אור זרוע, חלק א קנ״חOhr Zarua, Volume I 158
א׳פרק ערבי פסחים אותם בני אדם וכו' אמר רב ידי קידוש יצאו ידי יין לא יצאו. ושמואל אמר אף ידי קידוש נמי לא יצאו כו' עד אמר ר' יוחנן אף ידי יין נמי יצאו ואזדא ר' יוחנן לטעמי' דאמר רב חנן א"ר פרת אמר ר' יוחנן אחד שינוי יין ואחד שינוי מקום א"צ לברך. מיתיבי שינוי יין א"צ לברך שינוי מקום צריך לברך תיובתא דר' יוחנן תיובתא יתיב רב אידי בר אבין קמי' דרב חסדא ויתיב רב חסדא וקאמר משמיה דרב הונא הא דאמרת שינוי מקום צריך לברך לא שנו אלא מבית לבית אבל ממקום למקום אין צריך לברך א"ל רב אידי בר אבין אנא מתנינא להא במתניתא דבי בר הינק כוותך ותו יתיב רב חסדא וקאמר משמי' דנפשי' הא דאמרת שינוי מקום צריך לברך לא אמרן אלא בדברים שאינם טעונים ברכה לאחריהם במקומן אבל בדברים שטעונים ברכה לאחריהם במקומם אין צריך לברך מ"ט לקבעי' קמא הדר ורב ששת אמר אחד זה ואחד זה צריך לברך מיתבי עקרו רגליהם לצאת לקראת חתן ולקראת כלה כשהן יוצאין אין טעונים ברכה [למפרע כשהן חוזרין אין טעונין ברכה] לכתחלה אימתי בזמן שהניחו שם זקן או חולה [אבל לא הניחו שם לא זקן ולא חולה] כשהן יוצאין טעונים ברכה למפרע וכשהן חוזרין טעונין ברכה לכתחלה והא מדקתני עקרו רגליהם מכלל דבדברים דטעונים ברכה לאחריהם במקומ' עסיקי' וטעמא דהניחו שם זקן או חולה אבל לא הניחו שם זקן או חולה כשהן יוצאין טעונין ברכה למפרע וכשהן חוזרין טעונים ברכה לכתחל' קשיא לרב חסדא אר"נ [בר יצחק] מאן תנא עקירות ר' יהודה דתניא חברים שהיו מסובין לשתות יין ועקרו רגליהם לילך לביהכנ"ס או לביהמ"ד כשהן יוצאין אין טעונין ברכה למפרע וכשהן חוזרין אין טעונין ברכה לכתחלה אמר ר' יהודה במד"א בזמן שהניחו שם מקצת חברים אבל לא הניחו שם מקצת חברים כשהן יוצאין טעונים ברכה למפרע וכשהן חוזרין טעונים ברכה לכתחלה. וטעמא דיין הוא דכשהן יוצאין אין טעונים ברכה למפרע וכשהן חוזרין אין טעונין ברכה לכתחלה אבל דברים שאין טעונים ברכה לאחריהם במקומם אפי' רבנן מודו כשהן יוצאין טעונין ברכה למפרע וכשהן חוזרין טעונין ברכה לכתחלה נימא תהוי תיובתא דר' יוחנן ולאו אותבי' לר' יוחנן חדא זימנא נימא תהוי תיובתא נמי מהא אמר לך ר' יוחנן אפי' דברים שאין טעונין ברכה לאחריהם במקומן א"צ לברך והא דקתני עקרו רגליהם להודיעך כחו דר' יהודה דאפי' דברים שטעונים ברכה לאחריהם אם הניחו שם מקצת חברים אין אבל לא הניחו שם מקצת חברים כשהן יוצאין צריכין ברכה למפרע וכשהן חוזרין טעונין ברכה לכתחלה תניא כוותי' דרב חסדא חברים שהיו מסובין לשתות יין ועקרו רגליהם וחזרו א"צ לברך. פירש"י ידי יין לא יצאו שאם יש להם [יין] לשתו' בביתם חייבין לברך בפה"ג שאינם פטורים מאחר שעקרו רגליהם ממקומן. ה"ג ור' יוחנן אמר אף ידי יין נמי יצאו. ממקום למקום מבית לעלי'. בדברים שאינן טעונין ברכה לאחריהם כגון מים או פירות שאינן טעונין ברכה חשובה בפני עצמה דודאי כיון דעמד והלך למקום אחר עמידתו זו היא גמר סעודתו והך סעודה אחריתי היא וצריך לברך בתחלה. אבל דברים הטעונין ברכה לאחריהם במקומן כלומר ברכה חשובה בפני עצמה כגון שבעת המינין הואיל ולא ברך לאחריהן ועמד והלך במקום אחר לסעוד ע"ד קביעות הראשונה א"צ לברך עליהם אחריהם ולפניהם נמי א"צ לחזור ולברך. דלקבעי' קמא הדר כלו' ע"ד סעודה הראשונה הוא אוכל עכשיו כדי לסיים סעודתו. אחד זה ואחד זה בין שטעונין ברכה לאחריהם במקומן בין שאין טעונין ברכה לאחריהן במקומן. כשהן יוצאין אין טעונין ברכה למפרע כלו' לברך ברכה של אחריהם הואיל ועתידי' לחזור. ה"ג בד"א כו' ול"ג בהא ר' יהודה. מדקתני עקרו מכלל דבדברים הטעונים כו' דעקירה משמע דמשום מהירות חתן וכלה הן נעקרין אבל אם לא כן עדיין היו צריכין לעמוד ולברך ברכה שלאחריהן. מאן תנא עקירות מאן תנא להך ברייתא דקתני אע"ג דבדברים הטעונים ברכה לאחריהן בפני עצמן הן צריכין לברך ר' יהודה היא. חברים שהיו מסובין ועקרו וכו' ול"ג לשתות יין. ומקשי' אלא טעמא דבדברים הטעונים ברכה לאחריהם משום דכי פליגי רבנן עלי' דר' יהודה הא בדברים שאין טעונים אפי' רבנן מודו דצריך לברך פעם אחרת בתחלה לימא תהוי תיובתא דר' יוחנן דאמר לעיל על שינוי מקום א"צ לברך ולא מפליג בין דברים הטעונים ברכה לאחריהם לשאינן טעונין. לאו אותיבנא חדא זימנא לעיל. ה"ג תניא כוותי' דרב חסדא חברים שהיו מסובין לשתות יין וכו' והיינו כרב חסדא דאמר לעיל דברים שטעונין ברכה לאחריהם א"צ לברך והא בהדיא מסייע לי' לרב חסדא מדקתני יין אבל בההיא דלעיל לא תניא יין בהדיא ע"כ רש"י. פי' רשב"ם ה"ג ת"כ דרב חסדא חברים שהיו מסובין לשתות יין וכו' ושמעי' משמעתי' שינוי יין א"צ לברך ברכת היין אבל מברך הטוב והמטיב שינוי מקום בשבעת המינים שטעונים ברכה לאחריהם במקומן מעין שלש כגון אכל בבית זה וחזר ואכל בבית אחר קודם שברך אחריהם או שאכל בבית זה והלך לשוק וחזר למקומו וגמר סעודתו בכל אלו א"צ לחזור ולברך תחלה דלקבעי' קמא הדר דהא תניא כוותי' דר"ח אבל שאר פירות ומשקין שאינן משבעת המינין שאין צריך ברבה לאחריהם במקומן ואבל בבית זה וחזר ואכל בבית אחר צריך לברך תחלה אבל מפנה לפנה בבית אחר אין צריך לברך. כדתניא במתנית' דבי בר הינק עכ"ל. ופי' ר"ח כיון דסלקא לרב חסדא בקושיא אע"ג דמוקי לה כר' יהודה שינוייא היא ולא סמכי' עלי' להקל אלא עבדינן כרב ששת דמחמיר טפי עדיף וכן ר' יוחנן דאתותיב ונדחו דבריו וקיי"ל כל שינוי מקום צריך לברך וכן הלכה ע"כ פירוש ר"ח. וכן פסק רבינו יצחק אלפסי דהלכ' כרב ששת וכן הרב רבי' משה מיימון זצ"ל הלכך לפי' ר"ח ולר' יצחק אלפס ולה"ד משה מיימון כל היכא שיושב ואוכל בבית זה ועמד והלך לאכול בבית אחר לא שנא דברים הטעונים ברכה לאחריהם ל"ש שאינם טעונין לעולם צריך לברך למפרע על מה שאכל וברכה לכתחלה קודם שיתחיל לאכול בבית אחר ודוקא בבית אחר אבל מבית לעלי' בבית אחד א"צ לא למפרע ולא לכתחלה. וכן הדין אם יצא לשוק והפסיק שצריך ברכה למפרע וברכה לכתחלה. וה"מ שלא הניח מקצת חבורה אבל הניח מקצת חבורה אפי' מבית לבית א"צ לברך לא למפרע ולא לכתחלה אלא גומר סעודתו בבית אחד וחוזר ומברך בבית ראשון שאכל בו. אבל היכא שלא הניח מקצת חבורה אע"ג שבירך בבית זה על מנת לאכול בבית אחר צריך ברכה למפרע וברכה לכתחלה דאי לא תימא הכי אמאי איתותב ר' יוחנן בשינוי מקום לישני לי' הא דקאמר ידי יין יצאו היינו משום שדעתייהו לצאת באותו ברכה ולשתות בביתם והא דקתני שינוי מקום צריך לברך היינו כנמלך אלא ש"מ דלא שנא הכי ול"ש הכי שינוי מקום לעולם צריך ברכה:
1