אוהב ישראל, ויקהל ג׳Ohev Yisrael, Vayakhel 3
א׳והמלאכה היתה דים לכל המלאכה לעשות אותה והותר. והנה לכאורה שני תיבות אלו. דים והותר הם תרתי דסתרי. דאם מלאכת ההבאה מנדבות המשכן היתה רק די לפי הצורך למלאכת המשכן. אם כן לא הותר. ואם הותר אינו די. כידוע לכל מבין ועיין באוה"ח הקדוש ז"ל. ואענה חלקי גם אני:
1
ב׳דהנה השי"ת נק'. אֵל שד"י. אֵל הוא לשון תוקף וחוזק כמו ואת אילי הארץ לקח. ושד"י מרמז על השפעתו ית'. המכונה בשם שדיים. ונק' הקב"ה בשני שמות אלו. א"ל. שד"י היינו שהוא ית' כביכול מתגבר על השפעתו שהיה בלי גבול ושיעור מרוב טובו וחסדו. והוא כביכול מצמצם אותו ומגבילו. וזהו שדרשו חז"ל שאמר לעולמו די. דהנה כל דבר הבא מכח א"ס. אז יש יכולת בדבר ההוא להתרחב ולהתפשט עד אין שיעור וגבול וערך. וכשעלה ברצונו ית' להאציל ולברוא את העולמות. אז היו רוצים להתפשט בלי שיעור וגבול והוצרך הש"י לומר די ליתן צימצום וגבול כך וכך יהיו סדר העולמות. וסידור השתלשלות העולמות במספר ובמנין לפי מה שהבין הש"י בחכמתו העליונה איך ומה וכמה הצריך לפי סדר הבריאה ואז אמר די. וזהו גבורה וצמצום שהוצרך הוא ית' לצמצם כוחו כביכול. והותיר הש"י זה הכח להצדיקים שהם יגמרו הבריאה ויוסיפו על מעב"ר. כדאי' בזוה"ק דבמה שהצדיקים עוסקים בתורה ומחדשים חידושים באורייתא הם בוראים שמים וארץ חדשים. כמ"ש ואשים דברי בפיך גו' לנטוע שמים וליסוד ארץ גו' [וכמ"כ בכל המדות והחסדים אשר הוא ית' משפיע להכנ"י הי' ג"כ ההשפעה בלי שום שיעור וגבול וערך כמו שהוא ית' א"ס וא"ת ולא היו ישראל יכולין לקבל ההשפעה מחמת שהם בעלי גבול ותכלית ושיעור ולכן הוא ית' מצמצם השפעתו לפי כח המקבלים וזהו הצימצום גופא הוא חסד גדול וזהו גבורה שבחסד] והנה גבי מלאכת המשכן שהיו מעין ודוגמת בריאת שמים וארץ. והיה בנוי ומסודר ע"פ שכל אלוהות. ונעשה ע"פ צירופי שמות הק' ואותיות הק' אשר בהם נבראו שמים וארץ כמאחז"ל יודע הי' בצלאל כו'. ובאמת עיקר המלאכה של בנין המשכן הי' הכוונה מה שכוונו עושי המלאכה בכל מעשה בכל כלי לדבר רוחני. והמשיכו ע"כ דבר מעש' אשר עשו מהקדוש' העליונה השייך לדבר זה ע"י השכל והבינה שהשפיע בהם הש"י כמ"ש וימלא אותו רוח אלהים בחכמה בתבונה ובדעת כו'. וע"י אלו הג'. נבראו ג"כ שמים וארץ. כמ"ש ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה. בדעתו תהומות נבקעו. והנה אם הי' עושי מלאכת המשכן וכל אשר לו רוצים לכוין ולהמשיך בהיחודים וצרופי אותיות ושמות הק'. לפי רוחב שכלם ובינתם ודעתם ורוח קדשם. אז הי' הדבר מתפשט בלי שיעור וגבול וערך. כי רוח אלהים הופיע עליהם ונתלבשו בכח הא"ס וא"ת. אך בודאי הוצרכו לצמצם כוונתם ויחודים וצירופם כדי לתת גבול ושיעור לכל דבר לפי הצורך והותירו להצדיקים לע"ל בכל דור ודור שיבואו ויעסקו בהתוה"ק מעשי מלאכת המשכן. וכל צדיק וצדיק אשר חלק לו אלהים מחכמתו ובינתו לפי השגתו. יגיד תעלומות חכמה בכל דבר וכל כלי ויוסיפו טעמים וכוונות ע"כ דבר היאך הוא מתייחד בדברים הרוחניים העליונים כמו שהש"י כביכול צמצם כוחו בבריאת שמים וארץ. אשר הי' יכול להוסיף עוד עולמות לפי ערכו כביכול כהנה וכהנה לא"ס וא"ת. והשאיר להצדיקים שבכל דור. ומכוחו נתן להם שיוכלו גם הם לחדש בבריאה זו. היינו בלימוד התורה ובמצותיה אז יבראו שמים וארץ בכל עת. ובצלאל שהיה בצל אל התנהג ג"כ במדתו ית' במלאכת המשכן שהשאיר מחכמתו ובינתו ודעתו הרחבה מני ים. להצדיקים שיהיו בכל דו"ד. שהם יוסיפו לקח וכוונה בכל דבר של מלאכת המשכן. וזש"ה והמלאכה היתה די"ם שהוצרכו לומר די ולצמצם וליתן גבול להמלאכה. לעשות אותה. ר"ל לתקן כל כלי ולייחדו בקדושה עליונה אשר היו יכולים לכוין בכל דבר לפי רוחב שכלם ובינתם ודעתם. אך והותר. היינו שהותירו מחכמתם כו' לחכמים וצדיקים שבכל דו"ד אשר ישמעו וילמדו סדר מלאכת המשכן והם יגמרו הבנין ויוסיפו מדעתם הישרה והנכונה כאו"א לפי השגתו והבן:
2