אור זרוע, חלק א ק״חOhr Zarua, Volume I 108
א׳פרק מאימתי אמר ר' יצחק אמר ר' יוחנן אמר ר' יוסי ב"ר חנינא משום ר' אליעזר בן יעקב כל האוכל ושותה ואח"כ מתפלל עליו הכתוב אומר ואותי השלכת אחרי גויך א"ת גויך אלא גאיך. פסוק זה במלכי' גבי ירבעם. אמר הקב"ה אחר שאכל ושתה זה ונתגאה קבל עליו מלכות שמים ודוקא יין ודבש ושכר שיש בהם גאות אבל מים שאין בהם גאות לית לן בה וכן ראיתי מורי רבינו אב"י העזרי ששתה מים בשחר קודם דתפלה. ופר"ח וקיי"ל משנת ר' אליעזר בן יעקב קב ונקי ופי' הרב ר' נתן בערך קב בריש גמ' הדר עם הנכרי ובסוף גמ' דפ' החולץ ובסוף גמ' דפ' האומר התקבל גט וכו' ובפ' הלוקח בהמה בגמ' רשב"ג משנת ראב"י קב ונקי פי' מעט וברור מכל ספק שהוא כסולת נקי' עד כאן ערוך וכן פי' ר"ח ס"פ התקבל משנת ראב"י קב ונקי כלומר מעט וברורה ע"כ פר"ח. וסוף פ' החולץ תניא אמר ר' שמעון בן עזאי מצאתי מגילת יוחסין בירושלים וכתוב בה איש פלוני ממזר מאשת איש וכתוב בה משנת ר' אליעזר בן יעקב קב ונקי פר"ח מעט וברור מכל ספק ע"כ פר"ח. ור"פ הדר עם הנכרי א"ל אביי לרב יוסף קיי"ל משנת ר' אליעזר בן יעקב קב ונקי ופרש"י קיי"ל ביבמו' פ' החולץ משנת ראב"י קב ונקי כלו' במקומות מועטות נזכר במשנה אבל נקי דהלכה כמותו בכל מקום ע"כ רש"י. משמע מלשון רש"י דדוק' במשנתינו הלכה כמותו לאפוקי ברייתא וכ"ש שמעת' משמי'. ומשמע כדבריו פ' ב' דייני גזירות גמ' דפוסק מעות דא"ר יצחק משמי' דחזקיה בכ"מ שאמר ר"ג רואה אני את דברי אדמון הלכה כמותו א"ל רבא לרב נחמן אפי' בברייתא נמי א"ל מי קאמ' במשנתינו בכל מקום קאמר אפי' בברייתא ש"מ כל היכא דקאמר במשנתינו דוקא משנה ולא ברייתא א"כ ה"נ דקאמר משנת ראב"י קב ונקי משנה ולא ברייתא. ולפי זה הי' קשה לפי' ר"ח שפי' הכא וקיי"ל משנת ראב"י קב ונקי מיהו פ' החולץ מוכח דאפי' בברייתא קיי"ל כראב"י בכל מקו' גמ' ספק בן תשעה לראשון בן ז' לאחרון ת"ר ראשון ראוי להיות כה"ג שני ממזר ספק ראב"י אומר אין ממזר מספק וכו' אמר רב יהודה אמר רב הלכה כר' אליעזר כי אמריתה קמי' דשמואל אמר לי הילל שונה עשרה יוחסין עלו מבבל כהני לויי וישראלי חללי גירי וחררי ממזרי נתיני שתוקי ואסופי וכולן מותרין לבוא זה בזה ואת אמרת הלכה כראב"י אביי סבר לה כשמואל דהלכה כהילל ומוקי ראב"י אליבא דהילכתא כי היכי דלא תקשי הלכתא אהלכתא ורבא סבר לה כרב דאמר הלכה כר' אליעזר ומוקי לה לראב"י אליבא דהלכתא כי היכי דלא תקשי הלכתא אהלכתא. מעתה ש"מ דאפי' בברייתא אמרי' משנת ר' אליעזר בן יעקב קב ונקי. ואפשר לומר שלברייתא קורא משנה כדאמ' בירושלמי שלהי מסכת הוריות דרש ר' אבא פלס ומאזני משפט לה' מעשהו כל אבני כיס פלס זה המקרא מאזני זו משנה משפט זה תלמוד לה' זו תוספתא וכולי וכולן נוטלין שכר מכיס אחד ר' אבא בר כהנא אזל לחד אתר אשכח לר' לוי [יתיב ודריש] איש אשר יתן לו אלקים עושר [וגו' עושר] זו מקרא נכסים אלו הלכות וכבוד זו תוספתות ואיננו חסר לנפשו מכל אלו משניות גדולות כגון משנת ר' חייא משנת ר' הושעיא ומשנת בר קפרא ולא ישליטנו אלקים לאכול ממנו זה בעל הגדה שאינו לא אוסר ולא מתיר לא מטהר ולא מטמא כי איש נכרי יאכלנו זה בעל התלמוד למדנו משם שלברייתות קורא משניות. מיהו הא ודאי תימה שפי' ר"ח הכא וקיי"ל משנת ראב"י קב ונקי דאין זה לא משנה ולא ברייתא וההיא דפ' ב' דייני גזירות לא קשיא די"ל שאין חילוק בין לשון משנתינו ללשון משנת מיהו הא דאמר ר' יוחנן כ"מ ששנה רשב"ג במשנתינו הלכה כמותו חוץ מערב וצידן וראיה אחרונה דפ"ב דייני גזירות ודאי ראיה היא דדוקא משנה ולא ברייתא:
1