אוהב ישראל, יתרו ז׳Ohev Yisrael, Yitro 7
א׳איתא בזוה"ק. דביוד הדברות גבי לא תגנוב וכן גבי אינך פסקא בגווייהו להורות דמותר לגנוב דעתו של רבו כדי ללמוד ממנו. דהנה באמת יש שני אנשים שמעשיהן שוים. וכמו שאי' בגמ' שנים שאכלו פסח א' זה אכלו לשם פסח. וזה אכלו לשם אכילה גסה. ע"ז נאמר צדיקים ילכו בם. וע"ז נאמר ופושעים יכשלו בם א"כ המעשה של שניהם שוים כמו אכילת הפסח שזה אוכל וזה אוכל. אך הנפקותא היא ביניהם הכוונה בלב והטעם אשר יפסיק ויפריד בין אכילתו של זה לאכילתו של זה שזה יש לו טעם וכוונה אחרת מהשני. זה נותן טעם לפגם ח"ו. וזה נותן טעם לשבח לשם שמים ולא המעשה היא העיקר אלא הכל הולך אחר כוונת הלב והבן:
1