אור זרוע, חלק א, אלפא ביתא כ״זOhr Zarua, Volume I, Alpha Beta 27
א׳ג ד ה
1
ב׳כלו' גמול דלים חומש מנכסיך זה שאה"כ וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך ואמרינן בפרק נערה שנתפתתה אמר רבי אילא באושא התקינו המבזבז אל יבזבז יותר מחומש תנ"ה המבזבז אל יבזבז יותר מחומש ומעשה באחד שבקש לבזבז יותר מחומש ולא הניחוהו חביריו ומנו רבי ישבב ואמרי לה רבי ישבב ולא הניחו חבירו ומנו רבי עקיבא אמר רב נחמן ברבי יצחק מאי קרא וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך והא לא דמי עישורא בתרא לעישורא קמא אמר רב אשי אעשרנו לבתרא כי קמא ודוקא מחיים אל יבזבז יותר מחומש אבל בשעת מיתה יבזבז כל מה דבעי ולית לן בה כדאמרי' בפ' מציאות האשה בעובדא דמר עוקבא ואמרינן בירושלמי בפ"ק דפאה ר"ש בשם רבי יוסי בר חנינא נמנו באושא שיהא אדם מפריש חומש מנכסיו למצות רבי גמליאל ב"ר אינונא בעי קומי רבי מנא מה חומש בכל שנה ושנה. לחמש שנים הוא מפסיד כולה אמר ליה בתחלה לקרן ולבסוף לשכר. ומורי הרב ר' יהודה חסיד זצוק"ל הוא לומדה מדכתיב הא לכם זרע ונתתם חמישית לפרעה למה חמישית אלא משום דקיי"ל דאפילו לגבוה אל יבזבז יותר מחומש והיינו דדרישנא גמ"ל דל"ת ה"א גמול דלים ה' גמול דלים חומש נכסיך:
2