אוהב ישראל, שמיני א׳Ohev Yisrael, Shmini 1
א׳ויהי ביום השמיני קרא וגו' ולזקני ישראל וגו'. במדרש אר"ע נמשלו ישראל לעוף מה עוף הזה אינו פורח בלא כנפים כך ישראל אינם יכולים לעשות דבר בלא הזקנים כו'. ר"י בר ביבי או' עתיד הקב"ה למנות לו ישיבה מזקנים שלו. הה"ד ונגד זקניו כבוד גו'. ר' אבין בשם ר' ישמעאל כו' עתיד הקב"ה לישב בגורן וצדיקי' יושבים לפניו כו' עד אמר שלמה המע"ה אנא חמיתי מצומצם ביניהון. הה"ד נודע בשערים בעלה גו'. המדרש הזה אומר דרשוני וחיו. ולבאר זה נקדים ראשונה משנה באבות. משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים כו' לאכנה"ג והקשו המפרשים דהי"לל משה קיבל תורה ממי שנגלה בסיני ומהו לשון מסיני. וכי מההר סיני בעצמו קבל התורה:
1
ב׳אכן הענין הוא דהנה אחז"ל סיני ועוקר הרים איזה מהן עדיף כו' הכל צריכין למארי דחיטי ביאור דבר זה כשעלה ברצונו הפשוט ית"ש לברוא את העולמות. ולגלות כחותיו ונוראותיו גילה לנו ע"י כ"ב אותיות התורה. היוצאים ע"י ה' מוצאות הפה וחטה עולה מספרו כ"ב דהוא י"ג תיקונים שבארי"ך וט' תיקונים שבזעיר עולים כ"ב. אמנם יש עליהם מוחין עילאין קדישין והם נק' בתיקונים ובזוה"ק סבין וסבא דסבין. ונק' בשם עתיקא ועתיקא דעתיקין. והנה חו"ב נק' בשם עתיקין ואחים וריעים דלא מתפרשן. ובחי' כ"ע הוא נק' עתיקא דעתיקין. וכן הוא באדם ע"ד נר"ן ונשמה לנשמה ובחי' חי' יחידה והבן זאת ובזה יובן משחז"ל זקן זה שקנה חכמה. והיינו לאדם שבא והואבמדריגתו והגיע לחו"ב וכן אמר הכתוב והדרת פני זקן. ותיבת פנ"י עולה מספר חכמ"ה בינ"ה. והם בחי' סבי"ן לכן בתיבת זק"ן מרומזים חכמה ובינה וע"כ דרשו חז"ל זקן זה שקנה חכמה. וע"ד קנה חכמה קנה בינה. ובאמת צריך האדם לילך ממדריגה למדריגה ומקודם צריך לתקן בחי' נפש ואח"כ בחי' רוח ואח"כ בחי' נשמה ואח"כ בחי' נשמה לנשמה וכשמגיע לבחי' נשמה לנשמה אז הוא בבחי' עתיקין קדישין. וכשמגיע לבחי' יחידה אז הוא מגיע לבחי' עתיקא דעתיקין. והנה בחי' עתיקא דעתיקין ועתיקין שורשם הם מהג' יודי"ן שבשם ס"ג הק' ר"ל שהשם הק' הזה הוא בחי' נשמה לכל העולמות. (גם תיבת סב"א עולה מנין ס"ג) ושני יודי"ן הם חו"ב והיו"ד הג' הוא בחי' כת"ר. והנה שם הק' מ"ה הוא שקיא דאילנא בדרועוי וענפוהי ושם זה בריבוע כזה יו"ד יו"ד ה"א. יו"ד ה"א וא"ו יו"ד ה"א וא"ו ה"א. עולה מספר ק"ל ושם זה הוא שקיא דאילנא בדרועוי וענפוי כו' והוא בחי' אדם העולה מ"ה ותיבת סיני עולה ג"כ מנין ק"ל. וזהו שאמרה המשנה משה קיבל תורה מסיני היינו שמרע"ה הגיע למדריגה זו שקיבל התורה מבחי' זו העולה ק"ל והיא היא הבחי' היותר עליונה שמשרע"ה הגיע במדריגתו עד סוף כל המדריגות ואמנם היה צריך להורידה למטה כי לא היה באפשרי לקבלה בבחי' זו לז"א המשנה ומסרה ליהושע. דהנה התוה"ק מעידה עליו נער לא ימיש מתוך האהל וגם כתיב נער הייתי גם זקנתי כו'. ואחז"ל פסוק זה שר העולם אמרו וידוע שהוא מט"ט והיינו שהקב"ה גילה כחותיו ע"י המלאך הק' הזה והוא בבחי' נער ע"ד כי נער ישראל ואוהבהו. כי לא היה באפשרי שיתגלה כחות אלהותו ית' רק ע"י בחי' נער ע"י צימצומים רבים. והנה להבין כ"ז. הוא ענין וביאור רחב מאוד. ועיין בזה בפ' כי תשא. כי שם נתבאר דבר זה באריכות בביאור הפסוק ועשה שני כרובים זהב ותרגומו כרביא כו' ע"ש ותבין היטב:
2
ג׳ועפ"ז יובן ג"כ דברי הפסוק חנוך לנער ע"פ דרכו גם כי יזקין כו'. והענין הוא כי האדם צריך לילך ממדריגה למדריגה וצריך להתחיל ממטה למעלה. ומתחלה קודם הזדככות נפשו הוא בבחי' נער וכל מה שהוא מזדכך נפשו יותר הוא עולה למדריגה יותר גדולה עד שע"י הזדככות נפשו הוא בא לבחי' עתיקא. ומעתה מובנים כל הפסוקים הנ"ל. אמר כי נער ישראל. היינו בעוד שהוא בבחי' נער אעפ"כ ואוהבהו. וכן יובן מ"ש שר העולם. נער הייתי. היינו שהי' בבחי' נער ונתעלה ובא לבחי' עתיקא והיינו שאמר וגם זקנתי. (וכמו שהוא ביום השבת קודש כשנעשה עלייה להעולמות כנודע). והבן היטב כי כן הוא אמיתות הדברים. ויובנו ג"כ דברי המשנה שאמרה שמשרע"ה קבל תורה מסיני. רק שהיו צריך להורידה בדרך השתלשלות ממעלה למטה כדי שיהיה באפשרי לקבלה. לז"א ומסרה ליהושע שהיה בבחי' נער כידוע. דפני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה. אמנם יהושע מסרה אח"כ לזקנים. היינו שברוב עוצם קדושתו והזדככות נפשו אז נתעלה ממטה למעלה עד שבא לבחי' סבא דסבין. והבן זאת. כי כן הוא המדה שצריך להעלות כל דבר ממטה למעלה וממדריגה למדריגה עד בחי' עתיקא. והכל לפי מה שהוא אדם ואמר עוד וזקנים לנביאים. היינו כאשר נתעלו למעלה עד בחי' זקנים דהוא בחי' עתיקין קדישין שהם מוחין עליונים. אז צריך להוריד מהמוחין עליונים להמדות התחתונות מלמעלה למטה. והנה נודע כי נביאים הם בחי' דיבור. והנביאים מסרוה לאכה"ג ע"ד עלייה מלמטה למעלה. דהנה אחז"ל למה נק' אנכה"ג שהחזירו העטרה ליושנה. ר"ל שירמיה לא אמר גבור. ודניאל לא אמר נורא. כיון שהגוים היו מרקדי' בהיכלו. איה גבורותיו איה נוראותיו ואנכה"ג החזירו העטרה ליושנה לאמר כמו שאמר משרע"ה והן הן גבורותיו והן הן נוראותיו כו'. ולהבין זאת נודע שכל המדות מקבלין חיותן והשפעתן מהמוחין עילאין קדישין ועשה הש"י שיהא הכל ע"י אתערותא דלתתא. וע"י מעשה התחתונים הן הם המורידין ההשפעה מהמוחין קדישין עילאין עד סוף כל דרגין. והנה כל הז' מדות חסד וגבורה וכן כולם הכל הוא בא מהמוחין קדישין. ומתחלה היו כלולין כל המדות בכח המוחין ואח"כ נשתלשלו המדות מלמעלה למטה בדרך עילה ועלול כידוע כ"ז. ונעשה מדת החסד ומדת הגבורה ע"ס כל הדרגות וההשפע' צריך ג"כ לילך תמיד מלמעלה למטה מהמוחין עילאין עד המדות ומחמת שהכל תלוי במעשה התחתונים ואתערותא דלתתא ממילא כשמטיבין מעשיה' אז גורמים ירידת ההשפע' מהמוחין עילאין עד לבחי' גבורה והוא שפע טובה שעי"ז נעשה מדת גבורה עלינו לטובה ולהתגבר על שונאי ישראל וישראל מושלים עליהם. ואם ח"ו מריעים מעשיהם אז חלילה וחלילה להיפך ועם שמדרכו הטוב להיטיב לזרע ישראל אבל הוא נעשה בסוד הסתרת פנים כביכול כללו של דבר שלעולם מדת הגבורה הכל הוא במקורן ושורשן במוחין העליונים שהם עתיקין ומשם יצאו לפועל וע"י מעשה התחתונים הם לפעמים להיטיב ולפעמים להיפך ח"ו. ואז נעשה בחי' גבורה על בחי' זו שרואה השם יתברך שהגוים מרקדין כו' ושותק והוא ג"כ בחי' גבורה. ומעתה יובנו היטב דברי הגמ' שאנשי כנסת הגדולה החזירו העטרה ליושנה היינו מה שאנו אומרים הגבור והנורא לבחי' עתיקין קדישין שמשם נשתלשלו המדות אלו רק שלפעמים נעשה בחי' גבורה להתגבר על שונאי ישראל ולפעמים נעשה בחי' גבורה שרואה גוים מרקדין כו' ושותק שהוא ג"כ בחי' גבורה ר"ל. וכ"ז כשהם נשתלשלו למטה להמדות אבל למעלה בבחי' עתיקין כל המדות וכל הפעולות אשר הם שם נכללים בכח טרם שיצאו לפועל הוא תמיד בבחי' אחת לעולם בשוה והבן היטב כי הוא ענין דק מאוד. ומעתה יובנו דברי המשנה שאמרה ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה היינו בבחי' ממטה למעלה והיינו לאנשי כנסת הגדולה ע"ד הנ"ל שהחזירו העטרה ליושנה. ר"ל שהעלו המדות לבחי' עתיקא והבן זאת. ובזה מבוארים דברי המדרש וה"פ שאי אפשר לישראל בלא זקנים. הכוונה כנ"ל שאי אפשר להיות שום דבר בלתי המוחין עליונים שהם בחי' עתיקין וסבין קדישין שמהם עיקר החיות וההשפעה בא להעולמו' ואידך מ"ד שעתיד הקב"ה לעשות ישיבה מזקני' שלו היינו שעתיד הקב"ה להתגלות מוחין חדשים שעדיין לא נתגלו כלל רק שלעתיד יתגלו. וישתעשע הקב"ה עמם וקאמר ר' אבין בשם ר' ישמעאל עתיד הקדוש ברוך הוא לישב בגורן וצדיקים יושבין לפניו. ר"ל דלא תימא שמעשה הצדיקים התחתונים אשר לא הגיעו עדיין למדריגה גדולה כזו להיותם בבחי' זקנים רק הם בבחי' צדיקים לא יהיה לו שעשוע עמם ח"ו. אלא הקדוש ברוך הוא ישתעשע עם הצדיקים כמו עם הזקנים והבן. והש"י ישים חלקינו עמהם כיה"ר אמן. ודו"ק היטב בכל הדברים הנ"ל והדברים הללו לא צינתי תיכף ביום שמעי מכבוד אדמו"ר. לזאת יוכל להיות ששגיתי באיזה דבר וה' הטוב יכפר:
3