אור זרוע, חלק א קפ״בOhr Zarua, Volume I 182
א׳אמר רב יצחק בר רב דימי משום רבינו על הביעא ועל הקופרא. פי' כל מיני בשר קרי קופרא. מברך עליהן שנ"ב ולבסוף בנ"ר אבל ירקא לא צריך לאחרי' לברך שאין בה כ"כ טעם לאחר אכילתו. ור' יצחק אמר אפי' ירקא אבל מיא לא ורב פפא אמר אפי' מיא מר זוטרא עביד כרב יצחק בר רב דימי ורב שימי בר אשי עביד כר' יצחק אמר רב ששת זימנא עבידנא ככולהו פי' אף כרב פפא. מיתבי כל שטעון ברכה לאחריו טעון ברכה לפניו ויש שטעון ברכה לפניו ואין טעון לאחריו בשלמא לרבי יצחק בר אבדימי לאפוקי ירקא ולרב שימי בר אשי לאפוקי מיא אלא לרב פפא לאפוקי מאי לאפוקי שאר מצות שאין מברכין כשמסלקין תפלין וציצית ואחר תקיע' שופר ולולב ולבני מערבא דאחר דמסלקי תפלייהו מברכין אקבו"צ לשמור (מצותיו) [חוקיו] לאפוקי מאי לאפוקי ריחנא. כתב רבינו יצחק אלפס זצ"ל ואסיקנא מצות וריחני מברכין לפניהן ואין מברכין לאחריהן. לבני מערבא דמברכי בתר דמסלקי תפלייהו לשמור חוקיו לאפוקי ריחנא ע"כ לשונו. משמע שפוסק כרב פפא דאמר אפי' אמיא מברך אחריהן דלא כתב שאין מברכין אחריו אלא אמצות וריחני אבל מיא לא הזכיר. ר"ל שמברכין אחריהן ומורי רבינו יהודה בר יצחק שירליאון כתב שאנו נוהגין (כמר) [כרב שימי] בר (רב) אשי:
1