אור זרוע, חלק א י״אOhr Zarua, Volume I 11
א׳רב ששת מהדר אפי' וגריס אמר אינהו בדידהו אנן בדידן פרש"י זצ"ל כשקורין ספר תורה. ופר"ח זצ"ל דוקא רב ששת וכיוצא בו דתורתו אומנותו היא אבל האידנא קיימא לן כרבא דאמר רבא פ' ואלו נאמרין כיון שנפתח ספר תורה אסור לספר אפי' בדבר הלכה וכש"כ במילי דעלמא דאסור עד כאן לשונו. ומורי הרב ר' שמחה בר' שמואל של"י פי' משום דרב ששת סגי נהור הוה ופטור דדברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם בעל פה. והא דקאמר מהדר אפיה משום כבוד צבור. ומורי רבינו יהודה בר' יצחק של"י פי' בשם רבי' יצחק בר' שמואל דההיא דסוטה דאסר דהיינו בקול רם שמעכב אחרים מלשמוע אבל בלחש שפיר דמי והא דמהדר אפיה הוא הדין דבלא מהדר אפי' הי' יכול לגרוס בלחש שלא נראה כמניח ס"ת ושפיר דמי והוא הי' מהפך פניו כדי שיכוין לבו לגרסתו. ועוד פי' בשם רבינו יצחק אלפסי זצ"ל דוקא כשיש שם יותר מעשרה אז יכול להיות מהדר אפי' אבל אין שם כי אם עשרה אז אסור להיות מהדר אפי' שצריך שיהיו עשרה שומעים ספר תורה. וראיתי את מורי הרב רבי' יהודה החסיד זצ"ל ואת מורי הרב רבי' אברהם זצ"ל בן הרב ר' משה זצ"ל שהיו קורין שנים מקרא ואחד תרגום בשעת קריאת שליח צבור את ספר תורה ואומר אני כי זה מותר לכ"ע הואיל דבאותו ענין קא עסיק:
1