אוהב ישראל, בראשית ג׳Ohev Yisrael, Bereshit 3
א׳ויברך אלהים את יום השביעי וגו'. במדרש ר' ישמעאל אומר ברכו במן וקדשו במן. ברכו במן שכל ימי השבוע היה יורד בכל יום עומר אחד. ובע"ש שני עומרים. וקדשו במן. שלא ירד בשבת כל עיקר. ע"כ. ולכאורה יפלא דבשלמא ברכו במן ניחא היינו שבע"ש ירד שני עומרים. כדי להכין עבור שבת מה שהיו צריכין בנ"י לסעודות שבת וזהו ברכה באמת. אמנם וקדשו במן שלא ירד בו כל עיקר הוא פלא מהו קדושה זאת. דלכאורה הוא להיפך דמזון קדוש וטהור ורוחני כאשר היה המן מהראוי היה לירד בשבת קודש דוקא. ואז היה קדושתו במן שמזון עליון רוחני וקדוש ירד בו דוקא. אבל כשלא ירד בו מהו הקדושה:
1
ב׳אכן בהעיר לב ושום שכל יש לפרש: דהנה כתיב כי ששת ימים עשה גו' ואת הארץ. היינו שבריאת העולם מתחלתו לא היה רק על ששת ימים ולא יותר. רק כשבא ש"ק אזי נתחדש מחדש מעשה בראשית עוד על ששת ימים. וכל הוא"ו ימים כלולים בשבת קודש: וכל ההשפעות והברכות והחסדים אשר צריכים הוא"ו ימים קבלו הכל משבת קודש. שהכל כלול בו. היינו שבשבת קודש נתעורר עוד מחדש מוח החכמה והזכרון ומשח רבות עילאה קדישא מן י"ג נהרות המושכין שמן אפרסמון ונתחזק על מעמדו כל המעב"ר. והוא"ו ימים מקבלין שפע קדוש להשפיע מידי יום ביומו לפי מה שהוא צריך. וזהו זכרון למעשה בראשית. כמבואר. והנה אצלינו ואצל עולמות התחתונים הוא קדושה גדולה ונפלאה איך שאנו מקבלין שפע עליונה וטהורה ממקום גבוה בשבת קודש. אתר דחיין דכולא בי' אשתכח כמ"ש החכמה תחי' בעלי' אבל אצל השפע עצמה הוא ירידה כביכול מעולמות עליונים וקדושים לעולמות התחתונים. ואם היה ירידת השפע בשבת קודש עצמו היה זה כביכול ירידה אצל השפע עצמה. ולזה קדשו במן שלא ירד בו כל עיקר. ר"ל בשבת עצמו אינו ירידת השפע רק כל יום ויום מוריד השפע ביומו לפי מה שהיה כלול בשבת קודש וכפי שהיה כלול בשבת קודש ככה משפיע ביומו. וזהו שאנו אומרים בכל יום היום יום פלוני בשבת. אבל בשבת אין בו שום ירידה לכל דבר שבעולם. וזהו וקדשו במן שלא ירד בו כל עיקר. והבן:
2