אור נערב, חלק א ה׳Ohr Ne'erav, PART I 5
א׳ויותר מזה הנדרש בפרק הקודם, הפליא לדבר בספר הזהר פרשת קדושים וזו לשונו,
1
ב׳"ולפני עור לא תתן מכשול,
2
ג׳במאן דלא מטי להוראה ואורי קאמרן,
3
ד׳כמה דתנינן
4
ה׳דכתיב כי רבים חללים הפילה ועצומים כל הרוגיה,
5
ו׳והאי אעבר משום לפני עור לא תתן מכשול
6
ז׳ בגין דכשיל ליה לחבריה לעלמא דאתי.
7
ח׳דתנינן
8
ט׳מאן דאזיל באורח מישר באורייתא, ומאן דאשתדל באורייתא כדקא יאות, אית ליה חולקא בעלמא דאתי,
9
י׳דההוא מלה דנפק מפומיה אזלא ושטא בעלמא וסלקא לעילא
10
י״א וכמה עילאין קדישין מתחברין בההיא מלה וסלקא בארח מישר, ואתעטר בעטרא קדישא
11
י״ב ואסתחי בנהרא דעלמא דאתי דנגיד ונפיק מעדן
12
י״גואתקבל ביה ואשתאיב בגויה
13
י״דואתנטע סחרניה דההוא נהר אילנא עילאה,
14
ט״ווכדין נגיד ונפיק נהורא עילאה, ואתעטר ביה בההוא בר נש כל יומא כמה דאתערנא.
15
ט״זומאן דלעי באורייתא ולא ידע לאשתדלא בה בארח מישר, ההוא מלה סלקא וסאטי ארחין, ולית מאן דאתחבר ביה,
16
י״זכלא דחיין ליה לבר, ואזיל ושאט בעלמא, ואזיל ושאט ולא אשכח אתר, מאן גרים ליה האי, ההוא דסאטי ליה מארח מישר,
17
י״חהדא הוא דכתיב ולפני עור לא תתן מכשול,
18
י״טבגין כך ויראת מאלהיך אני ה׳.
19
כ׳ומאן דתאובתיה למילעי באורייתא ולא אשכח מאן דאוליף ליה,
20
כ״א והוא ברחימותא דאורייתא לעי בה, ומגמגם בה בגמגומא דלא ידע,
21
כ״בכל מלה ומלה סלקא,
22
כ״גוקב״ה חדי בההיא מלה, וקביל לה ונטע לה סחרניה דההוא נחלא,
23
כ״דואתעבדו מאלין מלין אלנין רברבין ואקרון ערבי נחל,
24
כ״ההדא הוא דכתיב באהבתה תשגה תמיד.
25
כ״וודוד מלכא אמר
26
כ״זהורני ה׳ דרך חקיך
27
כ״חזכאין אינון דידעין ארחוי דאורייתא, ומשתדלי בה בארח מישר,
28
כ״טדאינון נטעין אילנין דחיין לעילא דכלהו אסוותא,
29
ל׳ובגיני כך כתיב תורת אמת היתה בפיהו,
30
ל״אוכי אית תורה דלאו איהו אמת,
31
ל״באין
32
ל״גכגוונא דאמרן,
33
ל״דדאורי מאן דלא ידע, ולאו איהו קשוט, והאי דאוליף מנה אוליף מלה דלאו איהי אמת,
34
ל״הובגי״כ תורת אמת היתה בפיהו.
35
ל״וועם כל דא, מבעי ליה לבר נש למילף מילי דאורייתא מכל בר נש אפילו ממאן דלא ידע, בגין דעל דא יתער באורייתא וייתי למילף ממאן דידע,
36
ל״זולבתר ישתכח דאזיל בה באורייתא בארח קשוט
37
ל״ח תא חזי ישתדל למילף בר נש לעלמין באורייתא ובפקודוי, אפילו דלא עביד לשמה, דמתוך שלא לשמה בא לשמה", עכ״ל:
38
ל״טוהנה מתוך המאמר הזה מבואר כי עם היות נזק הטעות מרובה, עם כל זה היינו דווקא למי שלא הגיע להוראה ומורה, אבל לענין למידת עצמו אינו נמשך מן הטעות נזק כלל, אדרבא יש לו שכר אלא שאין שכרו מרובה כשכר העומד על אמתת הדברים. ויש בהם חלוק מה שבין אילן סרק לשאר אילנות העושין פירות, והענין הוא, כי הקדושה מתרבה ועושה פירות, ואור הנשפע על ידי התורה האמיתית, ר״ל היודע הסודות ושונה בהם לעולם וכן שאר חלקי התורה, אין ספק שישפיע שפע שיהיה אותו השפע והאור הנברא עומד לעולם ועושה פירות לו ולדורות, כענין דכתיב (שמות לד ז׳), "נצר חסד לאלפים" פירוש שומר החסד לאלף דור, כענין זכות אבות וכיוצא. ועצם המצוה שהוא האור ההוא העיקר שמור לו לעולם הבא, והוא יושב ונהנה שם.
39
מ׳מה שאין כן אילן סרק שאינו עושה פירות, והטעם, כי הקליפה אינה עושה פירות, וכן זה שלומד בטעות ושגיאה הנה מזה חוייב לנטות הלמוד ההוא אחר החצונים, ואינו עושה פירות כחיצונים ממש. וכן הם סביב הנחל, כי הנחל הוא היסוד מקום הרזים, כי או״ר ר״ז אקרי והכי סליק, והיינו אור הנגנז לצדיקים, והיינו סוד ה׳ ליריאיו ובריתו, והיינו יסוד סוד יה. והכלל, כי סבב הנחל הזה שהיא קליפה דקה, שעליה נאמר "ונגה לו סביב", והיינו ערלה שאינה נכרתת אלא היא בפריעה כמבואר, והוא סיוע וגדר וכסות אל האילן העושה פירות, ולכן ערבי נחל הם סביב לנחל ושם נהנים. וכן אלו הטועים כיוצא בזה הם עושים אילנות שם, וקב״ה חדי בהו שסוף סוף תועלת ונוי אל הנחל היות בו ערבים כזה והם נאגדים בלולב.
40
מ״אועתה מי יתן ונזכה אל היות לנו חלק גם בערבים ההם כי הכל נוי הלולב, ולכן נאמר "באהבתה תשגה תמיד" כדפירשנו, וערבה מעכבת בלולב ודאי,
41
מ״בולפי שסביב הנחל הזה ערבים אלו אי אפשר לעמוד על מוח האגוז אם לא יכנס דרך הקליפה. והיינו ודרך חיים תוכחות מוסר, אותם התוכחות שהם קליפי האגוז הם דרך החיים בהכרח הגמור, ומאלה נזכה אל אילני הפירות, ואי אפשר שלא נשיג באחד מהם:
42
מ״גוגם מתוך המאמר הזה מתבאר, כי גם אם לא ימצא האדם מי שילמד לו כראוי שלא מפני זה ימנע עצמו מעסק התורה, שסוף סוף שכר למוד בידו ובזה יזכה אל האמת, שלא כדעת שאר הכתות שזכרנו פרק ג׳ וכדפירשנו שם:
43