אור זרוע, חלק א, הלכות צדקה י׳Ohr Zarua, Volume I, Laws of Charity 10
א׳בנדרים בפרק ר' אליעזר תנן פותחין לאדם שהדיר את חבירו מנכסיו אומרים לו אלו היית יודע שאתה עובר על וחי אחיך עמך היית נודר דשמא יעני ואי אתה יכול לפרנסו ואומר אלו הייתי יודע שהוא כן לא הייתי נודר הרי זה מותר ואמר לי' רב הונא בר רב קטינא לרבא ולימא לי' כל דמיעני עלי נפיל מאי דמטי לי בהדי גבאי לפרנסו בהדי כול' עלמא מפרנסנא לי' א"ל שאני אומר כל הנופל אינו נופל לגבאי תחלה ופי' ה"ר אליעזר ממיץ זצ"ל שמא יעני ואין זו פתיחה דבשביל כך לא יתחרט דנימא הנודר כל דמעני עלי נפיל בתמי' וכי עלי מוטל לפרנס כל דמעני בשביל כך לא הייתי מונע מלנדור לימנו לי' גבאי בהדי כולא עלמא מפרנסא לי' פי' ימנו הגבאי לצורך כל עניי העיר ואתן חלקי עמהם ויתנו חלקי לשאר עניים שלא הדרתי וחלק אחרים לזה ומפרנסא לי' מכיס של צדקה שנתתי חלקי ובהיתר שלא (יהיה) [יתנו לזה שנדרתי מחלקי] לישנא אחרינא ועיקר לימנו לי' גבאי ואתן לגבאי חלקי והוא מותר כדתנן שלהי אין בין המודר היו מהלכין בדרך ואין לו מה יאכל נותן לאחר משום מתנה והוא מותר בה ובשביל כך לא יתחרט שהרי לא עבר על מש"כ [בתורה] ומתרץ ודאי יעבור שאני אומר כל הנופל בעוני וצריך למזונות אינו נופל ליד גבאי תחלה ואינו מוטל על הגבאי לפרנסו אלא הקרובים מחויבים לפרנסו ועליהם מוטל עשה דוחי אחיך תחלה עד שיעיינו ב"ד אם אין ספק לקרובים אבל לאחר שיעיינו שאין ספק לקרובים מוטל על הגבאי ומתני' במדיר קרובו הילכך בשביל כך יתחרט אע"פ שאפשר לו לפרנסו ע"י מתנת אחר בושת וטורח הוא לו [אבל ליתן ליד גבאי ליתן לו אין טורח ובושת] עכ"ל שמעי' מהכא דעני שיש לו קרובים עשירים שיכולים לפרנסו אין גבאי חייב לפרנסו אע"ג שגם קרובים נותנים בכיס כמו שמשמע לפי' ראשון ושמעי' נמי מהכא דאדם שנתן צדקה לסתם עניים שקרוביו עניים זבו בה הואיל והגבאי אינו חייב לפרנסם ועליו מוטל עשה דוחי אחיך הרי הם זוכים בה כדפריש' לעיל:
1
