אוהב ישראל, בהר ג׳Ohev Yisrael, Behar 3
א׳כי לי ב"י עבדים עבדי הם וגו'. להבין כפל הלשון עבדים עבדי הם. י"ל שבא הכתוב להורות לנו שכל איש מישראל אינו יכול להקר' בשם עבד אפילו להצדיקים הקדושים. אינם נקראים בשם עבד לומר עליו שהוא עבדו של צדיק הזה כי שם עבד אינו שייך רק במי שעובד ועושה ופועל עובדות ועשיות ופעולות אשר היה מוטל על רבו לעשותם. והוא טורח ועושה הכל עבור רבו. ואז נמצא שהוא פוטר את רבו מהטירחא שהיה מוטל עליו. ועד"ז הצדיקים הק' נקראי' עבדי ה'. ע"ד הדבק במדותיו. מה הוא רחום אף אתה הי' רחום ותרחם על הבריות. וכן הקב"ה זן את כל העולמות וכל הברואים והכל ע"י פעולות ועובדות הצדיקים הקדושים ומעשיהם הטובים. ואז מתברכין כל עלמין מכל טיבו וכל חידו. ע"ד שאחז"ל ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים. כי המה זנין ומפרנסין ע"י צדקות וכשרון מעשיהם את כל העולמות ולזה נק' הצדיקים עבדי ה'. שהמה עושים מה שהיה צריך הש"י לעשות כדרכן הטוב להיטיב לכל הברואים. אשרי העם שככה לו. והעובדות ומעשיהם הטובים ומצות התורה המה מוטלים ומצווים ע"כ איש פרטי איש הישראלי ואין אחד מהם נפטר בעשיית חבירו. ולזה א"א לתאר לשום איש ישראל בשם עבד. אפילו להצדיקים הק'. אינו יכול להקרא בשם עבד שלהם כנ"ל. כי אינו פוטר את רבו במעשיו ובפעולותיו ועל שניהם כאחד חל השיעבוד לשעבד כל איבריו וחושיו לעבודת בוראו ית'. ולקבל עליו עול מלכותו ויראתו. ולעשות את כל מצותיו אשר צונו. וע"כ כפל הפסוק ואמר עבדי הם לשלול בחי' זו עבד לעבדי ה'. והטעם לדבר סיים בפסוק. אני ה' אלהיכם. ועל שניהם כאחד חל השיעבוד וקבלת עמ"ש. וכנ"ל. והבן:
1