר"ט סעיף ד' אין אדם מקנה דשלב"ל בין במכר בין במתנה כו' או שאמר מה שתלד פרתי כו' מכור או נתון לך לא אמר כלום אפילו היתה פרה מעוברת כו' וא"כ לא קנה הנכרי בכור זה. וכן ביו"ד סימן ש"ך סעיף ו' ואם יקנה לנכרי חלק בעובר אין הקנין חל לפי שהוא דבר שלב"ל כו'. ואמנם שם בסוף הסימן מביא רמ"א בהג"ה ונכרי בע"ח כו' מכל מקום פטורה מהבכורה הואיל והנכרי לא רצה לטפל רק בחלק ולדות והוא מדברי מהרא"י בפסקים וכתבים והש"ך בס"ק ט' הביא דברי מהרא"י שסיים מה אית לך למימר דשלב"ל הוא יש להביא ראיה כו' דאמרינן כאומר לו קנה בהמה לולדות. ואמנם המעיין בדברי מהרא"י יראה שלא סמך על טעם זה רק בצירוף קולות אחרות וע"ש בט"ז ס"ק ח' בסופו וכאן יש ריעותא אחרת מה שאינו בעובדא דמהרא"י. דשם הקנה לו חלק בולדות יהיה מה שיהיה אבל כאן אמר אם תלד זכר הרי שהתנה שאינו נותן לו רק אם תלד זכר ויש בו ג"כ חשש אסמכתא כיון דלא אמר לו קנה מעכשיו. ולכן אין בידי להקל בבהמה זו אחרי שמהרא"י עצמו לא סמך על דבר זה לחוד. ולרוב הטרדה אקצר. דברי הד"ש:
3