אור ה', המאמר השלישי, חלק א', הכלל החמישי א׳Ohr Hashem, Third Treatise, Section One, Fifth Principle 1
א׳הפרק הא' אין ראוי שיובן: הנה לפי מה שבא בקבלה התורה הזאת מהאל יתברך הכוללת תורה שבכתב ותורה שבעל פה היא נצחית כמו שאמרו ז״ל מלמד שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה לזה אי אפשר בשום צד שתבטל או השתנה מצוה ממצות התורה ואף על יד נביא אלא שהשרש אצלנו שהנביא להוראת שעה יכול לחדש או להתיר אסור ובלבד שלא יהיה בו צד עבודה זרה כאליה בהר הכרמל וכן בית דין מתנין לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה וזה אמנם לעשות סייג למצוה. ואמנם לא יקרא זה ביטול לפי זה מעצם התורה והקבלה ואולם נתאמת זה מפאת הקבלה כמו שבא כל זה בגמרא סנהדרין וכבר נעמוד על זה מצד הסברה ושקול הדעת גם כן כלומר נצחיות התורה וזה שלמה שהתבאר ממה שקדם היות התורה הזאת בתכלית השלמות להביא המחזקים בה שלמים היו או חסדים אל ההצלחה האנושית והתכלית הנכסף למה שתיישר תכלית ההישרה אל שלמות המדות ואל השכליות ותעורר גם כן תכלית ההתעוררות העבודה והדבקות אחר כך אי אפשר שתהיה בטולה בכל אי בחלק אלא כשתומר באחרת שהמאמר שתתבטל ולא חומר באחרת הוא דבר בטל למה שהתכלית הנרצה אצל השם יתברך ובבחינתו שהוא ההטבה אי אפשר שתתבטל ולזה אם היה שתתבטל זאת התורה היה בהכרח כשתומר כלה או מקצתה. ואין המלט מהיות התורה דאחרונה בשעור השלמות אשר בראשונה ואם כשעור פחות ממנה ואי אפשר שיהיה פחות ממנה למה שלא ימשך התכלית הנרצה אצל השם יתברך ושתהיה בשעור השלמות אשר בראשונה גם זה בטל למה שכבר תהיה החמרה פעל הריק אין תועלת בו ולזה הוא מבואר מצד הסברא ואזון הדעת שזאת התורה אי אפשר שתשתנה בשום צד. והנה מהמחברים האחרונים מי שהראה פנים מצד אחד וזה שלמה שהיה הפעל הזה מנתינת התורה מפועל בלתי בעל תכלית השלמות הנה יתחייב שיהיה הפעל בתכלית השלמות מה שאפשר ולזה יתחייב לפי הטענה הקודמת המנע בטול בכל או בחלק. ואמנם אם שהטענה הזאת אמתית בעצמה אם לא יאמר בה יותר מזה השעור לא תתן האמת בזה הדרוש על כל פנים וזה שיש לאומר שיאמר שפעל השם יתברך וישתבח שמו בנתינת זאת התורה הי׳ בתכלית השלמות מה שאפשר לפי המקבלים וזה שהחיוב שהניחו לא יתן יותר מזה אל זה אם היו המקבלים יותר שלמים או יותר חסרים כבר יהי' אפשר בהם בטול התורה הזאת בכל או בחלק כשתומר באחרת טובה ממנה לפי המקבלים כמו שקרה בתורת אדם הראשון שנאסר להם בשר והותרה לבני נח ובאו שקרה לתורה נח שנתיחד מכללם אחר כך ישראל בתורה הזאת שיש בה גם כן מה שיטיב קצת המצות הקודמות מלבד התוספות טח שלא יעלם אבל אחר שהתבאר ממנה כל זאת התורה היותה בתכלית השלמות אם לשלמים כמו המשכילים ויחידי סגולות למה שבא משלמות החכמה ואם לחסרים ואם למה שבא משלמות חמדות והערת הלבבות לעובדה ולדבקות והאהבה אשר היא ההצלחה הנצחית כמו שבא כל זה בסוף המאמר השני הנה אם כן יתחייב בהכרח שיהי׳ זאת התורה בכלל נצחית וזהו מה שרצינו לבארו:
1