אור נערב, חלק א ב׳Ohr Ne'erav, PART I 2
א׳ועוד בזה בענין זה
1
ב׳בפרשת בהעלותך זה לשונו,
2
ג׳"רבי שמעון אמר
3
ד׳ ווי ליה לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוטא דאי הכי אפילו בזמנא דא אנן יכלין למעבד אורייתא במלין דהדיוטן ובשבחא יתיר מכלהו.
4
ה׳אי לאחזאה מלה דעלמא, אפילו אינון קפסירי דעלמא אית בינייהו מלין עלאין יתיר, אי הכי נזיל אבתרייהו ונעביד מינייהו אורייתא,
5
ו׳ אלא כל מילין דאורייתא כהאי גוונא.
6
ז׳ תא חזי
7
ח׳עלמא עלאה ועלמא תתאה בחד מתקלא אתתקלו, ישראל לתתא מלאכי עילאי לעילא, מלאכי עילאי כתיב בהו עושה מלאכיו רוחות.
8
ט׳בשעתא דנחתין לתתא מתלבשין בלבושא דהאי עלמא,
9
י׳ואי לאו מתלבשי בלבושי כגוונא דהאי עלמא, לא יכלין למיקם בהאי עלמא, ולא סביל לון עלמא.
10
י״אואי במלאכי כך אורייתא די ברא להון וברא עלמין כלהו וכלהו קיימין בגינה,
11
י״בכיון דנחתת להאי עלמא אי לאו דמתלבשא היא בלבושא דהאי עלמא, לא יכיל עלמא למסבל.
12
י״גוע״ד האי ספורא דאורייתא לבושא דאורייתא איהו,
13
י״ד מאן דחשיב דהוא לבושא דאורייתא איהו ממש ולא מלה אחרא תפח רוחיה, ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי,
14
ט״ו בגינו כך אמר דוד, גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך מה דתחות לבושא דא דאורייתא:
15
ט״זתא חזי,
16
י״זאית לבושא דאתחזי לכלא,
17
י״חואינון טפשין כד חזו לבר נש דאתחזי לון שפירא, לא מסתכלן יתיר,
18
י״טחשיבו דההוא לבושא גופא,
19
כ׳חשיבותא דגוף נשמתא.
20
כ״אכהאי גוונא אורייתא, אית לה גופא,
21
כ״בומלין דאורייתא דא אקרון גופי תורה,
22
כ״גהאי גופא מתלבשא בלבושא דאינון ספורין דהאי עלמא,
23
כ״דטפשי דעלמא לא מסתכלין אלא בההוא לבושא דאיהו ספור דאורייתא וכו׳. אינון דידעין יתיר, לא מסתכלי בלבושא אלא בגופא דאיהו תחות האי לבושא.
24
כ״החכימין דאינון עבדוי דמלכא עלאה, אנון דקיימו בטורא דסיני, לא מסתכלין אלא בנשמתא,
25
כ״ודאיהו עקרא דכלא אורייתא ממש,
26
כ״זולעלמא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא דאורייתא:
27
כ״חתא חזי,
28
כ״ט הכא נמי לעילא
29
ל׳אית לבושא וגופא ונשמתא ונשמתא לנשמתא.
30
ל״אשמיא וחיליהון אנון לבושא,
31
ל״בכנסת ישראל דא גופא דמקבלא לנשמתא דאיהו תפארת ישראל, ועל דא איהו גופא לנשמתא נשמתא דאמרן, דא ת״ת ישראל דאיהי אורייתא ממש,
32
ל״גונשמתא לנשמתא דא איהו עתיקא קדישא,
33
ל״דוכלא אחיד דא בדא.
34
ל״הויי לאינון חייבא דעלמא, דאמרין דהא אורייתא לא איהו אלא ספור בעלמא,
35
ל״וואנון מסתכלין בלבושא דא ולא יתיר
36
ל״זזכאין אנון צדיקייא דאנון מסתכלין באורייתא כדקא יאות.
37
ל״חחמרא לא יתיב אלא בקנקן,
38
ל״טכך אורייתא לא יתיב אלא בלבושא דא,
39
מ׳בגיני כך אורייתא לא באעי לאסתכלא אלא במה דאית תחות לבושא,
40
מ״אועל דא כל אלין מילין וכל אילין ספורין לבושא אנון", עכ״ל:
41
מ״בוהנה במאמר הזה הוסיף לנו לקח בבטול דעת הכת הזאת וכיוצא בהם, השוללים הנסתר מתורתנו הקדושה. ונפקא לן מיניה בעקר כי עוד על הסוד הזה הנסתר יש פנימי לפנימי, וזה נעלם עתה מעיני היודעים, ונזכה אליו בעולם הזה כל ישראל לעתיד.
42
מ״גועתה אחי הודיעני מי שלא הסתכל בנשמתא איך יסתכל לעתיד בנשמתא דנשמתא, וימצא גרוע לעתיד. ואל תשיבני ממי שלא זכה אליה, כי יש חלוק גדול בין מי שהכחישה למי שאינו מכחישה אלא שלא ראה מאור מימיו, ויש על שניהם תוספת מי שנתעסק בה.
43
מ״דוה׳ הוא אלהים חיים ומלך עולם, דן את הדין ומזכה את הזכאי ומחייב את החייב, ונותן לאיש כדרכו, ואין לנו להכחיש דברי חז״ל במדרש משלי, ששואלים לאדם צפית במרכבה, צפית בשעור קומה שלו וכו׳, והעתק לשונו הנה יכבד עלינו הענין. ועוד באר הענין הזה הרשב״י ע״ה בזהר בפרשה הנ״ל דף קמ״ט ע״ש:
44