אוהב ישראל, פנחס ג׳Ohev Yisrael, Pinchas 3
א׳יפקוד ה' אלהי הרוחות וגו' יהושע וגו' אשר רוח בו וגו'. הנה בבחי' כללות ישראל ישנו בחי' שרפים וחיות הקודש ואופנים. שרפים נק' אותן הצדיקים אשר בכל עת ורגע לבם בוער בקרבם. מגודל התלהבות ותשוקות ואהבתם ויראתם להבורא בהוב"ש הנכבד והנורא ובכל עת מוסרים נפשם וגופם לעבודתו ית' אלו הם בחי' שרפים והם בסוד נשמה. ובחי' חיות הקודש הם אותן הצדיקים אשר חפצם בתורת ה' ובתורתו יהגו יומם ולילה לשמה ללמוד וללמד לשמור ולעשות. הם המה הנק' חיות הקודש כי התורה היא עץ חיים הוא למחזיקים בה. והוא החיות הקדוש והנצחי והם בסוד רוח. ואופנים הם הבעלי בתים כשירי ישראל בעלי מו"מ. והמה בסוד נפש כי כללות ישראל הם ג"כ בבחי' קומה שלימה עם נר"נ. ואופנים הוא מלשון גלגל החוזר בעולם זה עולה וזה יורד. והם טרודים בכל עת בעסקי פרנסת ביתם. ולפעמים בא להם מחשבה טובה וכשירה לילך ולשמוע ברכו וקדושה. או ללמוד קצת או להתפלל וליתן צדקה וכדומה. וזאת המחשבה טובה בא להם רק מבחי' אותן הצדיקים אשר בתורת ה' חפצם אשר הם בחי' חיות הקודש מהם נמשך להם זו המחשבה טובה. וזהו מ"ש במעשה מרכבה כי רוח החיה באופנים. היינו שהחיות של האופנים נמשך רק מרוח החיות הקודש. וכן ובהנשא החיות ינשאו האופנים לעומתן. ומשרע"ה היה רועה נאמן לישראל. וביקש מהקב"ה שיפקוד על ישראל רועה טוב ונאמן ולזה השיב לו השי"ת קח את יהושע איש אשר רוח בו. היינו רוח החיות הקודש וכמבואר. כי משה היה בסוד נשמה. ויהושע בסוד רוח. והבן כ"ז היטב:
1