אור זרוע, חלק א, הלכות צדקה ז׳Ohr Zarua, Volume I, Laws of Charity 7
א׳בפ"ג דשבועות מוצא שפתיך תשמור אין לי אלא שהוציא בשפתיו גמר בלבו מנין ת"ל בל נדיב לב פי' רבי' שלמה זצ"ל גבי נודר להביא קרבן כתיב דהיכי דגמר בלבו נדר או נדבה לקרבן שחייב להדיא אע"פ שלא הוציא בפיו ובריש פ' האיש מקדש נמי פריך סתמא דתלמודא אקדשים ותרומה מה להנך שכן ישנן במחשבה הילכך מכאן פסק בתשובות שהגומר בלבו ליתן צדקה חייב כאלו הוציא בפיו ואע"ג דבפ"ג דשבועות קאמר דתהוי תרומה וקדשים שני כתובים הבאים כאחד פי' בתשובות דצדקה כנדרים ונדבות דמי הילכך גמר בלבו ליתן צדקה אע"פ שלא הוציא בפיו חייב ולקמן בסי' ל"ב הארכתי בו ופירשתי היטב. בפ"ק דערכין אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה (אמר רב) האומר סלע זו לצדקה מותר לשנותה סבור מינה לעצמו אין לאחר לא א"ר אמי א"ר יוחנן בין לעצמו בין לאחר א"ר זירא לא שנו אלא דאמר עלי אבל אמר (זה אותביה בעיניה) [הרי זו בעינא בעי למיתביה] מתקיף לה רבא איפכא מסתברא אמר זה לישתמש בה כי היכי דלחייב באחריותו אמר עלי לא אלא לא שנא. ושניהם מותר לשנות. תניא כוותי' דרבא נדר צדקה ואין הקדש צדקה לא נדר צדקה ולא הקדש צדקה. לאו דכי קאמר צדקה הרי היא כנדר לבל תאחר ואינה כהקדש דאלו דקדש אסור לאשתמושי בה ואלו צדקה מותר לאשתמושי בה. אמר רב כהנא אמריתי' לשמעתא קמי' דרב זביד אמר לי אתון הכי מתניתו לה ואנן הכי מתנינן לה א"ר נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב האומר סלע זו לצדקה מותר לשנות בין לעצמו בין לאחר בין אמר עלי בין אמר זה. בפ"ק דערכין ת"ר האומר סלע זה לצדקה עד שלא באת ליד גבאי מותר לשנותה ומשבאת ליד גבאי אסור לשנותה איני והא ר' ינאי יזיף ופרע שאני ר' ינאי דניחא להו לעניי' דכמה (דמשתעי) [דמשהי] מעשה ומייתי לה. וההיא דפ"ק דב"ב דת"ר קופה לעניי העיר תמחוי לעניי כל אדם ורשאים בני העיר לעשות קופה תמחוי לחלק לעניי עולם אם ירבו עליהם. ותמחוי קופה לשנותן למה שירצו פי' רבינו יצחק בר' שמואל זצ"ל בני העיר ודאי רשאין אבל גבאים שגבו קופה או תמחוי אינם רשאים לשנות אפי' לדבר מצוה והני מילי דבני העיר רשאין לשנות לדבר מצוה אבל לא לדבר הרשות וההיא דפרק המקבל דאמר התם מגבת פורים לפורים ואין מדקדקין בדבר ואין העני רשאי ליקח מהם רצועה לסנדלו אא"כ התנה במעמד אנשי העיר ומשמע דוקא לפורים אבל לשאר מצוה לא היינו גבאי דוקא כיון שגבה מגבת פורים מן בני העיר אינו יכול לשנותה למצוה אחרת וכן אם גבה לבני העיר אינו יכול הגבאי לשנותה וליתן לעניי עיר אחרת אבל (לבני) [בני] העיר (יכול) [יכולין] לשנות מגבת פורים לדבר אחר ובלבד שיהא לדבר מצוה דומיא דקופה ותמחוי שרשאין בני העיר לשנותם דדבר מצוה נינהו וה"נ רשאין בני העיר ליתן מגבת פורים לעניי עיר אחרת ויש ספרים דגרסי בהמקבל ולא יקח מהם רצועה לסנדלו אלא כו' משמע דאגבאי קאי שכבר הם ביד הגבאי וההיא דפ"ק דערכין דת"ר ישראל שהתנדב מנודה או נד לביהכ"נ אסור לשנותה ומסקנא דלדבר מצוה מותר לשנותה אומר רבינו יצחק זצ"ל דוקא נדבת ביהכ"נ אבל בנדבת העניים אין הגבאי יכול לשנותה אפי' לדבר מצוה אלא ר' ינאי ודכוותי' דאיכא רווחא לעניים והא דעבדינן האידנא שנותנין מן הצדקה לכל צרכי צבור פי' רבינו יצחק בר' שמואל זצ"ל משום דלב ב"ד מתנה עליהם כשפוסקין בני העיר הצדקה בינייהו עושין על דעת שיעשו הגבאים כל מה שירצו:
1
