אור זרוע, חלק א, הלכות צדקה י״דOhr Zarua, Volume I, Laws of Charity 14
א׳בפ"ק דתענית א"ר יוחנן מ"ד עשר תעשר עשר בשביל שתתעשר. ר' יוחנן אשבחי' לינוקא דר' שמעון בן לקיש אמר לי' אימא לי פסוקך אמר לי' עשר תעשר א"ל (ר') מ"ד עשר תעשר אמר לו עשר בשביל שתתעשר א"ל ומי שרי לנסויי קוב"ה והכתי' לא תנסו את ה' אלקיכם א"ל הכי א"ר אושעיא חוץ מזו שנא' הביאו את כל המעשר אל בית האוצר כו' ובחנוני נא בזאת אמר ה' צבאות אם לא אפתח לבם ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די מאי עד בלי די אמ' רמי בר חמא אמר רב עד שיבלו שפתותיכ' מלומר די למדנו שמצו' לאדם לעשר את ממונו וכל מה שמרבה במעשרות מרבה בעושר והמרבה בצדקה יותר מן המעשרות ה"ז משובח ובלבד שלא יבזבז יותר מחומש כההוא דפ' נערה שנתפתתה דא"ר אילא באוש' התקינו המבזבז אל יבזבז יותר מחומש. תנ"ה המבזבז אל יבזבז יותר מחומש ומעשה באחד שבקש לבזבז יותר מחומש ולא הניחו חבירו ומנו ר' ישבב ואמרי לה ר' ישבב ולא הניחו חבירו ומנו ר' עקיבא אמר רב נחמן בר יצחק מאי קרא וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך. והא לא דמי עישורא בתרא לעשורא קמא אמר רב אשי אעשרנו לבתרא כי קמא ודוקא מחיים אל יבזבז יותר מחומש אבל בשעת מיתה יבזבז כל מה דבעי ולית לן בה כדאמר בפ' מציאות האשה בעובדא דמר עוקבא ואמרי' בירוש' פ"ק דפאה גבי אלו דברים שאין להם שיעור וגמילות חסדים הדא דתמר בגופו אבל בממונו יש לה שיעור ואתיא כיי דמר ר' שמעון בן לקיש בשם ר' יוסי בר' חנינא באושא נמנו שיהא אדם מפריש חומש מנכסיו למצוה ר"ג בר אינונא בעי קומי ר' מנא מה חומש בכל שנה ושנה לחמש שנים הוא מפסיד כולה א"ל בתחלה לקרן מכאן ואילך לשכר:
1
