אוהב ישראל, בחוקתי ג׳Ohev Yisrael, Bechukotai 3
א׳ופניתי אליכם והפריתי אתכם והרביתי אתכם. י"ל בזה בהעיר לב. דהנה אי' בזוה"ק בריש הורמנותא דמלכא גליף גליפו בטהירו עילאה. היינו כשעלה ברצונו הפשוט להאציל ולברוא את העולמות. אז כביכול צמצם אורו אור בהיר אור צח ומצוחצח כדי שיהיה מקום להתפשטות העולמות. ואח"כ האצי"ל ובר"א ויצ"ר ועש"ה את עולמו השמים ושמי השמים העליונים והארץ וכל אשר עליה. והוא ית' ממלא כל עלמין ומסבב כל עלמין לית אתר פנוי מיניה. והנה כתיב כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה עומדים לפני תמיד. ודרחז"ל עשיתי לא נאמר אלא עושה לשון הווה. שזה קאי על מעשה הצדיקים הק'. אשר ע"י המצות שמקיימים ומעשיהם הטובים שמסגלים בכל עת. אז הקב"ה הנכבד והנורא ברוב רחמיו וחסדיו הגדולים בורא ועושה שמים וארץ חדשים בכל יום. ובזה יש לפרש המחדש בטובו בכל יום תמיד מעב"ר היינו ע"י המצות והמע"ט שהצדיקים שבדור עושים. והנה באמת הוא פלא גדול היכן הוא מקום מעמד ומצב להתפשטות השמים והארץ החדשים. הלא לית אתר פנוי מיניה ומלא כל הארץ כבודו. ולזה הבטיחנו השי"ת וית' בפסוק זה כי לרוב טובו וחסדו הגדול כביכול מצמצם אור בהירותו ית' למיהוי אתר להתפשטות שמים וארץ החדשים הנעשים ונבראים ע"י מעשה הצדיקים. וזהו ופניתי אליכם כביכול אפנה ואצמצם אורי הזך והמצוחצח. ואז והפריתי אתכם. והרביתי אתכם. ומה ידידות עריבות נעימות הבטחה הק' הזו לעוצם וגודל חיבתו אשר חיבב עם קדושו לרב טובו וחסדו הגדול. והמשכיל יבין כ"ז:
1