אוהב ישראל, וישב ב׳Ohev Yisrael, Vayeshev 2
א׳וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם בשכם. ופירש"י ז"ל שדרשו חז"ל במדרש נקוד על את שלא הלכו אלא לרעות א"ע. ופי' המתנות כהונה כאלו הצאן רועים אותם כו'. ר"ל שהלכו שמה לאכול ולשתות ע"כ. ולכאורה יפלא לומר דבר כזה על זרע קודש שבטי י"ה. שהלכו אחר תאוות לבם ח"ו. והנה לפי פשוטו י"ל דכוונת חז"ל הוא להיות כי ע"י מעשה הלזו כמבואר בהפרשה נתגלגל הדבר שירדו אבותינו למצרים ויוסף זן ופרנס אותם וכלכלם במצרים לפי הטף בשני רעבון. וזהו שרמזה לנו תוה"ק בהנקודה של תיבת א"ת שלא הלכו אלא לרעות א"ע היינו בשני הרעב. זהו כפשוטו:
1
ב׳ועוד יש לאלוה מילין לבאר פסוקים אלו ע"פ רמז וסוד. ובזה יתבאר ג"כ מה דאי' במדרש נסעו מזה ממדותיו של מקום. ובודאי לכאורה אינו מובן לפי פשוטו לומר כן על שבטי י"ה. בני אל חי. שעשו להיפך ממדותיו של הקב"ה ח"ו. והלא כתיב ובו תדבק. ופי' חז"ל הדבק במדותיו של מקום ועוד יתבאר כמה דקדוקי' אשר המה בכתובים. ובהעיר לב י"ל. כי נודע מסה"ק כי הי"ב שבטים הם מרכבה להשכינה הק' ומקור מחצבתם ושורשם הרמה הוא מי"ב צירופי הוי"ה הק' סוד י"ב גבולי אלכסון. והי' רצונם של השבטי י"ה לייחד ולקשר כל המדות הק' ושורשי בחי' נשמותיהם ולייחדם ביחוד' וחיבורא חדא ברזא דאחד עם השכינה הק' סוד המלכות הק'. וזהו פי' הפסוק שהלכו לרעות. הוא לשון ריעות והתחברות. וצאן הוא מרמז ליחודים הק' כנודע מסה"ק. היינו שהלכו ע"י עבודתם עבודת הקודש. לרעות ולחבר את צאן אביהם שבשמים יחודים הק' בחי' שרשי נשמותיהם שהם הי"ב צירופי הוי"ה וכנ"ל. בשכ"ם. נוטרי' ברוך שם כבוד מלכותו סוד מלכותא קדישא ובזה יבואר דברי המדרש ופירש"י שלא הלכו אלא לרעות א"ע. היינו כנ"ל שכל כוונתם הי' רק לייחד ולקשר את בחינותיהם ושרשי נשמותיהם הק' עם המלוכה הק'. ועי"ז יתרבה ויתוסף כל חדו וכל ברכאין טבין ונהורין עילאין לכל העולמות הק'. אמנם עיקר התקשרות והיחודים של המדות הק' הוא רק ע"י מדת יוסף הצדיק חי עולמים. דהוא עיקרא ושרשא דיחודא וחיבורא ואתקשרותא דכולא. וכמו שפירשתי הפסוק השמר לך פן תעזוב את הלוי כל ימיך על אדמתך. היינו כאשר תרצה לייחד ולחבר המדות הק'. השמר לבל תעזוב את הלוי לשון חיבור כמו לוית חן. והיינו הבחי' צדיק חי עלמין. כי הוא הוא המייחד ומקשר. כל ימיך. ר"נ כל יומין עילאין קדישין. על אדמתך. אדמת הקודש. וזולת מדה זו א"א לעשות שום ייחוד והתקשרו' המדות. ולאשר לא הי' עמהם מדתו של יוסף הצדיק לא היו יכולים לעשות היחודים הק' שעלו במחשבתם וכוונתם. ולזה ויאמר ישראל אל יוסף הלא אחיך רועים בשכם. שרוצים להתייחד ולהתחבר ועדיין המה בשכם. מלשון שכם אחד על אחיך. לשון חלוקה ופירוד כי אינם יכולים לעשות דבר עד בואך שמה להיות עמהם. לזאת לכה ואשלחך אליהם. ויאמר לו לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן. היינו תשים עין השגחתך על התקשרות ויחודים של מדות הק' של אחיך. ואת שלום הצאן על התקשרות שאר היחודים הק' על כולם תפרוס שלומך הטוב בסוד בחי' שלו"ם כנודע. ובזה יובנו דברי המדרש על ואת שלום הצאן. הדא אמר צריך אדם לשאול בשלום דבר שיש בו הנייה. היינו ע"י היחודים הק' והתקשרות המדות הק' מתברכים כל העולמות בכל מיני השפעות טובות וברכות וישועות וכל נהורין ובוצינין עילאין קדישין משפיעים שפע ברכה והצלחה להכנ"י לעילא ותתא. וישלחהו מעמק חברון. עמ"ק הוא גימ' יו"ד פ' שם הק' אהי"ה. חבר"ן חסר וא"ו. הוא גימ' יו"ד פ' שם הק' הוי"ה. והוא"ו הוא בחי' מדת יוסף הצדיק. והיינו ששלחו מעולמות עליונים הק'. שע"י מדתו יתאחדו ויתקשרו כל המדות הק' ברוב בהירות. ורצונו של יעאע"ה הי' בזה כי בהיות כן אז לא יצטרכו לילך למצרים ולקבל עליהם עול הגלות. אמנם לא כן גזרה חכמתו ית' וית'. כי רצון הש"י הי' שירדו ב"י למצרים להיות שמה מנין רד"ו שנה מנין יו"ד פ' אהי"ה. וכמבואר בכה"ק האריז"ל. ושע"י קושי השיעבוד דוקא יתבררו ויתלבנו כצרוף את הכסף ואח"כ יקבלו את התורה הק'. ואז כשעמדו ישראל על הר סיני פסקה זוהמתן. והי' קישור וייחוד ובהירות זכים ומצוחצחים לכל העולמות ע"י התורה שבכתב ושבע"פ. אמנם קודם גלות מצרים לא הי' כן. ולזה ויבוא שכמה. לשון חילוק כנ"ל. וימצאהו איש והנה תועה בשדה. בחי' חקל תפוחין קדישין וישאלהו האיש גו' אחי אנכי מבקש. היינו אני מבקש הדביקות ויחודים שלי. הגידה נא לי איפה הם רעים ומתחברים. ויאמר האיש. הוא גבריאל כמאחז"ל נסעו מזה. היינו בעת הזאת נסעו מהייחודים וההתקשרות כי עדיין אין הזמן גרמא בשלימות. כ"א אחר הגלות וכנ"ל. וזהו מזה. ר"ל ז"ה מנינו י"ב. בחי' י"ב צירופי הוי"ה שרצו לייחדם ולחברם ואין עתה עת רצון לזה. וזהו פי' המדרש נסעו מזה ממדותיו של מקום. ואז הורהו האיש גבריאל סדר הייחודים שיהיו אח"כ ע"י תוה"ק תורה שבכתב ושבע"פ. לחברם ולייחדם ברזא דאחד. וזהו כי שמעתי אומרים מעולמות עליונים נלכה דתינה שני תורות מלשון דת. ולזה חסר וא"ו אחר הד'. וילך יוסף אחר אחיו היינו כשהצדיק הולך אחר הדביקות שלו יוכל למצוא אותם בהתוה"ק. וזהו וימצאם בדת"ן. ובפרט מי שמייחד ומחבר תורה שבכתב ושבע"פ. בחבורא וייחודא חדא. אז עי"ז נשפעים כל מיני טובות וברכות וישועות לעילא ותתא לזרע ישראל וכיה"ר בב"א. והמשכיל יבין כ"ז:
2