אוהב ישראל, פרשת פרה א׳Ohev Yisrael, Parashat Parah 1
א׳ענין קריאת פ' פרה הוא ע"ד ונשלמה פרים שפתינו. כי בזמן שבהמ"ק היה קיים היה לנו אפר פרה לטהר אותנו. ועתה בעוה"ר שאין לנו אפר פרה אנו מטהרין א"ע בהתורה. וענין הפרה הוא כי אותיות מנצפ"ך שהם חמשה הם נגד ה' מוצאות הפה. שמצמצמין את הקול להיות נשמע במוצא המבטא. וכל צמצום הוא מבחי' דין וגבורה והם נגד ה' שערי בינה הכוללים. וכ"א כלול מיו"ד. והם נו"ן ש"ב. ויש נו"ן ש"ב פנימים ויש ג"כ נו"ן ש"ב תתאין. לכן אותיות מנצפ"ך הם כפולים. מספרם עולה. ר"פ. מנין פ"ר דינין. ואנו מייחדין אותו עם ה' אלפי"ן. מה' שמות אהי"ה. ואז נעשה מפ"ר פר"ה. וזהו ענין פרה שהי' מטהר את הטמאים. וזהו תקע בשופר גדול. היינו אותיות מנצפ"ך הכפולים שהם עולים ב' פעמים מנין פ"ר. וכשמייחדין אותן עם ה' אלפי"ן כנ"ל. אז עולים יחד ב"פ מנין פר"ה. שהוא מספרם תק"ע. וזהו אדנ"י הוא הדיבור שפתי הוא לשון שער. היינו שיפתחו לנו השערים של ה' מוצאות הפה. ופי יגיד. לשון נגיד ונפיק. תהלתך שבמחשבה:
1
ב׳ובוא וראה כמה גודל העון מי שפוגם ח"ו באחד מה' מוצאות הפה. כי בומ"ף אותיות מוצא השפתיים הם עולים קכ"ח גימ' המילוי של ד' שמות. ע"ב. ס"ג. מ"ה. ב"ן. היינו שהם מילוי וחיות של ד' עולמות אבי"ע. ומי שפוגם ח"ו במוצא שפתיו כמו שפוגם בכל העולמות. ומכש"כ כשפוגם ח"ו באותיות זסשר"ץ שהם ממוצא השינים. או באותיות דטלנ"ת שהם ממוצא הלשון. או באותיות גיכ"ק שהם ממוצא החיך. ומכש"כ באותיות אחה"ע. שהם ממוצא הגרון. וכש"כ מי שפוגם ברוחא דחי' הנושב מהלב. או מי שפוגם ח"ו ברוה"ק. כי הכל מורה על דברים רוחנים עליונים קדושים ונעלמים מאוד. והבן זה היטב:
2