אוהב ישראל, לפסח ט׳Ohev Yisrael, For Pesach 9
א׳ויהי שם לגר גדול עצום ורב. כמ"ש רבבה כצמח השדה נתתיך ותרבי גו'. דלכאורה יפלא מאי קמייתי ראיה מפסוקי יחזקאל על דברי תורה. ועוד מהו הדמיון כצמח השדה. ונראה שבתיבת ורב נכלל בו שני פירושים א' רב בכמות. היינו שהיו במספר עם רב והב' הוא רב האיכות. היינו במעלה וחשיבות ובא בעל הגדה כאן להורות שמה שכתוב בתורה ורב אין הכוונה לריבוי המספר לבד אלא אף גם לענין חשיבות ומעלה יתירה. היינו שהיו צדיקים וגדולי הדור שנ' ויהי שם לגוי גדול עצום היינו במספר והדר אמר ורב. היינו באיכות במעלה יתירה וחשיבות. ועל זה מפרש היאך היו רב במעלה וחשיבות. דבאמת מאן דאיהו רב בדעתיה ויש לו גיאות וגבהות הוא זעיר. אך דמעלת האדם בגדלות צריך להיות על בחי' זו. כמו שעינינו רואות דרכי הטבע של הצומח. דהנה אחז"ל אין לך כל עשב מלמטה שאין לו שר מלמעלה המכה אותו ואומר לו גדל. ובזוה"ק מתבאר הענין ביותר דלכל עשב ומין ירק יש כח ושורש מלמעלה. וכח הצומח בא להם עי"ז שהכוכבים בלילה כל כוכב ממונה על עשב א' ואז כשאותו כוכב מגלה בהירתו ואורו לנגד העשב שלו המונח בארץ תיכף ומיד מתלהב העשב הלז וחושק ומתאוה לידבק בשורשו ועולה למעלה. וזהו כח המושך אותו מן הארץ ונתגדל כמ"כ גדלות האדם צ"ל דלכל אדם יש מקור ושורש למעלה והוא הבורא כל העולמים בהוב"ש כמ"ש כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו ולכן מחויב כל איש מישראל להסתכל ולהתבונן בלבו למעלה לשורשו ושיאיר השורש להענף. ואז ממילא כשנפשו רואה באור של השורש המאיר לאדם ודאי יתגדל האדם ויתרומם. ובא לידי מדות השכליות גדולים. וזש"ה ורב באיכות ובמעלה כמ"ש רבבה היינו שאתה נתגדלת כצמח השדה שצומחת וגודלת ע"י שמתגלה לה אור השורש מהכוכב הממונה על עשב זה. וכן יראה האדם שיהא הולך וגדל עד שיהא דבוק לשורשו כנ"ל וכיה"ר אמן: (ועפ"ז י"ל (דברים א, י) והנכם היום ככוכבי השמים לרוב ר"ל שאתם היום באיכות החשיבות ורום המעלה למאוד שיש לכם אותו הכח של כוכבי השמים. היינו כמו שהכוכבים מעלים את העשבים במה שמגלים להם בהירתם ואורם. ועי"ז הם חושקים ומתאוים להדבק בשורשם ומתגדלים ועולים למעלה כמ"כ יש להם כח לגדל אחרים בהגלות להם בהירות אורם הזך. ועי"ז יהיו נכספים להתגדל ולעלות למקורן ולשורשן):
1